קדוש וברוך: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (החלפת טקסט – "אדמו"ר הזקן " ב־"אדמו"ר הזקן ") |
מ (החלפת טקסט – " אור אין סוף " ב־" אור אין סוף ") |
||
| שורה 11: | שורה 11: | ||
מובא שגם למלאכים דבריאה יש גדרי זמן, כיון ש{{הדגשה|ביום אומרים קדוש ובלילה ברוך כו'}}{{הערה|מדרש תלים פרק יט, פס' ה.}}. | מובא שגם למלאכים דבריאה יש גדרי זמן, כיון ש{{הדגשה|ביום אומרים קדוש ובלילה ברוך כו'}}{{הערה|מדרש תלים פרק יט, פס' ה.}}. | ||
לסיבת החילוק מבאר הצמח צדק: {{ציטוט|תוכן=גם י"ל כי יום שהוא מצד עצמו אצילות, אם כן כשצריך להמשיך בו תוספת אור - הרי זה מבחינה שלמעלה מאצילות, וזהו ענין קדוש - שהוא בחינת כתר המחבר אור אין סוף עם האצילות. אבל לילה שהוא בבריאה, אם כן להמשיך שם תוספת אור, היינו מאצילות וזהו ענין ברוך כו'{{הערה|יהל אור על הפסוק.}}.}} | לסיבת החילוק מבאר הצמח צדק: {{ציטוט|תוכן=גם י"ל כי יום שהוא מצד עצמו אצילות, אם כן כשצריך להמשיך בו תוספת אור - הרי זה מבחינה שלמעלה מאצילות, וזהו ענין קדוש - שהוא בחינת כתר המחבר [[אור אין סוף]] עם האצילות. אבל לילה שהוא בבריאה, אם כן להמשיך שם תוספת אור, היינו מאצילות וזהו ענין ברוך כו'{{הערה|יהל אור על הפסוק.}}.}} | ||
ומביא ה[[אדמו"ר הזקן]] "שיש מלאכי' שהשיר שלהם ביום, כמו שכתוב ברן יחד כוכבי בוקר וגו'. ויש שהשיר שלהם בלילה"{{הערה|ד"ה מזמור שיר חנוכת הבית תקס"ו.}}. כלומר, שהם שני סוגי מלאכים{{הערה|ולפי זה לאו דוקא שם מלאכי הבריאה, אלא יתכן שאף שהם ביצירה זמנם ביום. אך הוא דוחק, כיון שמשמע שמיד כששומעים את השרפים קוראים הם שואגים '''ברוך''', וצ"ע.}}. | ומביא ה[[אדמו"ר הזקן]] "שיש מלאכי' שהשיר שלהם ביום, כמו שכתוב ברן יחד כוכבי בוקר וגו'. ויש שהשיר שלהם בלילה"{{הערה|ד"ה מזמור שיר חנוכת הבית תקס"ו.}}. כלומר, שהם שני סוגי מלאכים{{הערה|ולפי זה לאו דוקא שם מלאכי הבריאה, אלא יתכן שאף שהם ביצירה זמנם ביום. אך הוא דוחק, כיון שמשמע שמיד כששומעים את השרפים קוראים הם שואגים '''ברוך''', וצ"ע.}}. | ||
גרסה מ־06:33, 21 ביולי 2016
| מלאכים |
|---|
| סוגי מלאכים |
| אופנים · חיות הקודש · שרפים |
| מושגים שונים |
| מטי ולא מטי · רצוא ושוב · קדוש קדוש קדוש · ברוך כבוד ה' ממקומו · קדוש וברוך |
קדוש וברוך הם שני סוגי שירות של מלאכים.
שרפים ואופנים
בעולם הבריאה נמצאים השרפים, הם אומרים קדוש, כלומר, שיש סדר באור שיורד לעולם, והם שמשיגים את האור מקדישים את שמו ועי"ז מקבלים את החיות.
| ערך מורחב – קדוש קדוש קדוש |
.
לעומת זאת בעולם היצירה שם נמצאים האופנים, הם אומרים ברוך, כלומר שאין הם מבחינים בסדר מסוים אלא זהו בחינת עיגולים - שאין תחילה וסוף, ולכן אומרים ברוך, כיון שהוא מגיע מכל מקום, ואין מקום מוגדר.
|
| ערך מורחב – ברוך כבוד ה' ממקומו |
.
זמני היום
מובא שגם למלאכים דבריאה יש גדרי זמן, כיון ש"ביום אומרים קדוש ובלילה ברוך כו'" [1].
לסיבת החילוק מבאר הצמח צדק:
גם י"ל כי יום שהוא מצד עצמו אצילות, אם כן כשצריך להמשיך בו תוספת אור - הרי זה מבחינה שלמעלה מאצילות, וזהו ענין קדוש - שהוא בחינת כתר המחבר אור אין סוף עם האצילות. אבל לילה שהוא בבריאה, אם כן להמשיך שם תוספת אור, היינו מאצילות וזהו ענין ברוך כו'[2].
ומביא האדמו"ר הזקן "שיש מלאכי' שהשיר שלהם ביום, כמו שכתוב ברן יחד כוכבי בוקר וגו'. ויש שהשיר שלהם בלילה"[3]. כלומר, שהם שני סוגי מלאכים[4].