אשכילה (בית הוצאה לאור): הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה מ־22:28, 14 ביולי 2016

ערך זה עוסק במכון הוצאה לאור חב"די. אם התכוונתם לספר המלקט הוראות מאדמו"רי חב"ד לתלמידי הישיבות, ראו אשכילה בדרך תמים.

הוצאת אשכילה הינה בית הוצאה לאור, שנוסדה בתל-אביב בשנת תש"ע, על-ידי תמימים בוגרי ישיבת חח"ל הגדולה בצפת בעלי כשרון כתיבה,מקבוצה ס"ט התמימים זאב גינוסר (שמעיה העכט) דב סיני (שלום דב בער סנגאוי) מנחם זאבי (מנחם מענדל וולף) ישראל אלתר (ישראל נחמן לרנר) אשר שמו לעצמם כמטרה להביא את תורת החסידות אל כל שדרות העם, ואפילו אל החלקים המרוחקים והמתנכרים לאמונתם וליהדותם. על מנת להצליח להגיע לכמה שיותר קוראים, וליצוק אל קרבם את ערכי החסידות, מנסים המו"לים לשוות לספרים מראה עממי ככל האפשר, כאשר הספרים שבהוצאה זו נדפסים בכריכה רכה, מעומדים בסגנון המקובל כיום בספרים העממיים הנפוצים בשוק הסיפורת הארץ-ישראלי, וכתובים בשפה בהירה וקולחת, המתאימה את עצמה גם אל מי שאינו בקיא בניב הלשון החב"די. מאותה סיבה, המו"לים מנסים להצניע ככל האפשר את עובדת היותם חסידי חב"ד מבטן ומלידה, ומסתתרים תחת שמות עט, על מנת להצליח להצעיד שלב אחד נוסף את מאמרו של מלך המשיח לבעל-שם-טוב: "אימתי קאתי מר - לכשיפוצו מעיינותיך חוצה".

הוצאה לאור

ספרים

נכון לשנת תשע"ג, יצאו חמישה ספרים תחת הוצאה זו:

סודם של חסידים - סיפורי התקרבותם וקורות חייהם של למעלה מעשרה חסידים, מלוקטים ממקורות החסידות, וארוגים כיריעה שלמה ומרתקת.
איש האמונה - לקט אגרות קודש של הרבי בנושאי אמונה ומדע. ייחודיותו של ספר זה על פני הליקוטים הנוספים שכבר התפרסמו בנושא זה ("אמונה ומדע" ו"מה רבו מעשיך ה'") הוא, שנכללו בו גם האגרות שתורגמו מאנגלית בשנים האחרונות, ונתפרסמו במרוצת השנים בשבועון כפר חב"ד^[1].
'אבא' - סיפורים אישיים על הרבי מכלי ראשון, כפי שנכתבו על-ידי הרב משה אורנשטיין, ראש ישיבת תות"ל נתניה (תחת שם העט 'ארי סמית'), ופורסמו בשעתו בשבועון כפר חב"ד. ייחודיותם של סיפורים אלו, הינה מידת המהימנות שלהם.
'באתי לגני' - ביאור של הרב נדב כהן בשפה קלה ופשוטה, למאמר הראשון שנאמר על ידי הרבי בעת מעמד קבלת הנשיאות, בי' שבט תשי"א.
במסתרים - אלבום כרומו צבעוני המתעד את מאסרו ותולדות חייו של אדמו"ר הריי"צ, הנשיא השישי בשושלת חב"ד. 180 עמודים, תשע"ג.

תצלומי הספרים בהוצאת 'אשכילה'

'סודם של חסידים'
תולדות חייהם ושרטוט דמויות ההוד של זקני החסידים
'אבא'
סיפורים על הרבי מכלי ראשון, מאת ארי סמית
'באתי לגני'
מאמר קבלת הנשיאות של הרבי עם ביאור עממי
'איש האמונה'
אגרות קודש של הרבי בעניני אמונה ומדע
'במסתרים'
אלבום כרומו צבעוני המלקט פתגמים מהגותו של אדמו"ר הריי"צ

בטאון

לקראת י"א ניסן תשע"ה החל לצאת לאור מטעם 'אשכילה' כתב-עת מיוחד לחסידות, אשר מבוקשו: "לשמש כלי להנחלת תורת החסידות החב"דית, וליטול חלק במשימת דורנו - הפצת המעיינות חוצה - בין שדרות כל המפלגות"^[2]. הגליון נושא את שמו של בית ההוצאה לאור, והוא מודפס על דף כרומו צבעוני.

מדורי הגליון:

מחשבת החסידות - ביאור מושגים בתורת החסידות, מאת הרב מנחם מענדל פלדמן.
נפלאות ב'היום יום' - מדור המתמקד בפתגמים מלוח 'היום יום' ומאיר בהם נקודות מיוחדות, מאת הרב משה אורנשטיין.
לדמותם של אישים - קווים לדמותם של גדולי החסידים מדורות עברו.
'היום יום' מאוייר - אמנים ויוצרים מבטאים רעיונות מתוך לוח היום יום באמצעות ציורים ואיורים על פי תפיסת עולמם.
פרוזה - קטעי ספרות מאת זאב גינוסר (הרב שמעיה העכט).

