מנחם מענדל נחשון: הבדלים בין גרסאות בדף

אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
[[קובץ:הרב מ"מ נחשון.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב מנחם מענדל נחשון]]
[[קובץ:הרב מ"מ נחשון.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב מנחם מענדל נחשון]]
הרב '''מנחם מענדל נחשון''' הינו ראש [[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש נצרת עילית (גדולה)|ישיבות חב"ד בנצרת עילית]]. ומשמש כ[[משפיע]] בשיעור ג' בישיבה הגדולה.
הרב '''מנחם מענדל נחשון''' (יליד שנת [[תשל"ט]], 1979) הינו ראש [[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש נצרת עילית (גדולה)|ישיבות חב"ד בנצרת עילית]]. ומשמש כ[[משפיע]] בשיעור ג' בישיבה הגדולה.


==תולדות חיים==
==תולדות חיים==
{{פסקה חסרה}}
הרב נחשון נולד ב[[ד' כסלו]] [[תשל"ט]] לאביו הרב [[ישראל דוד נחשון]] ולאימו מרת בלומה. למד והתחנך בישיבות חב"ד בארץ הקודש ולקראת שנת הלימודים [[תשנ"ח]] נסע ללמוד ב[[ישיבת תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'.
הרב נחשון נולד לאביו הרב [[ישראל דוד נחשון]] ולאימו מרת בלומה. למד והתחנך בישיבות חב"ד בארץ הקודש ולקראת שנת הלימודים [[תשנ"ח]] נסע ללמוד ב[[ישיבת תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'.


==הקמת הישיבה==
לאחר [[סמיכה לרבנות|הסמכתו לרבנות]], נישא עם רעייתו מרת נחמה שרה בת הרב [[יצחק גינזבורג]] מ[[כפר חב"ד]].
על הרעיון להקים ישיבת '[[תומכי תמימים]]' ב[[נצרת עילית]], כתב הרב [[דוד נחשון]] ל[[הרבי|רבי]] לפני כשלושים שנה, ואז התקבלה התשובה ש"פתיחת סניף תומכי תמימים בעירם אינו ענין לעת עתה על כל פנים" וממילא ירד הנושא מהפרק.  


לאחר שהורה הרבי ב[[הושענא רבה]] [[תשנ"ב]] לפתוח ישיבת 'תומכי תמימים' בכל עיר ועיר, כחלק ממלחמת חיילי בית דוד, הובן שיש עניין שגם בנצרת עילית תהיה ישיבה. בשנת [[תשנ"ג]] שאלו את הרבי האם להקים ישיבת 'תומכי תמימים' בנצרת עילית והרבי הנהן בראשו לאות הן.
===שליחות ציבורית===
בעקבות הצעת אביו בשנת [[תשס"ג]], שאל את [[הרבי]] באמצעות ה[[אגרות קודש]] האם לפתוח ישיבת תומכי תמימים בנצרת עלית, או ללכת ל[[שליחות]] אחרת שהוצעה לו באותו זמן. תשובת הרבי היתה: "עניי עירך קודמין", ובתשובה דובר על רב צעיר, ובהמשך לתשובה זו עבר להתגורר בנצרת עילית, ולקראת שנת הלימודים [[תשס"ד]] נפתחה הישיבה ששימשה בשנותיה הראשונות כמסגרת ל[[תמימים]] שאחרי שנת ה'[[קבוצה]]' ולאחר מכן כישיבה גדולה. לקראת שנת הלימודים [[תש"ע]] נפתחה ה[[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש נצרת עילית (קטנה)|ישיבה קטנה]] העומדת גם היא בראשותו של הרב נחשון.


עברו מספר שנים עד שבשנת [[תשס"ג]] הציע הרב דוד נחשון לבנו הרב מנחם מענדל לפתוח ישיבה בעיר. הוא שאל את [[הרבי]] באמצעות ה[[אגרות קודש]] האם לפנות לכוון זה או ללכת ל[[שליחות]] אחרת שהוצעה לו באותו זמן. התשובה הייתה חד משמעית: "ענייך קודמין". בתשובה עצמה דובר על רב צעיר. והוא הבין שצריך לחזור לנצרת עילית.


הישיבה נפתחה בשנת [[תשס"ד]] כמסגרת ל[[תמימים]] שאחרי שנת ה'[[קבוצה]]' ולאחר מכן כישיבה גדולה. לקראת שנת הלימודים [[תש"ע]] נפתחה ה[[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש נצרת עילית (קטנה)|ישיבה קטנה]] העומדת גם היא בראשותו של הרב נחשון.
בשנת [[תשע"א]] השתתף בפולמוס רחב בנוגע למצות עבודת יד, שתהליך הרידוד שלהם נעשה באמצעות מכונה. הרב נחשון עמד בראש המצדדים לאיסור ואף הוציא לאור קונטרס מיוחד המבאר את דעת הפוסקים בנידון, לעומת הרב [[ישראל יוסף הנדל]] רב קהילת חב"ד במגדל העמק שהכשיר מצות אלו ואף שיווק אותן תחת השגחתו.
 
הרב נחשון נמנה על המשיבים ב[[מוקד עשה לך רב]] של ארגון [[התאחדות החסידים]].


==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==
30,853

עריכות