מסכת עוקצין: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ (החלפת טקסט – "הקב"ה " ב־"הקב"ה ")
מ (החלפת טקסט – "משניות " ב־"משניות ")
שורה 9: שורה 9:
*'''פ"ג מי"א.''' חלות דבש, מחלוקת [[בית שמאי]] ו[[בית הלל]] (ולשיטתם בכל הש"ס.) [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15944&st=%D7%90%D7%97%D7%AA+%D7%A9%D7%9C&pgnum=126&hilite=aa657196-ba05-495e-9a7d-4fd126a297a0 לקוטי שיחות חלק ז' עמ' 114 (עמ' 126)]
*'''פ"ג מי"א.''' חלות דבש, מחלוקת [[בית שמאי]] ו[[בית הלל]] (ולשיטתם בכל הש"ס.) [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15944&st=%D7%90%D7%97%D7%AA+%D7%A9%D7%9C&pgnum=126&hilite=aa657196-ba05-495e-9a7d-4fd126a297a0 לקוטי שיחות חלק ז' עמ' 114 (עמ' 126)]


*'''פ"ג משניות י' י"א י"ב.''' כוורת דבורים. חלות דבש. עתיד [[הקב"ה]]. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4617&st=%D7%9E%D7%A1%D7%9B%D7%AA&pgnum=307 שיחות קודש תשל"ח חלק א' עמ' ד' (עמ' 307)]
*'''פ"ג [[משניות]] י' י"א י"ב.''' כוורת דבורים. חלות דבש. עתיד [[הקב"ה]]. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4617&st=%D7%9E%D7%A1%D7%9B%D7%AA&pgnum=307 שיחות קודש תשל"ח חלק א' עמ' ד' (עמ' 307)]


*'''פ"ג מי"ב:''' '''אמר [[רבי שמעון בן חלפתא]] לא מצא [[הקב"ה]] כו'.''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=19855&hilite=5ede0981-142e-48b4-88f0-48a6497ad77d&st=%u05dc תורת מנחם [[תשי"ט]] חלק א' עמ' 294 (עמ' 262)]
*'''פ"ג מי"ב:''' '''אמר [[רבי שמעון בן חלפתא]] לא מצא [[הקב"ה]] כו'.''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=19855&hilite=5ede0981-142e-48b4-88f0-48a6497ad77d&st=%u05dc תורת מנחם [[תשי"ט]] חלק א' עמ' 294 (עמ' 262)]

גרסה מ־22:22, 5 בספטמבר 2016

מסכת עוקצין היא המסכת האחרונה בסדר טהרות ובששה סדרי משנה. מסכת זו עוסקת בהגדרת המזון הראוי ושאינו ראוי להיטמא, כגון עוקצי הפירות, ומכאן שמה 'עוקצין'. בין הנושאים: דיני חלקים הטפלים למזון ומשמשים לו כקליפה השומרת עליו או כידית אחיזה; דברים שמקובל לאוכלם רק בעיר ולא בכפר, ועוד. במסכת עוקצין יש שלשה פרקים.

ביאורי הרבי

הרבי[1] מוכיח כי מסכת עוקצין היא מסכת עיונית, ולכן רבן שמעון בן גמליאל שהיה מוגדר יותר כ"סיני" לא היה בקי היטב בעומקה של המסכת, כמובא בסוף מסכת הוריות[2], ולכן כאשר רב יהודה היה לומד את המסכת הוא היה אומר "הויות דאביי ורבא חזינן הכא", כשהוא מתכוין לעומקה של המסכת.

ביאורים נוספים

הערות שוליים