קונטרס פורים קטן - תשנ"ב: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (החלפת טקסט – "תפילת ערבית " ב־"תפילת ערבית ") |
מ (החלפת טקסט – "בשבת " ב־"בשבת ") |
||
| שורה 5: | שורה 5: | ||
==תוכן הקונטרס== | ==תוכן הקונטרס== | ||
הקונטרס מכיל את המאמר "ואתה תצווה" שנאמר על ידי הרבי | הקונטרס מכיל את המאמר "ואתה תצווה" שנאמר על ידי הרבי ב[[שבת]] [[פרשת תצוה]] בשנת תשמ"א. | ||
המאמר מיוסד על המאמר של [[אדמו"ר הריי"צ]] 'וקיבל היהודים' שנאמר בשנת [[תרפ"ז]], בזמן המשטר הקומוניסטי בברית המועצות, תקופה קצרה לפני מאסרו הידוע. | המאמר מיוסד על המאמר של [[אדמו"ר הריי"צ]] 'וקיבל היהודים' שנאמר בשנת [[תרפ"ז]], בזמן המשטר הקומוניסטי בברית המועצות, תקופה קצרה לפני מאסרו הידוע. | ||
גרסה מ־08:28, 26 ביולי 2016
קונטרס פורים קטן - תשנ"ב, הינו קונטרס המכיל מאמר חסידות "ואתה תצווה" שנאמר על ידי הרבי מלובביץ' בשנת תשמ"א.
בפורים קטן תשנ"ב חילק הרבי את הקונטרס לחסידים, וזו הייתה למעשה חלוקת הקונטרסים האחרונה של הרבי, לעת עתה.
תוכן הקונטרס
הקונטרס מכיל את המאמר "ואתה תצווה" שנאמר על ידי הרבי בשבת פרשת תצוה בשנת תשמ"א.
המאמר מיוסד על המאמר של אדמו"ר הריי"צ 'וקיבל היהודים' שנאמר בשנת תרפ"ז, בזמן המשטר הקומוניסטי בברית המועצות, תקופה קצרה לפני מאסרו הידוע.
במאמר זה מדובר אודות מהות תפקידו של משה רבינו בדורו וכמו כן של נשיאי ישראל שבכל דור ודור שהם ה'משה רבינו' שבכל דור ודור - לעורר את ההתקשרות של היהודים עם הקב"ה, על ידי שהוא מעורר את עצם הנשמה שלהם.
במאמר זה מדובר אודות חידוש בעבודה הנדרשת בדורנו.
חלוקת המאמר
לקראת פורים קטן תשנ"ב נערך המאמר על ידי חברי מערכת אוצר החסידים ואף הוגה על ידי הרבי. הקונטרס נדפס ביום שני י"ג אדר ראשון, פורים קטן תשנ"ב.
למחרת, ביום שלישי לאחר תפילת שחרית, נסע הרבי לאוהל של אדמו"ר הריי"צ וביקש באמצעות הרב יהודה לייב גרונר שידפיסו עותקים נוספים מהחוברת, על מנת לחלק אותה בערב - לאחר שיחזור מהנסיעה לאוהל[1].
השמועה על חלוקת המאמר התפרסמה בין החסידים, ומכיון שעבר זמן רב מאז שהשמועה התפרסמה, היו חסידים רבים שהגיעו במיוחד מהערים הרחוקות, על מנת להיות נוכחים בשעת חלוקת החוברות, ובתפילת ערבית נכח ב-770 קהל גדול מאוד. אחרי תפילת ערבית, נשא הרבי שיחה שארכה כ-12 דקות, ולאחר מכן חילק שמונת אלפים קונטרסים.[2]
החוברות היו עטופות בנרתיק פלסטיק, בתוך כל נרתיק הונחו 2 שטרות בודדים של דולר, כשלכל אחת מהחבילות מצורפת חתיכת לעקאח (עוגת דבש).
מאמר זה הינו המאמר האחרון לעת עתה שזכו החסידים לקבל מהרבי, היות ושבועיים לאחר מכן, בכ"ז אדר, עבר הרבי אירוע מוחי בעת שהותו באוהל של אדמו"ר הריי"צ, וחלוקת הקונטרסים פסקה.
החסידים מייחסים למאמר חשיבות רבה, ובמשך השנים יצאו מספר ביאורים המבארים אותו.
ביטויים מיוחדים במאמר
על ידי שמביא בהמאמר מה שכתוב במדרש שמרדכי בדורו היה שקול כמשה בדורו, על ידי זה פסק בעל המאמר את הדין על עצמו, שהוא הרעיא מהימנא (בגילוי) של כל אנשי הדור.
— סעיף ז' במאמר
זה שישראל הם שבורים מזה שהם בגלות (גם כשיש להם הרחבה בגשמיות וברוחניות), הוא, כי רצונו האמיתי של כל אחד מישראל הוא שיהי' גילוי אלקות, ועד שזה נוגע לעצם מציאותו, ולכן, זה שבזמן הגלות אין מאיר גילוי אלקות כמו שהי' בזמן הבית, הנה מזה עצמו איז ער אינגאַנצן צוטרייסלט, כתית.
— סעיף ט' במאמר
קישורים חיצוניים
- קונטרס 'ואתה תצוה' בתוספת ביאור
- וידאו מחלוקת הקונטרס
- וידאו ויומן מחלוקת המאמר - אתר 'הגאולה'.
- המאמר בגרסת טקסט - אתר 'ספרית ליובאוויטש'.
הערות שוליים
- ↑ ביום זה התקיימה חתונתו של הרב יוסף יצחק מייזליש שליח הרבי למקסיקו, וחברי המערכת עשו מאמצים רבים כדי שהחוברת אכן תספיק לראות את אור הדפוס ביום חתונתו, ותחולק כתשורה בחתונה, מבלי לדעת שהרבי בעצמו יחלק את החוברת לחסידים. בערבו של יום, באמצע החתונה, עברו החתן ואשתו לפני הרבי, והרבי העניק לכל אחד מהם שני קונטרסים.
- ↑ על הדו"ח אודות הדפסת והפצת המאמר ענה הרבי: "ויהי רצון שיפעל הפעולה הרצוי' והזמ"ג וברי מזלי' כו'. אזכיר עה"צ".