ציור אדמו"ר הזקן – הבדלי גרסאות
מ החלפת טקסט – "אדמו"ר הריי"צ " ב־"אדמו"ר הריי"צ " |
מ החלפת טקסט – "אדמו"ר הזקן " ב־"אדמו"ר הזקן " |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{לעריכה|כתוב כאוסף ציטוטים, אינו אנציקלופדי.}} | {{לעריכה|כתוב כאוסף ציטוטים, אינו אנציקלופדי.}} | ||
[[תמונה:רבי_שניאור_זלמן.jpg|left|thumb|250px|ציור אדמו"ר הזקן]] | [[תמונה:רבי_שניאור_זלמן.jpg|left|thumb|250px|ציור אדמו"ר הזקן]] | ||
'''ציור תואר אדמו"ר הזקן''', צויר בעת מאסרו הראשון בשנת [[תקנ"ט]]. בשנת [[תרכ"ב]] סיפר [[חסיד]] כי שמע את [[אדמו"ר הצמח צדק]] אומר לבנו [[אדמו"ר המהר"ש]] בזו הלשון: "הציור הוא אמיתי כמו שאני זוכר בשנותיו האמצעים". אותו חסיד גם העיד ש"כעבור כשתי שנים או שלש", [[תרכ"ד]]-[[תרכ"ה]], כבר נשמע בין החסידים, אשר אחד האדונים הגבוהים ב[[פטרבורג]] צייר את כ"ק אדמו"ר הזקן בעת אשר ישב בבית האסורים". | '''ציור תואר אדמו"ר הזקן''', צויר בעת מאסרו הראשון בשנת [[תקנ"ט]]. בשנת [[תרכ"ב]] סיפר [[חסיד]] כי שמע את [[אדמו"ר הצמח צדק]] אומר לבנו [[אדמו"ר המהר"ש]] בזו הלשון: "הציור הוא אמיתי כמו שאני זוכר בשנותיו האמצעים". אותו חסיד גם העיד ש"כעבור כשתי שנים או שלש", [[תרכ"ד]]-[[תרכ"ה]], כבר נשמע בין החסידים, אשר אחד האדונים הגבוהים ב[[פטרבורג]] צייר את כ"ק [[אדמו"ר הזקן]] בעת אשר ישב בבית האסורים". | ||
עדיין אינו ברור, האם התמונה המקורית צויירה בצבעים, או שמא בעופרת שחורה, כפי שהיא ידועה מן ההדפסים. | עדיין אינו ברור, האם התמונה המקורית צויירה בצבעים, או שמא בעופרת שחורה, כפי שהיא ידועה מן ההדפסים. | ||
| שורה 8: | שורה 8: | ||
== עדות על מקוריות התמונה מיומני [[אדמו"ר הריי"צ]] == | == עדות על מקוריות התמונה מיומני [[אדמו"ר הריי"צ]] == | ||
בחוברת השמינית של קובץ '[[התמים]]' {{הערה|שיצא ב[[חודש כסלו]] [[תרצ"ט]]}} נדפסה התמונה המפורסמת של אדמו"ר הזקן ונכתב שלאחרי הדפסת התמונה ב'התמים' בחוברת השניה (ע' ז) הגיעו מכתבים רבים המערערים על יחוס תמונה זו לאדמו"ר הזקן, מכיוון שבפעם הראשונה שהתפרסמה התמונה בשנת [[תרמ"ח]] (ראה להלן: [[תרמ"ט]]) על ידי הר' [[שמריה שניאורסון|שמריה שניאורסאן]], היו דיונם בעתונות היהודית של אותו זמן על יחוסה, ואחדים הטילו ספק באמיתות התמונה. | בחוברת השמינית של קובץ '[[התמים]]' {{הערה|שיצא ב[[חודש כסלו]] [[תרצ"ט]]}} נדפסה התמונה המפורסמת של [[אדמו"ר הזקן]] ונכתב שלאחרי הדפסת התמונה ב'התמים' בחוברת השניה (ע' ז) הגיעו מכתבים רבים המערערים על יחוס תמונה זו לאדמו"ר הזקן, מכיוון שבפעם הראשונה שהתפרסמה התמונה בשנת [[תרמ"ח]] (ראה להלן: [[תרמ"ט]]) על ידי הר' [[שמריה שניאורסון|שמריה שניאורסאן]], היו דיונם בעתונות היהודית של אותו זמן על יחוסה, ואחדים הטילו ספק באמיתות התמונה. | ||
ולכן פנו חברי המערכת לברר אצל אדמו"ר הריי"ץ, והוא הביא להם לפרסם קטעים מרשימותיו שכתב משנת [[תרנ"ו]] שבם מובא מה ששמע בענין התמונה, ומסיפורים אלה מוכח בברור על אמיתותה של התמונה. | ולכן פנו חברי המערכת לברר אצל אדמו"ר הריי"ץ, והוא הביא להם לפרסם קטעים מרשימותיו שכתב משנת [[תרנ"ו]] שבם מובא מה ששמע בענין התמונה, ומסיפורים אלה מוכח בברור על אמיתותה של התמונה. | ||
