מצות תפילין – הבדלי גרסאות
אין תקציר עריכה |
|||
| שורה 24: | שורה 24: | ||
על פי מנהג חב"ד נוהגים להתחיל להניח תפילין שני חודשים לפני יום הבר מצווה, וכעבור מספר שבועות - בברכה. | על פי מנהג חב"ד נוהגים להתחיל להניח תפילין שני חודשים לפני יום הבר מצווה, וכעבור מספר שבועות - בברכה. | ||
על פי דעות אחרות חודש לפני הבר מצווה ועם ברכה{{הערת שוליים|1=[[אגרות קודש]] חלק י"ז [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15843&hilite=3d208dfa-3155-4816-a737-29769e477a40&st=%D7%97%D7%95%D7%91%D7%AA+%D7%94%D7%9C%D7%91%D7%91%D7%95%D7%AA&pgnum=101 עמ' פה].}}. | על פי דעות אחרות חודש לפני הבר מצווה ועם ברכה{{הערת שוליים|1=[[אגרות קודש]] חלק י"ז [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15843&hilite=3d208dfa-3155-4816-a737-29769e477a40&st=%D7%97%D7%95%D7%91%D7%AA+%D7%94%D7%9C%D7%91%D7%91%D7%95%D7%AA&pgnum=101 עמ' פה].}}. | ||
== רבותינו נשיאנו == | === רבותינו נשיאנו === | ||
כשהיה [[אדמו"ר הריי"ץ]] בגיל 11 קרא לו אביו [[אדמו"ר הרש"ב]] ואמר לו שיתחיל להניח, בחשאי תפילין של [[רש"י]] וכן אמר שכך נהגו רבותינו נשיאנו להניח תפילין עוד בטרם הכנסם לגיל 11. | כשהיה [[אדמו"ר הריי"ץ]] בגיל 11 קרא לו אביו [[אדמו"ר הרש"ב]] ואמר לו שיתחיל להניח, בחשאי תפילין של [[רש"י]] וכן אמר שכך נהגו רבותינו נשיאנו להניח תפילין עוד בטרם הכנסם לגיל 11. | ||
==ארבעה זוגות תפילין== | ==ארבעה זוגות תפילין== | ||
ישנם ארבעה שיטות בהנחת תפילין: | ישנם ארבעה שיטות בהנחת תפילין: | ||
| שורה 33: | שורה 32: | ||
1. האחת שיטת [[רש"י]], לפיה סדר הפרשיות הוא: קדש, והיה כי יביאך, שמע והיה אם שמוע. סוד תפילין אלו לפי האר"י ז"ל הוא "מוחין ד[[אמא]]". | 1. האחת שיטת [[רש"י]], לפיה סדר הפרשיות הוא: קדש, והיה כי יביאך, שמע והיה אם שמוע. סוד תפילין אלו לפי האר"י ז"ל הוא "מוחין ד[[אמא]]". | ||
2. האחת | 2. האחת [[תפילין דר"ת|שיטת רבינו תם]], לפיה סדר הפרשיות הוא: קדש, והיה כי יביאך, והיה אם שמוע, שמע. סוד תפילין אלו לפי האר"י ז"ל הוא "מוחין ד[[אבא]]". | ||
3. שיטת השימושא רבה - היא שסדר הפרשיות הוא כשיטת רש"י, אלא שגודל הבית הוא שני אצבעים ושני אצבעיים. סוד תפילין אלו לפי האר"י הוא מוחין ד[[אבא ואמא]] יחדיו. | 3. שיטת השימושא רבה - היא שסדר הפרשיות הוא כשיטת רש"י, אלא שגודל הבית הוא שני אצבעים ושני אצבעיים. סוד תפילין אלו לפי האר"י הוא מוחין ד[[אבא ואמא]] יחדיו. | ||
| שורה 51: | שורה 50: | ||
'''מבצע תפילין''' החל בשנת [[תשכ"ז]], אז יצא [[הרבי]] בקריאה לחסידי חב"ד לזכות כל יהודי במצות הנחת תפילין בכל יום. קריאה זו זכתה לשם הצבאי "מבצע תפילין", שהוא בעצם המבצע הראשון של הרבי מתוך [[מבצעי המצוות]] שנועדו להפיח מחדש רוח חיים בקיום המצוות על ידי עם ישראל, ב"גאון יעקב" ובכל מקום ומקום. | '''מבצע תפילין''' החל בשנת [[תשכ"ז]], אז יצא [[הרבי]] בקריאה לחסידי חב"ד לזכות כל יהודי במצות הנחת תפילין בכל יום. קריאה זו זכתה לשם הצבאי "מבצע תפילין", שהוא בעצם המבצע הראשון של הרבי מתוך [[מבצעי המצוות]] שנועדו להפיח מחדש רוח חיים בקיום המצוות על ידי עם ישראל, ב"גאון יעקב" ובכל מקום ומקום. | ||
