שלום בוט (שיחה | תרומות)
מ החלפת טקסט – " תרפ"א" ב־" תרפ"א "
שלום בוט (שיחה | תרומות)
מ החלפת טקסט – "משפיע " ב־"משפיע "
שורה 38: שורה 38:
[[אדמו"ר המהר"ש]] שהנהיג את הקהילה באופן פרטני, והיה מעורב תחומי החיים הקהילתיים, הורה לקהילה למנות תחתיו את אחיו של הרב [[שמואל דובער מבוריסוב]]{{הערה|ב[[היכל הבעל שם טוב (גליון)|היכל הבעל שם טוב]] גליון י"ג עמוד קט מסופר שהרב הקפיד על כבודו ולא רצה למחול, וכאשר סיפרו זאת ל[[אדמו"ר המהר"ש]] רמז שלא יוציא את שנתו, וכן היה.}}.
[[אדמו"ר המהר"ש]] שהנהיג את הקהילה באופן פרטני, והיה מעורב תחומי החיים הקהילתיים, הורה לקהילה למנות תחתיו את אחיו של הרב [[שמואל דובער מבוריסוב]]{{הערה|ב[[היכל הבעל שם טוב (גליון)|היכל הבעל שם טוב]] גליון י"ג עמוד קט מסופר שהרב הקפיד על כבודו ולא רצה למחול, וכאשר סיפרו זאת ל[[אדמו"ר המהר"ש]] רמז שלא יוציא את שנתו, וכן היה.}}.


עם התייסדות של ישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]] על ידי [[אדמו"ר הרש"ב]] בחודש אלול של שנת [[תרנ"ז]], נפתחה בעיר מחלקה של הישיבה, בראשותו של המשפיע הרב [[שמואל גרונם אסתרמן]]. הסניף שהוקם בעיירה נחשב לסניף המרכזי של הישיבה, והתלמידים בעלי הכשרונות נשלחו ללמוד דווקא שם.
עם התייסדות של ישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]] על ידי [[אדמו"ר הרש"ב]] בחודש אלול של שנת [[תרנ"ז]], נפתחה בעיר מחלקה של הישיבה, בראשותו של ה[[משפיע]] הרב [[שמואל גרונם אסתרמן]]. הסניף שהוקם בעיירה נחשב לסניף המרכזי של הישיבה, והתלמידים בעלי הכשרונות נשלחו ללמוד דווקא שם.


הישיבה פעלה בעיר עד לפטירתו של הרב [[שמואל בצלאל שפטיל]] (הרשב"ץ) בשנת [[תרס"ה]] (למעט תקופה של שנה וחצי, בה עברה הישיבה לעיירה קבוליץ בעקבות שריפה שכילתה את כל מבני העיירה), אז עבר הרב אסתרמן למלא את מקומו בסניף הישיבה ב[[ליובאוויטש]] ותלמידי הישיבה שלמדו בסניף בזעמבין עברו יחד איתו.
הישיבה פעלה בעיר עד לפטירתו של הרב [[שמואל בצלאל שפטיל]] (הרשב"ץ) בשנת [[תרס"ה]] (למעט תקופה של שנה וחצי, בה עברה הישיבה לעיירה קבוליץ בעקבות שריפה שכילתה את כל מבני העיירה), אז עבר הרב אסתרמן למלא את מקומו בסניף הישיבה ב[[ליובאוויטש]] ותלמידי הישיבה שלמדו בסניף בזעמבין עברו יחד איתו.
שורה 44: שורה 44:
האוירה החסידית בעיירה הייתה לשם דבר, והחיים הקהילתיים בה פרחו ושגשגו. אנשי הקהילה התחלקו לקבוצת ה'[[עובדים]]' וה'[[משכילים (בחסידות)|משכילים]]', ולכל אחד מהם היה ניגון מיוחד שיוחס אליו{{הערה|על אף שהניגונים במקורם לא הולחנו על ידי חסידי העיירה, אלא הוענקו במתנה ל[[ר' הלל מפאריטש]] על ידי ר' [[פסח ממלסטובקה]].}}. לניגון של החסידים שעסקו בעיקר ב[[עבודת התפילה]] קראו בשם '[[ז'עבינער הארץ]]' [= הלב מזעמבין], ולניגון של החסידים שעסקו בעיקר בלימוד מעמיק של תורת החסידות קראו בשם '[[ז'עבינער קאפ]]' [= הראש מזעמבין]. ניגונים אלו מושרים עד היום בפי החסידים, ויש בהם ניחוח חב"די מובהק.
האוירה החסידית בעיירה הייתה לשם דבר, והחיים הקהילתיים בה פרחו ושגשגו. אנשי הקהילה התחלקו לקבוצת ה'[[עובדים]]' וה'[[משכילים (בחסידות)|משכילים]]', ולכל אחד מהם היה ניגון מיוחד שיוחס אליו{{הערה|על אף שהניגונים במקורם לא הולחנו על ידי חסידי העיירה, אלא הוענקו במתנה ל[[ר' הלל מפאריטש]] על ידי ר' [[פסח ממלסטובקה]].}}. לניגון של החסידים שעסקו בעיקר ב[[עבודת התפילה]] קראו בשם '[[ז'עבינער הארץ]]' [= הלב מזעמבין], ולניגון של החסידים שעסקו בעיקר בלימוד מעמיק של תורת החסידות קראו בשם '[[ז'עבינער קאפ]]' [= הראש מזעמבין]. ניגונים אלו מושרים עד היום בפי החסידים, ויש בהם ניחוח חב"די מובהק.