| שורה 18: | שורה 18: | ||
2) [[אדמו"ר המהר"ש]] ראה את התמונה הזו עוד בשנת [[תרט"ו]], ב[[פטרבורג]]. | 2) [[אדמו"ר המהר"ש]] ראה את התמונה הזו עוד בשנת [[תרט"ו]], ב[[פטרבורג]]. | ||
3) [[הרבנית רבקה]], אשת אדמו"ר מהר"ש, ראתה את התמונה המקורית ב[[ליובאוויטש]], בשנת [[תרכ"ב]], כאשר הביאוה תמורת ערבון למשך שבועיים אל [[אדמו"ר הצמח-צדק]]. ובשנת [[תרנ"ו]] סיפרה: {{ציטוטון|כשיצאה תמונתו של אדמו"ר הזקן לאור, כשראיתי את התמונה הכרתי היטב, אשר היא העתק מאותה התמונה אשר ראיתי אז}}. | 3) [[הרבנית רבקה]], אשת אדמו"ר מהר"ש, ראתה את התמונה המקורית ב[[ליובאוויטש]], בשנת [[תרכ"ב]], כאשר הביאוה תמורת ערבון למשך שבועיים אל [[אדמו"ר הצמח-צדק]]. ובשנת [[תרנ"ו]] סיפרה: {{ציטוטון|כשיצאה תמונתו של [[אדמו"ר הזקן]] לאור, כשראיתי את התמונה הכרתי היטב, אשר היא העתק מאותה התמונה אשר ראיתי אז}}. | ||
4) עדות של חסיד שבשנת [[תרכ"ב]] שמע את [[אדמו"ר הצמח צדק]] אומר לבנו [[אדמו"ר המהר"ש]] בזו הלשון: {{ציטוטון|הציור הוא אמיתי כמו שאני זוכר בשנותיו האמצעים}}. אותו חסיד גם העיד שכעבור כמה שנים [[תרכ"ד]]-[[תרכ"ה]], כבר התפרסם בין החסידים, שאחד מהאדונים החשובים בפטרבורג צייר את כ"ק אדמו"ר הזקן בזמן שישב בבית האסורים". | 4) עדות של חסיד שבשנת [[תרכ"ב]] שמע את [[אדמו"ר הצמח צדק]] אומר לבנו [[אדמו"ר המהר"ש]] בזו הלשון: {{ציטוטון|הציור הוא אמיתי כמו שאני זוכר בשנותיו האמצעים}}. אותו חסיד גם העיד שכעבור כמה שנים [[תרכ"ד]]-[[תרכ"ה]], כבר התפרסם בין החסידים, שאחד מהאדונים החשובים בפטרבורג צייר את כ"ק [[אדמו"ר הזקן]] בזמן שישב בבית האסורים". | ||
5) אימרתו של אדמו"ר הצמח-צדק: {{ציטוטון|אז איך קוק אויף דעם פעטער ר' חיים אברהם זע'ה איך דעם זיידין, זיין קלסתר פנים איז ווי דעם זיידינס}} [=כאשר אני מסתכל על הדוד [[חיים אברהם (בן אדמו"ר הזקן)|רח"א]] רואה אני את הסבא, קלסתר פניו הוא כשל הסבא], וכן מקובל אצל "זקני החסידים","אשר כ"ק הרב הר' חיים אברהם בנו של כ"ק אדמו"ר הזקן, היה קלסתר פניו ומבנה גוו כמו קלסתר פני קדש ומבנה גוו של כ"ק אדמו"ר הזקן", כביסוס לעדותם של חסידים שהכירו את ר' חיים אברהם שהתמונה היתה דומה לו ("רק שבחוטמו של כ"ק הרח"א לא היה בו שרטת"). | 5) אימרתו של אדמו"ר הצמח-צדק: {{ציטוטון|אז איך קוק אויף דעם פעטער ר' חיים אברהם זע'ה איך דעם זיידין, זיין קלסתר פנים איז ווי דעם זיידינס}} [=כאשר אני מסתכל על הדוד [[חיים אברהם (בן אדמו"ר הזקן)|רח"א]] רואה אני את הסבא, קלסתר פניו הוא כשל הסבא], וכן מקובל אצל "זקני החסידים","אשר כ"ק הרב הר' חיים אברהם בנו של כ"ק אדמו"ר הזקן, היה קלסתר פניו ומבנה גוו כמו קלסתר פני קדש ומבנה גוו של כ"ק אדמו"ר הזקן", כביסוס לעדותם של חסידים שהכירו את ר' חיים אברהם שהתמונה היתה דומה לו ("רק שבחוטמו של כ"ק הרח"א לא היה בו שרטת"). | ||
| שורה 44: | שורה 44: | ||
=== שני מכתבים מאדמו"ר מקאפוסט === | === שני מכתבים מאדמו"ר מקאפוסט === | ||
