שינה בסוכה – הבדלי גרסאות
מ החלפת טקסט – " הקבלה " ב־" הקבלה " |
מ החלפת טקסט – "נשמה " ב־"נשמה " |
||
| שורה 62: | שורה 62: | ||
בפרט השני ביאר הרבי שני פרטים (הן מצד האנשים והן מצד גילוי האור מקיף): | בפרט השני ביאר הרבי שני פרטים (הן מצד האנשים והן מצד גילוי האור מקיף): | ||
א. אף שבין גדולי ישראל שלפני החסידות היו שידעו מתורת [[הקבלה]] ולמרות זאת ישנו בסוכה. זאת משום שהשינה שלהם הייתה בדרגה גבוהה - לא תוצאה רק של מנוחת ה[[גוף]] אלא עבודת ה'.{{הערה|על דרך מאמר חז"ל: בעת השינה | א. אף שבין גדולי ישראל שלפני החסידות היו שידעו מתורת [[הקבלה]] ולמרות זאת ישנו בסוכה. זאת משום שהשינה שלהם הייתה בדרגה גבוהה - לא תוצאה רק של מנוחת ה[[גוף]] אלא עבודת ה'.{{הערה|על דרך מאמר חז"ל: בעת השינה ה[[נשמה]] 'שואבת' חיים מלמעלה. (בראשית רבה יד, ט. פרקי דר' אליעזר יב).}}(וזה שהנהגת אדמו"רי חב"ד הייתה שלא לישון אף ששנתם הייתה שינה נעלית (והאור לא היה אמור להפריע) היא משום שהם המשיכו את העניין המבואר להלן - שהאור מקיף יורגש בפנימיות עד שיפריע לישון). | ||
ב. למרות שהאור מקיף האיר בסוכה בכל הדורות, המשכתה בהרגשה באופן פנימי שייך בעיקר לחסידות חב"ד ול[[אדמו"ר האמצעי]] בפרט. וזאת משום שעניינה של תורת החסידות להביא את העניינים האלוקיים שגם השכל האנושי יבין וישיג את עניינם ועד שישפיע בחיי הגוף. ובחסידות חב"ד גופא עניינו של [[אדמו"ר האמצעי]] הוא ספירת הבינה דווקא הוא עסק וגילה וביאר את עניין זה של מקיפים דבינה.{{הערה|שם=אדה"ז|"שלא נמצא מקום שכתוב שה[[אדמו"ר הזקן]] לא ישן בסוכה"- שיחת [[שבת בראשית]] [[תש"ל]] (וראה שיח שרפי קודש עמוד 209 וצריך עיון).}}{{הערה|"משאין כן אחרים, כגון תלמידי המגיד שעסקו בעניינים אחרים שבמצוות סוכה" - שיחת [[שבת בראשית]] [[תש"ל]] (ואולי בא ליישב בזה דברי הנימוקי אורח חיים (סימן תרל"ט) "אבותינו ורבותינו מתלמידי הבעש"ט מסרו נפשיהו על שינה בסוכה").}} משום שעניינו שלו היה ספירת הבינה שעניינה המשכת האור בכלי (-המשכת המקיף בפנימי - עניין הישיבה בסוכה) לכן תבע ה[[אדמו"ר האמצעי]] גם מהחסידים להרגיש את האור מקיף ועד שיפריע לשנתם. | ב. למרות שהאור מקיף האיר בסוכה בכל הדורות, המשכתה בהרגשה באופן פנימי שייך בעיקר לחסידות חב"ד ול[[אדמו"ר האמצעי]] בפרט. וזאת משום שעניינה של תורת החסידות להביא את העניינים האלוקיים שגם השכל האנושי יבין וישיג את עניינם ועד שישפיע בחיי הגוף. ובחסידות חב"ד גופא עניינו של [[אדמו"ר האמצעי]] הוא ספירת הבינה דווקא הוא עסק וגילה וביאר את עניין זה של מקיפים דבינה.{{הערה|שם=אדה"ז|"שלא נמצא מקום שכתוב שה[[אדמו"ר הזקן]] לא ישן בסוכה"- שיחת [[שבת בראשית]] [[תש"ל]] (וראה שיח שרפי קודש עמוד 209 וצריך עיון).}}{{הערה|"משאין כן אחרים, כגון תלמידי המגיד שעסקו בעניינים אחרים שבמצוות סוכה" - שיחת [[שבת בראשית]] [[תש"ל]] (ואולי בא ליישב בזה דברי הנימוקי אורח חיים (סימן תרל"ט) "אבותינו ורבותינו מתלמידי הבעש"ט מסרו נפשיהו על שינה בסוכה").}} משום שעניינו שלו היה ספירת הבינה שעניינה המשכת האור בכלי (-המשכת המקיף בפנימי - עניין הישיבה בסוכה) לכן תבע ה[[אדמו"ר האמצעי]] גם מהחסידים להרגיש את האור מקיף ועד שיפריע לשנתם. | ||