ישעיהו הורביץ (צפת) – הבדלי גרסאות

הרב הורביץ היה אישיות מיוחדת. כבר בצעירותו ניכרו בו תכונות עילאיות. הוא שקד על לימודו ועבד על מידותיו; היה לומד יומם ולילה והיה כותב לעצמו הנהגות איך להתנהג בעבודת ה’. מלבד גדולתו האישית, הירבה ללמוד ספרי מוסר; הספרים “ראשית חכמה” ו”חובת הלבבות” וכן ספר השל”ה הקדוש היו שגורים על פיו. בין מנחה למעריב היה לומד משניות וחוזרם בעל פה, וכך אף ידע חמשה סדרי משנה בעל פה (בזקנותו בחוץ לארץ למד גם את סדר טהרות בעל פה).  

בשנת תשט”ז, והוא בן שבעים ושלוש בירכו הרבי: “בברכה לאורך ימים ושנים טובות” (אג”ק חלק יב עמוד שכג). ברכת הרבי התגשמה במילואה, והרב ישעיה הורביץ האריך ימים ונפטר בכ”ב טבת תשל”ח והוא בן תשעים וארבע שנים. נקבר לפי צוואתו בעיר הולדתו, צפת עיר הקודש.