א) מכתבו קבלתי לנכון. והנני להשיבו שודאי טוב הדבר להדפיס תמונת אדמו"ר הזקן זיע"א. רק שישיג מעל' הסכמות ואזהרות מרבני זמניננו על השגת גבול כו'. כי אחרי שיתפזר התמונה על המדינה יוכלו אחרים גם כן להדפיס, ע"כ נצרך שיהי' מעל' בטוח מהשגת גבול. וכשיודפס ישלח לי ג' או ד' תמונות ואשלם לו במיטב כסף אי"ה. מוס"פ התעודה מהרב דווארשא לחזרה. והעיקר להשיג רשיון מהממשלה הרוממה כנימוס. לידידינו הג' ר"נ בירכנהיים שי' השבתי כעת כנ"ל. | א) מכתבו קבלתי לנכון. והנני להשיבו שודאי טוב הדבר להדפיס תמונת [[אדמו"ר הזקן]] זיע"א. רק שישיג מעל' הסכמות ואזהרות מרבני זמניננו על השגת גבול כו'. כי אחרי שיתפזר התמונה על המדינה יוכלו אחרים גם כן להדפיס, ע"כ נצרך שיהי' מעל' בטוח מהשגת גבול. וכשיודפס ישלח לי ג' או ד' תמונות ואשלם לו במיטב כסף אי"ה. מוס"פ התעודה מהרב דווארשא לחזרה. והעיקר להשיג רשיון מהממשלה הרוממה כנימוס. לידידינו הג' ר"נ בירכנהיים שי' השבתי כעת כנ"ל. | ||
ב) מכתבו גם התמונות קבלתי לנכון כו'. | ב) מכתבו גם התמונות קבלתי לנכון כו'. | ||
שמעתי כמה פעמים מכבוד אמי זקנתי הרבנית הצדקנית שתואר בנו הרב החסיד המפורסם מוהר"ר חיים אברהם היה דומה הרבה לתאר כ"ק אביו קדש הקדשים אדמו"ר הזקן זיע"א. ותאר הר"ר [[חיים אברהם (בן אדמו"ר הזקן)|חיים אברהם]] אני זוכר היטב וכמו הוא נצב חי לנגדי ודומה הרבה לתואר התמונה כו'. | שמעתי כמה פעמים מכבוד אמי זקנתי הרבנית הצדקנית שתואר בנו הרב החסיד המפורסם מוהר"ר חיים אברהם היה דומה הרבה לתאר כ"ק אביו קדש הקדשים [[אדמו"ר הזקן]] זיע"א. ותאר הר"ר [[חיים אברהם (בן אדמו"ר הזקן)|חיים אברהם]] אני זוכר היטב וכמו הוא נצב חי לנגדי ודומה הרבה לתואר התמונה כו'. | ||
== המשך מתוך הספר 'בית רבי' == | == המשך מתוך הספר 'בית רבי' == | ||
| שורה 78: | שורה 78: | ||
שלום וברכה! | שלום וברכה! | ||
במענה על מכתבו אשר שואל דעתי בדבר מאמרו בשתוף עם מר נרק[י]ס שי' אודות תמונתו של הוד כ"ק אדמו"ר הזקן זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע הנדפס ביום ד' לחדש זה, במכה"ע הארץ. | במענה על מכתבו אשר שואל דעתי בדבר מאמרו בשתוף עם מר נרק[י]ס שי' אודות תמונתו של הוד כ"ק [[אדמו"ר הזקן]] זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע הנדפס ביום ד' לחדש זה, במכה"ע הארץ. | ||
טוב וישר עשה אשר פנה אלי בשאלתו זאת אבל לא בזמנו, כי שאלה זו היה לו לשאול באותו הזמן שקבצו החומר למאמרם זה, פן נמצאו איזה תעודות, מכתבים, רשימות זכרונות, מענין זה, באוצר הכתבי יד הבאים בירושה מאבינו הראשון זי"ע. | טוב וישר עשה אשר פנה אלי בשאלתו זאת אבל לא בזמנו, כי שאלה זו היה לו לשאול באותו הזמן שקבצו החומר למאמרם זה, פן נמצאו איזה תעודות, מכתבים, רשימות זכרונות, מענין זה, באוצר הכתבי יד הבאים בירושה מאבינו הראשון זי"ע. | ||
| שורה 109: | שורה 109: | ||