משתתפים

שגיאות פרמטריות בתבנית:טורים
פרמטרים [ מספר ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

הרב משה אורנשטיין - ראש ישיבת תומכי תמימים נתניה.
הרב זלמן גופין - משפיע ישיבת תומכי תמימים כפר חב"ד.
הרב מנחם מענדל פלדמן - משלוחי הרבי בנס ציונה.
הרב ישראל אלפנביין - ר"מ בישיבת תומכי תמימים נתניה.
הרב יעקב סינגאווי - מרבני קהילת חב"ד בקרית גת וחבר צוות ישיבת תות"ל המקומית.
הרב יהודה לייב נחמנסון - מרבני קהילת חב"ד ברחובות.
הרב שניאור זלמן העכט - משפיע בישיבת תומכי תמימים מגדל העמק ומשלוחי הרבי בעיר.
הרב חיים לוריא - משלוחי הרבי באוקראינה.
הרב שמעיה העכט - ר"מ בישיבת תומכי תמימים נתניה.
הרב אליהו שוויכה - משלוחי הרבי בתל אביב.
הרב ישראל נחמן לרנר - ר"מ בישיבת חסידים חב"ד ליובאוויטש צפת.
הרב מנחם שניאור מיודובניק - משיב ונו"נ בישיבת חסידים חב"ד ליובאוויטש צפת.
הרב דוד אולידורט - חבר הנהלת קה"ת המרכזי.
ר' בנימין וילהלם - צפת.

שמות עט

תחילה מובא שם העט של הכותב ולאחריו שמו האמיתי:

זאב גינוסר - ש. העכט.
דב סיני - ש. סינגאווי.
מנחם זאבי - מ. וולף.
ישראל אלתר - י. נ. לרנר.

חזון

בכריכת הספר הראשון שיצא לאור על ידם, תמצתו ההוגים את משנתם הרעיונית בשתי פסקאות קצרות:

בית הוצאה לאור 'אשכילה', נוסד בשנת 2010 בידי סופרים ויוצרים בתל-אביב אשר שמו רוחם ולבם לעסוק ביצירה מקורים ברוחה של חסידות חב"ד ובהשראת משנתו של הרבי מלובביץ', ולהוליד ספרות חדשה בתחום הקבלה והחסידות. הורתה ולידתה של במה ספרותית זו, באה לאור קריאתו של הרבי מלובביץ', כי העיון והעיסוק בתורת החסידות מחיש פעמי משיח וממהר את בוא הגאולה.

קישורים חיצוניים

askila.net, האתר הרשמי של ההוצאה
ד"ר יחיאל הררי, מאמר השוואה בין ספר 'איש האמונה' בהוצאת 'אשכילה', לספרו של הרב סולובייצ'יק
כתבה בחב"ד אינפו - 'סודם של חסידים'
הצצה ראשונית לכתב העת אשכילה י"א ניסן תשע"ה

הערות שוליים

↑ יש לציין כי בשוק הספרים כבר קיים ספר בעל אותו שם, של הרב יוסף דוב סולובייצ'יק.
↑ ציטוט מתוך דבר העורך בגליון הראשון של כתב-העת.

[1] יש לציין כי בשוק הספרים כבר קיים ספר בעל אותו שם, של הרב יוסף דוב סולובייצ'יק.

[2] ציטוט מתוך דבר העורך בגליון הראשון של כתב-העת.

[1]

[2]

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
 ::{{פירוש נוסף|נוכחי=מכון הוצאה לאור חב"די|אחר=ספר המלקט הוראות מאדמו"רי חב"ד לתלמידי הישיבות|ראו=[[אשכילה בדרך תמים]]}}
 [[תמונה:אשכילה סמל.jpg|left|thumb|150px|סמל ההוצאה לאור]]
-'''הוצאת אשכילה''' הינה בית הוצאה לאור, שנוסדה בתל-אביב בשנת תש"ע, על-ידי מספר [[תמימים]] מבוגרים בעלי כשרון כתיבה, אשר שמו לעצמם כמטרה להביא את [[תורת החסידות]] אל כל שדרות העם, ואפילו אל החלקים המרוחקים והמתנכרים לאמונתם וליהדותם.
+'''הוצאת אשכילה''' הינה בית הוצאה לאור, שנוסדה בתל-אביב בשנת תש"ע, על-ידי תמימים  בוגרי ישיבת חח"ל הגדולה בצפת בעלי כשרון כתיבה,מקבוצה ס"ט התמימים זאב גינוסר (שמעיה העכט) דב סיני (שלום דב בער סנגאוי) מנחם זאבי (מנחם מענדל וולף) ישראל אלתר (ישראל נחמן לרנר) אשר שמו לעצמם כמטרה להביא את [[תורת החסידות]] אל כל שדרות העם, ואפילו אל החלקים המרוחקים והמתנכרים לאמונתם וליהדותם.
 על מנת להצליח להגיע לכמה שיותר קוראים, וליצוק אל קרבם את ערכי החסידות, מנסים המו"לים לשוות לספרים מראה עממי ככל האפשר, כאשר הספרים שבהוצאה זו נדפסים בכריכה רכה, מעומדים בסגנון המקובל כיום בספרים העממיים הנפוצים בשוק הסיפורת הארץ-ישראלי, וכתובים בשפה בהירה וקולחת, המתאימה את עצמה גם אל מי שאינו בקיא בניב הלשון החב"די.
 מאותה סיבה, המו"לים מנסים להצניע ככל האפשר את עובדת היותם חסידי חב"ד מבטן ומלידה, ומסתתרים תחת שמות עט, על מנת להצליח להצעיד שלב אחד נוסף את מאמרו של [[מלך המשיח]] ל[[בעל-שם-טוב]]: "אימתי קאתי מר - לכשיפוצו מעיינותיך חוצה".