אברהם אלאשוילי: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (החלפת טקסט – "שער היחוד והאמונה " ב־"שער היחוד והאמונה ") |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 17: | שורה 17: | ||
הרב אלאשוילי תרגם (יחד עם אחיו הרב אהרן אלאשוילי) את [[ספר התניא]] לגיאורגית. כמו כן משמש הרב אלאשוילי כחבר בוועד הביקורת של "פרס הספרות החב"די" שעל ידי [[מכון תפארת לוי]]. | הרב אלאשוילי תרגם (יחד עם אחיו הרב אהרן אלאשוילי) את [[ספר התניא]] לגיאורגית. כמו כן משמש הרב אלאשוילי כחבר בוועד הביקורת של "פרס הספרות החב"די" שעל ידי [[מכון תפארת לוי]]. | ||
==תמיכה בפרסום משיח== | |||
בחודש טבת תשע"ז כתב הרב אלאשווילי לרב דוד נחשון שהוא מתנגד לכך שמשמיטים מענות של הרבי בהם מאשר לפרסם את זהותו כמלך המשיח: "...בקשר לקונטרס 'מענות קודש', ברצוני להבהיר באופן ברור שאין לי שום קשר לחוברת זו... ובפרט הדגשתי... שיביא את כל המענות של הרבי אליך, כיון שידעתי שהיו הרבה מענות מהרבי אליך... כי אין דרכי לתמוך כלל בחוברת שנערכה באופן חד צדדי...". | |||
==בישיבה בלוד== | ==בישיבה בלוד== |
גרסה מ־09:41, 27 בינואר 2017
הרב אברהם אלאשווילי הוא חסיד חב"ד המתגורר בשיכון חב"ד לוד, עורכם ומחברם של ספרים רבים ויושב ראש מכון הספר.
הוא בנו של החכם רפאל אלאשוילי, רב העדה הגרוזינית בישראל. נולד בכפר קולאשי שבגרוזיה. בשנת תשל"ב עלה עם משפחתו לארץ הקודש והתיישב בלוד. בצעירותו למד בישיבות תומכי תמימים לוד, תומכי תמימים כפר חב"ד ותומכי תמימים 770. לאחר חתונתו עם בת ר' אבישי בטאשווילי התיישב בלוד, לצידו של אביו, ולמד בכולל האברכים לעולי גרוזיה.
עריכת ספרים
במהלך לימוד הלכות שבת החל בעריכת 'קיצור להלכות שבת' משולחן ערוך הרב. לאחר פתיחת מכון אהלי שם התקבל כחבר במכון, והמשיך בעריכת הקיצור (יחד עם הרב יעקב הורביץ מראשון לציון), בשנת תש"נ יצא הספר, שהיה לספרו הראשון, לאור.
בהמשך עבודתו במכון הוציא לאור מספר ספרים, כשהבולט שבהם הוא שולחן המלך - לקט מביאורי הרבי על שולחן ערוך אדמו"ר הזקן.
במהלך השנים פרש הרב אברהם אלאשווילי מן המכון ופתח את מכון הספר (מקביל ל"נחלת הספר"). במסגרת עבודתו במכון ערך והוציא את הספר תניא מבואר, תדפיס מ"רמב"ם מבואר", הלכות משו"ע אדמו"ר הזקן מנקודות ומבוארות, "חשבונו של עולם" על הנהגות הרבי בשנים תשמ"ח-תשנ"ד (יחד עם בנימין מנשה ליפקין) ועוד.
בד בבד, החל בשנת תש"ס (במסגרת מערכת אוצר החסידים) את עריכת המהדורה החדשה של שולחן ערוך אדמו"ר הזקן, מנוקדת, בליווי שפע של הערות, מראי מקומות וציונים. את המלאכה השלים הרב אלשווילי (יחד עם הרב שלום דובער לוין וחברי מערכת נוספים) בשנת תשס"ו.
בשנים האחרונות פתח הרב אלאשוילי בשלושה פרויקטים חדשים: א) הוצאת הלכות שבת לאדמו"ר הזקן בליווי מקורות, מקבילות, טעמים ותוספת דינים. פרקים מיצירה זו מתפרסמים מזמן לזמן במקומות שונים. ב) מורה נבוכים עם הערות והארות מתורתם של רבותינו נשיאנו. ג) אש"ל אברהם - חומש בו מתבארים שלושת הפרשנים המרכזיים - תרגום אונקלוס, שבה במהדורה זו עם ביאורי מילים והדגשת תוספת פירוש של אונקלוס. רש"י - עם ביאורים מלוקטים מגדולי המפרשים, מנשיא דורנו וביאורי העורך וליקוט מיוחד מפירושי הרמב"ם לתורה. יצאו לאור חמשה כרכים על חמשת חומשי התורה.
הרב אלאשוילי תרגם (יחד עם אחיו הרב אהרן אלאשוילי) את ספר התניא לגיאורגית. כמו כן משמש הרב אלאשוילי כחבר בוועד הביקורת של "פרס הספרות החב"די" שעל ידי מכון תפארת לוי.
תמיכה בפרסום משיח
בחודש טבת תשע"ז כתב הרב אלאשווילי לרב דוד נחשון שהוא מתנגד לכך שמשמיטים מענות של הרבי בהם מאשר לפרסם את זהותו כמלך המשיח: "...בקשר לקונטרס 'מענות קודש', ברצוני להבהיר באופן ברור שאין לי שום קשר לחוברת זו... ובפרט הדגשתי... שיביא את כל המענות של הרבי אליך, כיון שידעתי שהיו הרבה מענות מהרבי אליך... כי אין דרכי לתמוך כלל בחוברת שנערכה באופן חד צדדי...".
בישיבה בלוד
במשך שנים ארוכות שימש הרב אלאשווילי כר"מ ומשיב בגמרא גירסא בישיבת תומכי תמימים לוד, וכן מסר במשך מספר שנים מידי מוצאי שבת (בחורף) שיעור שבועי בהלכה, בו הוצגו בפניו שאלות בהלכה של תלמידי הישיבה והוא ענה עליהם.
חיבוריו
- שולחן המלך (3 חלקים) - ביאורים והערות מהרבי על שולחן ערוך אדמו"ר הזקן.
- קיצור הלכות שבת.
- תניא מבואר.
- הלכות תלמוד תורה לאדמו"ר הזקן.
- מגילת ספר.
- הלכות תלמוד תורה.
- חשבונו של עולם
- ביאורים על מורה-נבוכים בתפיסה חסידית.
- תורה ופירושה, אשל אברהם (5 כרכים), תשע"א.
- "שולחן ערוך המבואר" [תשע"ו]
- "שער היחוד והאמונה ואגרת התשובה עם ביאור קצר" [תשע"ו]
ועוד.