פניתי לאנשים שונים שיש בידם איזה ידיעות, הן על דבר האוספים של הטישקיביצים מלפנים, שהובאו לאוצר המוזיאון של הועדה הארכיולוגית הוילנאית משנות 1865-1857 [=תרי"ז-כ"ה] (שהוחרם והועבר ברובו בשנים 66-1865 [=תרכ"ה-ו] ל[[מוסקבה]] אל המוזיאון הרומינצובי), הן על האספים החדשים של הגראפים ולאדיסלב ואנטוני טישקיביצ'ים; אולם איש מהם לא יכול למסור לי שום ידיעות בשאלה שאנו מעונינים בה". | פניתי לאנשים שונים שיש בידם איזה ידיעות, הן על דבר האוספים של הטישקיביצים מלפנים, שהובאו לאוצר המוזיאון של הועדה הארכיולוגית הוילנאית משנות 1865-1857 [=תרי"ז-כ"ה] (שהוחרם והועבר ברובו בשנים 66-1865 [=תרכ"ה-ו] ל[[מוסקבה]] אל המוזיאון הרומינצובי), הן על האספים החדשים של הגראפים ולאדיסלב ואנטוני טישקיביצ'ים; אולם איש מהם לא יכול למסור לי שום ידיעות בשאלה שאנו מעונינים בה". | ||
מר מ. שניאורסון, מצאצאי הרש"ז, ומר הלל אפשטיין סיפרו שמקובל בחוגי חב"ד, כי בשעה שנתפרסמה תמונה זו היו כמה זקנים, שראו את הרש"ז פנים אל פנים בילדותם, נרגשים מאד והתפעלו מדמיון הצורה המתוארת בתמונה, לקלסתר פניו של הצדיק ששמרו בזכרונם. - הדבר מתבאר מדבריו הנ"ל של פרופ' שץ, שפני ר' שמריה שניאורסון היו דומים לקלסתר פניו של הרש"ז. והרי מזמן פטירתו של אדמו"ר הזקן עד פרסום התמונה עברו כשבעים וחמש שנים ולכן ברור שלא נשמרו בזכרון הזקנים אלא קוים כלליים בלבד. | מר מ. שניאורסון, מצאצאי הרש"ז, ומר הלל אפשטיין סיפרו שמקובל בחוגי חב"ד, כי בשעה שנתפרסמה תמונה זו היו כמה זקנים, שראו את הרש"ז פנים אל פנים בילדותם, נרגשים מאד והתפעלו מדמיון הצורה המתוארת בתמונה, לקלסתר פניו של הצדיק ששמרו בזכרונם. - הדבר מתבאר מדבריו הנ"ל של פרופ' שץ, שפני ר' שמריה שניאורסון היו דומים לקלסתר פניו של הרש"ז. והרי מזמן פטירתו של [[אדמו"ר הזקן]] עד פרסום התמונה עברו כשבעים וחמש שנים ולכן ברור שלא נשמרו בזכרון הזקנים אלא קוים כלליים בלבד. | ||
== מסמכים המאשרים את אמיתיות התמונה == | == מסמכים המאשרים את אמיתיות התמונה == | ||
אחר מסירת עדויות אלו, נדפסו ב'התמים' גם מספר מסמכים המאשרים אף הם את אמיתות התמונה. בעמוד יב-יג ניתן פקסימיל מן "המכתב של האדון הרוסי למר שאטץ - הוא בוריס ש"ץ הנ"ל - אודות התמונה של כ"ק אדמו"ר הזקן "מ[[חודש שבט]] [[תרמ"ט]], ושם בע' יז ניתן תירגום ממכתב זה: | אחר מסירת עדויות אלו, נדפסו ב'התמים' גם מספר מסמכים המאשרים אף הם את אמיתות התמונה. בעמוד יב-יג ניתן פקסימיל מן "המכתב של האדון הרוסי למר שאטץ - הוא בוריס ש"ץ הנ"ל - אודות התמונה של כ"ק [[אדמו"ר הזקן]] "מ[[חודש שבט]] [[תרמ"ט]], ושם בע' יז ניתן תירגום ממכתב זה: | ||
הכי נכבד, מר שאטץ' בווארשא. | הכי נכבד, מר שאטץ' בווארשא. | ||
| שורה 121: | שורה 121: | ||
אני החתום מטה מעיד אשר הקופיא, הנעשית על ידי העלמה אוגעניע זשערמונדסקי על פי בקשת מר שאטץ' מתמונת פני רב עתיקה, שתחתיה נמצאת הכתובת "הרב זלמן ברכוויטש מליאדי [ולעיל במכתב תיקן: מליאזני] משנת 1798" ונמצאת באוסף התמונות אשר לי מס' 127, מתאמת בדיוק עם האורגינאל, והנני נותן רשות למר שאטץ לעשות פוטוגרפיות מהקופיא להפצה. | אני החתום מטה מעיד אשר הקופיא, הנעשית על ידי העלמה אוגעניע זשערמונדסקי על פי בקשת מר שאטץ' מתמונת פני רב עתיקה, שתחתיה נמצאת הכתובת "הרב זלמן ברכוויטש מליאדי [ולעיל במכתב תיקן: מליאזני] משנת 1798" ונמצאת באוסף התמונות אשר לי מס' 127, מתאמת בדיוק עם האורגינאל, והנני נותן רשות למר שאטץ לעשות פוטוגרפיות מהקופיא להפצה. | ||