ההווי בעיירה גרם לאנשים רבים להתקרב לאורה של חסידות חב"ד. ביניהם בלט המשפיע החסידי הרב [[זלמן משה היצחקי]] שהגיע להתגורר בעיירה בעקבות נישואיו עם בת העיירה, ובעקבות המפגש היום-יומי והבלתי אמצעי עם הקהילה התקרב לאורה של חסידות חב"ד והפך לאחד הדמויות הדומיננטיות בהווי החב"די.
ההווי בעיירה גרם לאנשים רבים להתקרב לאורה של חסידות חב"ד. ביניהם בלט ה[[משפיע]] החסידי הרב [[זלמן משה היצחקי]] שהגיע להתגורר בעיירה בעקבות נישואיו עם בת העיירה, ובעקבות המפגש היום-יומי והבלתי אמצעי עם הקהילה התקרב לאורה של חסידות חב"ד והפך לאחד הדמויות הדומיננטיות בהווי החב"די.


==דמויות חסידיות בעיירה==
==דמויות חסידיות בעיירה==
שורה 50: שורה 50:
*[[שמואל גרונם אסתרמן]] - [[משפיע]] העיירה ומנהל סניף ישיבת תומכי תמימים המקומית
*[[שמואל גרונם אסתרמן]] - [[משפיע]] העיירה ומנהל סניף ישיבת תומכי תמימים המקומית
*[[מנחם מענדל הילביץ']] - חתנו של [[אברהמק'ה ז'עמבינר]] וממלא מקומו של חותנו כרב העיירה
*[[מנחם מענדל הילביץ']] - חתנו של [[אברהמק'ה ז'עמבינר]] וממלא מקומו של חותנו כרב העיירה
*[[שילם קוראטין]] - חתנו של הרב הילביץ ובתקופה מאוחרת יותר, משפיע דא"ח בישיבת תומכי תמימים
*[[שילם קוראטין]] - חתנו של הרב הילביץ ובתקופה מאוחרת יותר, [[משפיע]] דא"ח בישיבת תומכי תמימים
*[[אברהם ברוך פבזנר]] - חתנו של הרב הילביץ
*[[אברהם ברוך פבזנר]] - חתנו של הרב הילביץ
*[[אלתר הילביץ]] - בנו של הרב הילביץ ונכדו של הרב אברהמ'קה ז'עמבינער
*[[אלתר הילביץ]] - בנו של הרב הילביץ ונכדו של הרב אברהמ'קה ז'עמבינער
שורה 60: שורה 60:
*גבריאל דבורקין - קצב בעל אמצעים שהחזיק הרבה ממוסדות הקהילה
*גבריאל דבורקין - קצב בעל אמצעים שהחזיק הרבה ממוסדות הקהילה
*[[זלמן משה היצחקי]] - נישא עם בת העיירה והפך לחסיד בעקבות קהילת חב"ד המקומית
*[[זלמן משה היצחקי]] - נישא עם בת העיירה והפך לחסיד בעקבות קהילת חב"ד המקומית
*[[חיים משה אלפרוביץ']] - נשא את בת העיירה, התגורר בה מספר שנים, ובשנים מאוחרות יותר כיהן כמשפיע קהילת חב"ד ב[[רמת גן]]
*[[חיים משה אלפרוביץ']] - נשא את בת העיירה, התגורר בה מספר שנים, ובשנים מאוחרות יותר כיהן כ[[משפיע]] קהילת חב"ד ב[[רמת גן]]
*[[יחזקאל רובין]] - שוחט העיירה ומנהל בית חרושת ליין
*[[יחזקאל רובין]] - שוחט העיירה ומנהל בית חרושת ליין
*[[אריה לייב שיינין]] - היה נשוי עםאחת מבנות העיירה, ובהמשך כיהן בהוראת [[אדמו"ר הריי"צ]] כרבה של [[דוקשיץ]]
*[[אריה לייב שיינין]] - היה נשוי עםאחת מבנות העיירה, ובהמשך כיהן בהוראת [[אדמו"ר הריי"צ]] כרבה של [[דוקשיץ]]