== התחלת ה'מבצע' == | === התחלת ה'מבצע' === | ||
בשבת פרשת במדבר, שהיתה גם [[שבת מברכים]] [[חודש סיון]] בשנת [[תשכ"ז]], ימים ספורים לפני פרוץ [[מלחמת ששת הימים]] כאשר עם ישראל היה נתון במתח רב ובמצב רוח קודר - נשא הרבי דברים ב[[התוועדות]] בצהרי יום השבת קודש, ופנה לחסידים בקריאה נרגשת לצאת ל"רחובה של עיר" ולזכות יהודים בהנחת תפילין, שהיא המצוה המיוחדת שהושוותה לכל התורה כולה, ולה סגולה מיוחדת לניצחון עם ישראל במלחמה. | בשבת פרשת במדבר, שהיתה גם [[שבת מברכים]] [[חודש סיון]] בשנת [[תשכ"ז]], ימים ספורים לפני פרוץ [[מלחמת ששת הימים]] כאשר עם ישראל היה נתון במתח רב ובמצב רוח קודר - נשא הרבי דברים ב[[התוועדות]] בצהרי יום השבת קודש, ופנה לחסידים בקריאה נרגשת לצאת ל"רחובה של עיר" ולזכות יהודים בהנחת תפילין, שהיא המצוה המיוחדת שהושוותה לכל התורה כולה, ולה סגולה מיוחדת לניצחון עם ישראל במלחמה. | ||
| שורה 59: | שורה 58: | ||
באותם הימים, שקדמו למלחמה, שימשו דברים אלו של הרבי עידוד לעם ישראל כולו, באמרו כי כאשר [[הקדוש ברוך הוא]] מנהל מלחמה - מתבטל האויב לגמרי, ואז מתקיים הפסוק "לא נפקד ממנו איש" - כל עם ישראל נשאר בשלמות. | באותם הימים, שקדמו למלחמה, שימשו דברים אלו של הרבי עידוד לעם ישראל כולו, באמרו כי כאשר [[הקדוש ברוך הוא]] מנהל מלחמה - מתבטל האויב לגמרי, ואז מתקיים הפסוק "לא נפקד ממנו איש" - כל עם ישראל נשאר בשלמות. | ||
== | ==בדיקת תפילין== | ||
מכיון ששפע החיות הרוחניות והגשמית של כל יהודי בא לו על ידי התפילין, על כן כל בעיה המתעוררת, יש לדעת הרבי לבדוק את התפילין. באגרות קודש ניתן למצא אלפי תשובות של הרבי ליהודים המזכירים לפניו כל מיני בעיות, בזש"ק או בשידוך הגון וכל מיני בעיות והוא מורה בתשובה לבדוק את התפילין והמזוזות. | |||
===בחודש אלול=== | |||
בספר "מטה אפרים" של רבי אפרים זלמן מרגליות מובא בנוגע לחודש אלול: {{ציטוטון|אנשי מעשה נוהגין שבחודש הזה מפשפשים בדקדוקי מצווה להיות בודק ובוחן תפילין ומזוזות שלהם}}{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=38909&st=&pgnum=9 מטה אפרים סימן תקפא, סעיף י].}}. | |||
על יסוד הנהגה זו עורר הרבי בשנת [[תשל"ד]] בהמשך ל[[מבצע מזוזה]] שכל אחד ישתדל לבדוק את התפילין והמזוזות שבביתו בימי חודש אלול, אף אם נקנו מסופר ירא שמים ונכתבו בהידור. | |||
הרבי אף הוסיף {{ציטוטון|שעל ידי זה יתוסף בברכת ה' בכלל, ובפרט בברכת כתיבה וחתימה טובה לשנה טובה ומתוקה. וכדאי ונכון ביותר, שכל אחד ואחד ישתדל לפרסם זה - נוסף על הקיום בעצמו - בכל מקום שידו מגעת, בכל מקום ומקום, לכל אחינו בני-ישראל שליט"א}}<ref>משיחת ב' דר"ח אלול תשמ"ח.</ref>. | |||
הרבי הבהיר, שלמרות שמצד הדין הבדיקה צריכה להיעשות רק פעם בשלוש וחצי שנים, הרי {{ציטוטון|בשעה שיש איזה צורך בתוספת ברכה מלמעלה על דרך כבחודש אלול אזי נעשה מיד מנהג טוב לבדוק המזוזות והתפילין}}{{הערה|1=[http://www.sichos.com/5772/lahak/12-01.pdf שיחת כ"ף מנחם אב תשל"ד].}}, ובפרט, שבשונה מדורות עברו שהכל נעשה בכשרות ובהידור, היום ישנו חשש גדול יותר שהתפילין נעשו שלא בהידור, והם עלולות להיפסל. | |||
== קישורים חיצוניים == | == קישורים חיצוניים == | ||