אחר הדברים האלה הרי שמתמיהה ההתעלמות מעדויות ומסמכים אלה בדבריו של ר' מאהלר בספרו 'דברי ימי ישראל דורות אחרונים' - ספר שלישי כרך ראשון נספח יא - שם נדפסה תמונת אדמו"ר הזקן מאוסף שבדרון שבספריה הלאומית בירושלים, כשמאחוריה הכיתוב: "תמונה מדומה של ר' שניאור זלמן מלאדי - לאמיתו של דבר, תמונת אחד מנכדי ר' שניאור זלמן מראשית המאה העשרים". דברים דומים מופיעים גם ביחידה 10-9 של החוברת 'פולין' מטעם "האוניברסיטה הפתוחה", תל-אביב תשנ"א, ע' 19, שם נדפסה תמונת אדמו"ר הזקן ותחתיה הכיתוב: "תמונתו של ר' שניאור זלמן מליאדי. לא ידוע מי ציירה ומתי, וייתכן שאינה שלו, אך בין חסידי חב"ד היא מוחזקת כמהימנה". | אחר הדברים האלה הרי שמתמיהה ההתעלמות מעדויות ומסמכים אלה בדבריו של ר' מאהלר בספרו 'דברי ימי ישראל דורות אחרונים' - ספר שלישי כרך ראשון נספח יא - שם נדפסה תמונת [[אדמו"ר הזקן]] מאוסף שבדרון שבספריה הלאומית בירושלים, כשמאחוריה הכיתוב: "תמונה מדומה של ר' שניאור זלמן מלאדי - לאמיתו של דבר, תמונת אחד מנכדי ר' שניאור זלמן מראשית המאה העשרים". דברים דומים מופיעים גם ביחידה 10-9 של החוברת 'פולין' מטעם "האוניברסיטה הפתוחה", תל-אביב תשנ"א, ע' 19, שם נדפסה תמונת [[אדמו"ר הזקן]] ותחתיה הכיתוב: "תמונתו של ר' שניאור זלמן מליאדי. לא ידוע מי ציירה ומתי, וייתכן שאינה שלו, אך בין חסידי חב"ד היא מוחזקת כמהימנה". | ||
ברשימה הנדפסת ב'התמים' מסופר שבשנת [[תרי"ט]] הביע אדמו"ר הצמח-צדק את רצונו לקנות את הציור המקורי, או לערוך ממנו העתק "על ידי אומן טוב". הרעיון לרכוש את הציור עצמו לא צלח, וכיום לא ברור מה עלה בגורלו. בשנת תרכ"ב הובא הציור לליובאוויטש לתקופה קצרה, אך לא ידוע אם כבר אז נעשה נסיון לערוך ממנו העתק. | ברשימה הנדפסת ב'התמים' מסופר שבשנת [[תרי"ט]] הביע אדמו"ר הצמח-צדק את רצונו לקנות את הציור המקורי, או לערוך ממנו העתק "על ידי אומן טוב". הרעיון לרכוש את הציור עצמו לא צלח, וכיום לא ברור מה עלה בגורלו. בשנת תרכ"ב הובא הציור לליובאוויטש לתקופה קצרה, אך לא ידוע אם כבר אז נעשה נסיון לערוך ממנו העתק. | ||
בגוף התמונה, בפינה התחתונה מצד ימין ניתן להבחין בחתימה ברורה של הצייר, פרט שניתן להבחין בו במאמץ גם בהדפסות שנעשו מתמונה זו ב'התמים' ועוד. בשולי התמונה מספר שורות, כתובות בעברית וברוסית, בתוכן מספר מילים מאת המו"ל בצירוף חתימתו, וכאמור, גם שמו של ז. ש"ץ (ברוסית). גם שנת ההדפסה נמצאת כאן: 1889. הדפסה מוקטנת ממנו - חסרת שנת הדפסה - נעשתה לפני מספר שנים (ראה בצילום המצורף), והיא כוללת את הכתובות הנ"ל, להוציא את הפקסימיל מכי"ק אדמו"ר הזקן (ראה מסגרת). | בגוף התמונה, בפינה התחתונה מצד ימין ניתן להבחין בחתימה ברורה של הצייר, פרט שניתן להבחין בו במאמץ גם בהדפסות שנעשו מתמונה זו ב'התמים' ועוד. בשולי התמונה מספר שורות, כתובות בעברית וברוסית, בתוכן מספר מילים מאת המו"ל בצירוף חתימתו, וכאמור, גם שמו של ז. ש"ץ (ברוסית). גם שנת ההדפסה נמצאת כאן: 1889. הדפסה מוקטנת ממנו - חסרת שנת הדפסה - נעשתה לפני מספר שנים (ראה בצילום המצורף), והיא כוללת את הכתובות הנ"ל, להוציא את הפקסימיל מכי"ק [[אדמו"ר הזקן]] (ראה מסגרת). | ||
