ספירת העומר – הבדלי גרסאות
מ החלפת טקסט – "הקדוש ברוך הוא " ב־"הקדוש ברוך הוא " |
מ החלפת טקסט – "חג השבועות " ב־"חג השבועות " |
||
| שורה 29: | שורה 29: | ||
הרבי מכריע ואומר: כי מרגע שבא המשיח הופכת הספירה להיות כהלכתה, למרות שלא הקריבו את קרבן העומר, משום שלא נאמר בתורה לספור "מהקרבתכם את העומר", אלא "מיום הביאכם את העומר". כלומר, מהיום המיועד להקרבה (ובתנאי שקיימת אפשרות להקריב). לכן ברגע שנוצרה מציאות שמאפשרת להקריב את העומר (בזמנו), למרות שבפועל לא הקריבוהו - נחשבת הספירה מאותו רגע ספירה מהתורה. | הרבי מכריע ואומר: כי מרגע שבא המשיח הופכת הספירה להיות כהלכתה, למרות שלא הקריבו את קרבן העומר, משום שלא נאמר בתורה לספור "מהקרבתכם את העומר", אלא "מיום הביאכם את העומר". כלומר, מהיום המיועד להקרבה (ובתנאי שקיימת אפשרות להקריב). לכן ברגע שנוצרה מציאות שמאפשרת להקריב את העומר (בזמנו), למרות שבפועל לא הקריבוהו - נחשבת הספירה מאותו רגע ספירה מהתורה. | ||
הרבי גם מצטט את הכרעתו ההלכתית של הרב ממונקאטש לפיה נוכל לברך בהמשך הספירה. ההכרעה מבוססת על דברי הרדב"ז (רבי דויד בן זמרה), כי חלק ממהותה של מצוות הספירה היא "תספרו חמישים יום" - להגיע אל היום החמישים, חג השבועות - ומבחינה זו אין שום בעיה להחשיב את הספירה שלאחר ביאת המשיח כהמשך לספירה שלפני כן, שגם היא הייתה כדי להגיע אל היום החמישים{{הערה|1=דיון בנושא והמסתעף בשיחת [[אחרון של פסח]] [[תנש"א]], [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16035&st=459&pgnum=462&hilite= ספר השיחות חלק א' ע' 447].}}. | הרבי גם מצטט את הכרעתו ההלכתית של הרב ממונקאטש לפיה נוכל לברך בהמשך הספירה. ההכרעה מבוססת על דברי הרדב"ז (רבי דויד בן זמרה), כי חלק ממהותה של מצוות הספירה היא "תספרו חמישים יום" - להגיע אל היום החמישים, [[חג השבועות]] - ומבחינה זו אין שום בעיה להחשיב את הספירה שלאחר ביאת המשיח כהמשך לספירה שלפני כן, שגם היא הייתה כדי להגיע אל היום החמישים{{הערה|1=דיון בנושא והמסתעף בשיחת [[אחרון של פסח]] [[תנש"א]], [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16035&st=459&pgnum=462&hilite= ספר השיחות חלק א' ע' 447].}}. | ||
==בקבלה ובחסידות== | ==בקבלה ובחסידות== | ||