מבין ולא בבינה ידיעא: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (החלפת טקסט – "ספירת הבינה " ב־"ספירת הבינה ") |
|||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''מבין ולא בבינה ידיעא''' הוא לשון ה[[פתח אליהו]] המתארת את בינתו של הקב"ה, שאינה בגדר [[בינה]] המושגת. מבואר כי דרגת "מבין ולא בבינה ידיעא" הוא [[ספירת הבינה]] של [[עולם האצילות]], שאינה בגדר השגה, ורק בגדר מקור | '''מבין ולא בבינה ידיעא''' הוא לשון ה[[פתח אליהו]] המתארת את בינתו של הקב"ה, שאינה בגדר [[בינה]] המושגת. מבואר כי דרגת "מבין ולא בבינה ידיעא" הוא [[ספירת הבינה]] של [[עולם האצילות]], שאינה בגדר השגה, ורק בגדר מקור ל[[ספירת הבינה]] של [[עולמות בי"ע]]. | ||
==ביאור== | ==ביאור== | ||
גרסה מ־00:39, 23 בספטמבר 2016
מבין ולא בבינה ידיעא הוא לשון הפתח אליהו המתארת את בינתו של הקב"ה, שאינה בגדר בינה המושגת. מבואר כי דרגת "מבין ולא בבינה ידיעא" הוא ספירת הבינה של עולם האצילות, שאינה בגדר השגה, ורק בגדר מקור לספירת הבינה של עולמות בי"ע.
ביאור
בפתח אליהו נאמר כי "אנת הוא חכים ולא בחכמה ידיעא, אנת הוא מבין ולא בבינה ידיעא". ומבואר כי "חכים ולא בחכמה ידיעא" הוא חכמה עילאה, חכמה של עולם האצילות, ו"מבין ולא בבינה ידיעא" הוא ספירת הבינה של עולם האצילות.
מבואר כי דווקא על שני המוחין חכמה ובינה נאמר כי הם לא בגדר ידיעה, מה שאין כן לגבי מוח הדעת. שמוחין של חכמה ובינה עומדים למול הפנים, מה שאין כן במוח הדעת שהוא מוח השלישי העומד כנגד העורף. ודווקא על מוחין של חכמה ובינה נאמר שאור אין סוף אינו בגדר ידיעה, מה שאין כן במוח הדעת, שמשם נמשך גילוי הארה והמשכה לח"י חוליות על ידי בחינת חוט המחברם.