== ההדפסה הראשונה של התמונה == | == ההדפסה הראשונה של התמונה == | ||
| שורה 142: | שורה 142: | ||
את עובדת השינויים בציור אולי יש להסביר בידיעה כי העתקת הציור מן התמונה המקורית נעשתה בזמנו באמצעים השונים מאלו הנהוגים כיום, וכפי הנוסח בתעודה שנדפסה ב'התמים': "הקופיא הנעשית על ידי העלמה...", ואפשר שכך נהגו גם בהעתק מן העתק. | את עובדת השינויים בציור אולי יש להסביר בידיעה כי העתקת הציור מן התמונה המקורית נעשתה בזמנו באמצעים השונים מאלו הנהוגים כיום, וכפי הנוסח בתעודה שנדפסה ב'התמים': "הקופיא הנעשית על ידי העלמה...", ואפשר שכך נהגו גם בהעתק מן העתק. | ||
בהקשר זה יש לציין כי הכתובת הנדפסת מעבר לשער חוברת ח של 'התמים', כאילו המדובר ב"תמונה פוטוגרפית" של אדמו"ר הזקן [וכך גם מעבר לשער חוברת ג' בנוגע לתמונת הצ"צ], יש בה בכדי להטעות, כאשר הכוונה היא לצילום מן ההדפס המצוייר. | בהקשר זה יש לציין כי הכתובת הנדפסת מעבר לשער חוברת ח של 'התמים', כאילו המדובר ב"תמונה פוטוגרפית" של [[אדמו"ר הזקן]] [וכך גם מעבר לשער חוברת ג' בנוגע לתמונת הצ"צ], יש בה בכדי להטעות, כאשר הכוונה היא לצילום מן ההדפס המצוייר. | ||
הדפסת תמונת אדמו"ר הזקן נעשתה עוד מספר פעמים קודם ההדפסה ב'התמים'. היא מופיעה באלבום 'אוצר תמונות, של בן-ציון אייזענשטאדט' במהדורת ניו-יורק [[תרס"ט]] ע' 11, ושם במהדורת תרע"ה ע' 9 (בשתי המהדורות נדפסה שם גם [[תמונת אדמו"ר הצמח צדק]]). | הדפסת תמונת [[אדמו"ר הזקן]] נעשתה עוד מספר פעמים קודם ההדפסה ב'התמים'. היא מופיעה באלבום 'אוצר תמונות, של בן-ציון אייזענשטאדט' במהדורת ניו-יורק [[תרס"ט]] ע' 11, ושם במהדורת תרע"ה ע' 9 (בשתי המהדורות נדפסה שם גם [[תמונת אדמו"ר הצמח צדק]]). | ||
כמו כן היא מופיעה בספריית ליובאוויטש בשערי לוחות השנה דלהלן: 'לוח המזכיר' לשנת תרפ"ח, הנדפס ב[[ריגא]] בשנת [[תרפ"ז]] בהוצאת ב. שערעשווסקי מריגא. 'לוח החיים' לשנת תרצ"ג, שנדפס שם תרצ"ב בהוצאת ל. רעמיגאלסקי. | כמו כן היא מופיעה בספריית ליובאוויטש בשערי לוחות השנה דלהלן: 'לוח המזכיר' לשנת תרפ"ח, הנדפס ב[[ריגא]] בשנת [[תרפ"ז]] בהוצאת ב. שערעשווסקי מריגא. 'לוח החיים' לשנת תרצ"ג, שנדפס שם תרצ"ב בהוצאת ל. רעמיגאלסקי. | ||
הדפסה קדומה של ציור אדמו"ר הזקן נראית בצילום מוקטן המופיע בקטלוג המכירה של 'יודאיקה ירושלם' [ו], [[י"א סיון]] [[תשמ"ט]], מס' 289. הדפסה זו מתוארת שם שבה "שבעה ציורים בצבעים של גדולי האדמו"רים ברוסיה על גליון אחד", כאשר התמונה הגדולה שבמרכז היא זו של אדמו"ר הזקן. | הדפסה קדומה של ציור [[אדמו"ר הזקן]] נראית בצילום מוקטן המופיע בקטלוג המכירה של 'יודאיקה ירושלם' [ו], [[י"א סיון]] [[תשמ"ט]], מס' 289. הדפסה זו מתוארת שם שבה "שבעה ציורים בצבעים של גדולי האדמו"רים ברוסיה על גליון אחד", כאשר התמונה הגדולה שבמרכז היא זו של אדמו"ר הזקן. | ||
בשנת [[תש"ג]] נדפס [[ספר התניא]] 'ליקוטי אמרים' במונקאטש, בהוצאתו של הר' צבי אלימלך קאליש. בסוף הספר, {{הערה|ע' 352-327}} נספח קונטרס בשם 'תולדות התניא', בעריכת הנ"ל, ובסופו הוא כותב: | בשנת [[תש"ג]] נדפס [[ספר התניא]] 'ליקוטי אמרים' במונקאטש, בהוצאתו של הר' צבי אלימלך קאליש. בסוף הספר, {{הערה|ע' 352-327}} נספח קונטרס בשם 'תולדות התניא', בעריכת הנ"ל, ובסופו הוא כותב: | ||
