ספירת העומר – הבדלי גרסאות
מ החלפת טקסט – " הקבלה " ב־" הקבלה " |
מ החלפת טקסט – "נשמה " ב־"נשמה " |
||
| שורה 46: | שורה 46: | ||
בכמה ממאמרי החסידות מבוארת המשמעות של המידות לפרטיהן - איך כל מידה מורכבת וכלולה מכל שאר המידות, וכיצד מתבטא כל פרט ופרט הן כפי שהוא ב[[נפש הבהמית]] והן כפי שהוא צריך להיות על ידי התיקון, ב[[נפש האלוקית]]{{הערה|ראה ד"ה וספרתם וד"ה להבין הנ"ל. ועוד.}}. | בכמה ממאמרי החסידות מבוארת המשמעות של המידות לפרטיהן - איך כל מידה מורכבת וכלולה מכל שאר המידות, וכיצד מתבטא כל פרט ופרט הן כפי שהוא ב[[נפש הבהמית]] והן כפי שהוא צריך להיות על ידי התיקון, ב[[נפש האלוקית]]{{הערה|ראה ד"ה וספרתם וד"ה להבין הנ"ל. ועוד.}}. | ||
על פי [[הקבלה]] ימים אלו נחשבים לימי דין ואלו ימים של חשבון נפש שהם למעשה הכנת | על פי [[הקבלה]] ימים אלו נחשבים לימי דין ואלו ימים של חשבון נפש שהם למעשה הכנת ה[[נשמה]] לקראת מתן תורה{{מקור}}. | ||
===טעם הספירה בלילה=== | ===טעם הספירה בלילה=== | ||
הטעם שבספירת העומר היום הולך אחר הלילה, מבואר בספרים שתוכן ספירת העומר הוא עבודת האדם "לספר" מלשון "ספירות ובהירות", והיינו להאיר ולזכך את המדות באור הקדושה (ראה לקוטי תורה במדבר טז, ד'היום יום' י אייר). ואם כן, תחילה בא הלילה, שהן המדות לפני ה"ספירה" וה"זיכוך", ועל ידי העבודה בספירת העומר מאיר אור הקדושה, ומגיע הבוקר{{הערה|ע"פ תורת מנחם חכ"ח עמ' 79 ואילך}}. | הטעם שבספירת העומר היום הולך אחר הלילה, מבואר בספרים שתוכן ספירת העומר הוא עבודת האדם "לספר" מלשון "ספירות ובהירות", והיינו להאיר ולזכך את המדות באור הקדושה (ראה לקוטי תורה במדבר טז, ד'היום יום' י אייר). ואם כן, תחילה בא הלילה, שהן המדות לפני ה"ספירה" וה"זיכוך", ועל ידי העבודה בספירת העומר מאיר אור הקדושה, ומגיע הבוקר{{הערה|ע"פ תורת מנחם חכ"ח עמ' 79 ואילך}}. | ||