בוצינא דקרדוניתא: הבדלים בין גרסאות בדף
(כתיבה מחדש) |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''בוצינא דקרדוניתא''' - ביטוי מספר ה[[זוהר]] המובא רבות בספרי [[חסידות]] ופרושו '''קו המידה''' - היינו שתפקידו | '''בוצינא דקרדוניתא''' - ביטוי מספר ה[[זוהר]] המובא רבות בספרי [[חסידות]] ופרושו '''קו המידה''' - היינו שתפקידו למדוד ולצמצם את ה[[אור אין סוף]], ועל ידו מתאפשר ל[[אור]] לרדת ולהתלבש ב[[עולמות]]. | ||
==פירוש מילולי== | ==פירוש מילולי== | ||
| שורה 5: | שורה 5: | ||
* מלשון "חיטי קרדנייתא{{הערה|פסחים ז,א. כא, ב.}}" דהיינו (חיטים) קשים וחזקים, ופירושו נר חזק. | * מלשון "חיטי קרדנייתא{{הערה|פסחים ז,א. כא, ב.}}" דהיינו (חיטים) קשים וחזקים, ופירושו נר חזק. | ||
* מלשון "קדרות ושחרות"{{הערה|תורה אור מקץ, לט, שם מובא בחדא מחתא גם הפירוש הקודם.}} דהיינו חושך, ופרושו נר של חושך. | * מלשון "קדרות ושחרות"{{הערה|תורה אור מקץ, לט, שם מובא בחדא מחתא גם הפירוש הקודם.}} דהיינו חושך, ופרושו נר של חושך. | ||
* מלשון "מקדרים בהרים{{הערה|עירובין נה, א.}}" דהיינו מלשון מדידה{{הערה| פירוש דרך האמת על הוזהר בתחילתו. אך פירוש זה לא מובא בחסידות למרות היותו הכי קרוב לפרוש ענינו: קו המידה.}}. | * מלשון "מקדרים בהרים{{הערה|עירובין נה, א.}}" דהיינו מלשון מדידה{{הערה|פירוש דרך האמת על הוזהר בתחילתו. אך פירוש זה לא מובא בחסידות למרות היותו הכי קרוב לפרוש ענינו: קו המידה.}}. | ||
ברוב הפעמים בהם מובא ב[[מאמרי חסידות]] ענין "בוצינא דקרדוניתא" לא מוסבר תרגומו המילולי אלא ענינו, שהוא "קו המידה" ללא הסבר איך מתקשר לפירוש הפשוט של המילים. | ברוב הפעמים בהם מובא ב[[מאמרי חסידות]] ענין "בוצינא דקרדוניתא" לא מוסבר תרגומו המילולי אלא ענינו, שהוא "קו המידה" ללא הסבר איך מתקשר לפירוש הפשוט של המילים. | ||
גרסה מ־19:27, 8 ביולי 2016
בוצינא דקרדוניתא - ביטוי מספר הזוהר המובא רבות בספרי חסידות ופרושו קו המידה - היינו שתפקידו למדוד ולצמצם את האור אין סוף, ועל ידו מתאפשר לאור לרדת ולהתלבש בעולמות.
פירוש מילולי
פירוש המילה בוצינא הוא נר. לגבי פירוש המילה קורדוניתא ישנם כמה אופנים לפרש:
- מלשון "חיטי קרדנייתא[1]" דהיינו (חיטים) קשים וחזקים, ופירושו נר חזק.
- מלשון "קדרות ושחרות"[2] דהיינו חושך, ופרושו נר של חושך.
- מלשון "מקדרים בהרים[3]" דהיינו מלשון מדידה[4].
ברוב הפעמים בהם מובא במאמרי חסידות ענין "בוצינא דקרדוניתא" לא מוסבר תרגומו המילולי אלא ענינו, שהוא "קו המידה" ללא הסבר איך מתקשר לפירוש הפשוט של המילים.
ענינו
במאמר הפותח את ספר הזוהר כתוב: "בריש הורמנותא דמלכא גליף גליפו בטהירו עילאה בוצינא דקרדוניתא" [= בתחילת (לפני) רצונו של המלך, חקק חקיקה באור העליון, (ועשהו) קו המידה].
דהיינו כאשר הקב"ה ברא את העולם, ע"י השפעת האור שלו להחיות את העולמות העליונים והתחתונים, הוצרך (כביכול) לצמצם את אורו הגדול המכונה אור אין סוף, על מנת שיוכל להצתמצם ולרדת להיות דרגה פחותה, ולאחר מכן להצתמצם ולרדת עוד להיות דרגה עוד יותר פחותה, וכן הלאה כל סדר השתלשלות עד שאחרי ירידות וצמצומים רבים נברא העולם הזה הגשמי.
הכח הזה המצמצם את האור נקרא "בוצינא דקרדוניתא" שכנ"ל פירושו המילולי (העיקרי) הוא נר החושך. היינו שמטרתו לקבוע היכן נגמר האור ומתחיל החושך.
השורש הראשון למידת הגבורה
אל אף שבמקורו נאמר הביטוי "בוצינא דקרדוניתא" על הצמצום וקו המידה שבאור אין סוף, בחסידות מובא בדרך כלל כ"גבורה (ה' גבורות) דעתיק יומין" (או גבורה עילאה דעתיק יומין) היינו כח המצמצם וקו המידה שבכתר (בכתר ישנם שתי בחינות: חיצוניות הכתר - אריך אנפין ופנימיות הכתר - עתיק יומין)[5].
כל הספירות שבכתר הינם שורש ומקור לאותם ספירות שהשתלשלו אחר כך בעולם שמתחתיו עולם האצילות, וכך גם מידת הגבורה שבכתר בעתיק יומין הינו היסוד והשורש למידת הגבורה שבעולם האצילות, ושבעולם הבריאה וכו', היינו ש"בוצינא דקרדוניתא" שקאי על הגבורה דעתיק יומין הינו המקור לכל מידת הגבורה שבכל העולמות.
מידת הגבורה ענינה ופעולה צמצום, כי הינה בדיוק ההפך ממידת החסד אשר כל מהותה אהבה והשפעה, אך הגבורה מסמלת את התוקף והדין שמגביל את ההשפעה רק למקומות מסוימים.