בדור הקודם אתרחשי ניסא שתמונה וצורה הקדושה של הרב אשר נעשה על ידי אומן מומחה בי[ו]שבו בשנת תקנ"ט במאסר (בפעטערבורג) נמצא והי' בבית הגראף טשיקעוויטץ אשר אבותיו הנחילוהו בצוואה לשמרו כבבת עינו כי זהו צורה של איש אלקים קדוש, ונכדי המחבר שלמו בעד התמונה הון רב והעתיקוה בדפוס בשנת תרמ"ט בהסכמת הבד"צ דק"ק ווארשא גם נכדי המחבר האדמו"רים הגדולים עלו בהסכמה להו"ל על פי תבל צורה הקדושה אשר הודה זיו והדרה מעוררות ליראת שמים, מאז חביבה ביותר צורה הקדושה הזאת אצל אנ"ש חסידי חב"ד, ובסיפורי האדמו"ר מליבאוויטש נמצאים מעשיות שהתמונה הקדושה פעלה התעוררות התשובה לכמה אנשים שכבר היה בעמקי שאול תחתיי' שנטו מדרך התורה, וחזרו בתשובה. גם אנחנו השתדלנו כעת להמציא תמונה הק' הזאת להקוראים בתולדות המחבר. וזאת לדעת שהתמונה לא היה בתחילתה "פאטאגראפיע" רק ציור מאומן מומחה כאמור. וכאשר בשנת תרמ"ט אסר הבד"צ להשיג גבול של המו"ל התמונה כן הנני גם כן אוסר לעשות כמתכונתו עד כלות זמן האיסור של ההדפסה על ספה"ק לקו"א. | בדור הקודם אתרחשי ניסא שתמונה וצורה הקדושה של הרב אשר נעשה על ידי אומן מומחה בי[ו]שבו בשנת תקנ"ט במאסר (בפעטערבורג) נמצא והי' בבית הגראף טשיקעוויטץ אשר אבותיו הנחילוהו בצוואה לשמרו כבבת עינו כי זהו צורה של איש אלקים קדוש, ונכדי המחבר שלמו בעד התמונה הון רב והעתיקוה בדפוס בשנת תרמ"ט בהסכמת הבד"צ דק"ק ווארשא גם נכדי המחבר האדמו"רים הגדולים עלו בהסכמה להו"ל על פי תבל צורה הקדושה אשר הודה זיו והדרה מעוררות ליראת שמים, מאז חביבה ביותר צורה הקדושה הזאת אצל אנ"ש חסידי חב"ד, ובסיפורי האדמו"ר מליבאוויטש נמצאים מעשיות שהתמונה הקדושה פעלה התעוררות התשובה לכמה אנשים שכבר היה בעמקי שאול תחתיי' שנטו מדרך התורה, וחזרו בתשובה. גם אנחנו השתדלנו כעת להמציא תמונה הק' הזאת להקוראים בתולדות המחבר. וזאת לדעת שהתמונה לא היה בתחילתה "פאטאגראפיע" רק ציור מאומן מומחה כאמור. וכאשר בשנת תרמ"ט אסר הבד"צ להשיג גבול של המו"ל התמונה כן הנני גם כן אוסר לעשות כמתכונתו עד כלות זמן האיסור של ההדפסה על ספה"ק לקו"א. | ||
בסופו של דבר לא נדפסה שם תמונת אדמו"ר הזקן. הסיפור הנזכר מ"סיפורי האדמו"ר מליבאוויטש" הוא זה שב'לקוטי דיבורים' {{הערה|כרך ד ע' 1445; כרך א ע' 241-238}}, שם מסופר על גביר מפטרבורג, מגזע החסידים, שמיד עם הדפסת תמונתו של אדמו"ר הזקן הזמין אצל אחד מגדולי הציירים שיעתיק עבורו את התמונה, וכן את תמונת אדמו"ר הצמח-צדק, שתיהן בפורמט גדול על מנת לקובען בספרייתו. ב[[י"ט כסלו - חג הגאולה|י"ט כסליו]] תרנ"ב השתתף ב[[התוועדות]] חסידית, התרשם מן הדברים שנאמרו בה - אחר ה[[התוועדות]] מצאהו בחדרו, שוכב על הריצפה מול תמונתו של הרבי ובוכה בקול מר: רבי הצילני! - ובעקבות כך חזר בתשובה. | בסופו של דבר לא נדפסה שם תמונת אדמו"ר הזקן. הסיפור הנזכר מ"סיפורי האדמו"ר מליבאוויטש" הוא זה שב'לקוטי דיבורים' {{הערה|כרך ד ע' 1445; כרך א ע' 241-238}}, שם מסופר על גביר מפטרבורג, מגזע החסידים, שמיד עם הדפסת תמונתו של [[אדמו"ר הזקן]] הזמין אצל אחד מגדולי הציירים שיעתיק עבורו את התמונה, וכן את תמונת אדמו"ר הצמח-צדק, שתיהן בפורמט גדול על מנת לקובען בספרייתו. ב[[י"ט כסלו - חג הגאולה|י"ט כסליו]] תרנ"ב השתתף ב[[התוועדות]] חסידית, התרשם מן הדברים שנאמרו בה - אחר ה[[התוועדות]] מצאהו בחדרו, שוכב על הריצפה מול תמונתו של הרבי ובוכה בקול מר: רבי הצילני! - ובעקבות כך חזר בתשובה. | ||
הסופר זלמן שניאור, בעצמו צאצא למשפחה חב"דית, השתמש בידיעות שהתפרסמו על ציורו של אדמו"ר הזקן והכניסם לסיפור דמיוני שכתב. | הסופר זלמן שניאור, בעצמו צאצא למשפחה חב"דית, השתמש בידיעות שהתפרסמו על ציורו של [[אדמו"ר הזקן]] והכניסם לסיפור דמיוני שכתב. | ||
פרק בשם "דער פארטרעט" [=הדיוקן] נדפס בתוך הספר 'קיסר און רבי', כרך רביעי, ניו-יארק 1949, ע' 17-11 (הספר תורגם אחר-כך ונדפס בשם 'הגאון והרב'). אין לתת אמון מלא בפרטים ההיסטוריים של סיפור מאוחר זה, ובכל זאת, ישנם שם מספר פרטים שלא ידועים ממקור אחר: שניאור מספר כי שער זקנו של אדמו"ר הזקן היה, ארבע חודשים קודם המאסר, בצבע זהוב-חום, ובעת המאסר הלבין כולו. עוד כתב שם שהרעיון לצייר את קלסתר פניו היה של הרוזן צ'רטוריז'סקי, ידידו של יורש-העצר אלכסנדר, והוא קנה את התמונה מאת הצייר גלבצ'בסקי במחיר 800 רובל כסף. | פרק בשם "דער פארטרעט" [=הדיוקן] נדפס בתוך הספר 'קיסר און רבי', כרך רביעי, ניו-יארק 1949, ע' 17-11 (הספר תורגם אחר-כך ונדפס בשם 'הגאון והרב'). אין לתת אמון מלא בפרטים ההיסטוריים של סיפור מאוחר זה, ובכל זאת, ישנם שם מספר פרטים שלא ידועים ממקור אחר: שניאור מספר כי שער זקנו של [[אדמו"ר הזקן]] היה, ארבע חודשים קודם המאסר, בצבע זהוב-חום, ובעת המאסר הלבין כולו. עוד כתב שם שהרעיון לצייר את קלסתר פניו היה של הרוזן צ'רטוריז'סקי, ידידו של יורש-העצר אלכסנדר, והוא קנה את התמונה מאת הצייר גלבצ'בסקי במחיר 800 רובל כסף. | ||
על עטיפת '[[ספר הצאצאים]]' - [[ירושלים]] [[תש"מ]] - מופיע הדפס לא צבעוני מדיוקנו של אדמו"ר הזקן, מעשה ידי הצייר ר' לוי יצחק בק, מצאצאי רבינו, ושם{{הערה|ע' 308}} מצוטטים דבריו: 'שלחו לקרוא לי לצייר תמונת בעל התניא. ציירתי בפעם הראשונה בצבעים; אין תמונה שלו בצבעים". | על עטיפת '[[ספר הצאצאים]]' - [[ירושלים]] [[תש"מ]] - מופיע הדפס לא צבעוני מדיוקנו של אדמו"ר הזקן, מעשה ידי הצייר ר' לוי יצחק בק, מצאצאי רבינו, ושם{{הערה|ע' 308}} מצוטטים דבריו: 'שלחו לקרוא לי לצייר תמונת בעל התניא. ציירתי בפעם הראשונה בצבעים; אין תמונה שלו בצבעים". | ||
== התייחסות הרבי לתמונת אדמו"ר הזקן == | == התייחסות הרבי לתמונת [[אדמו"ר הזקן]] == | ||
[[הרבי]] ב[[אגרות קודש|אגרת קודש]] כרך ח"י ע' רכו כתב: | [[הרבי]] ב[[אגרות קודש|אגרת קודש]] כרך ח"י ע' רכו כתב: | ||
'''במה שכתב אודות בול ובו תמונת וכו', לדעתי מופרך הדבר, כיון שהבולים מתגלגלים סו"ס וכו' נוסף על הענין הכרחי שמכים על הבול והתמונה'''. | '''במה שכתב אודות בול ובו תמונת וכו', לדעתי מופרך הדבר, כיון שהבולים מתגלגלים סו"ס וכו' נוסף על הענין הכרחי שמכים על הבול והתמונה'''. | ||