אברהם יצחק קוק – הבדלי גרסאות

שלום בוט (שיחה | תרומות)
מ החלפת טקסט – " גוף " ב־" גוף "
שורה 25: שורה 25:
בג' באלול [[תרע"ט]] חזר לארץ ועלה ירושלימה לאחר שהוזמן בידי 'הועד הכללי כנסת ישראל לצדקת רבי מאיר בעל הנס' לכהן פאר כרבה האשכנזי הראשי של ירושלים. הוא אמנם התלבט האם לקבל עליו את המשרה ובסופו של דבר נענה להפצרות הרבות ובטבת תר"ף התקבל רשמית כרבה של הקהילה האשכנזית בירושלים. מיעוט מהקהילה האשכנזית התנגד למינויו כי היו סבורים שדרכו פתוחה מידי בשביל קהילת ירושלים שצריכה להיות שמרנית ביותר ולכן הקימו את [[העדה החרדית]] ולרבה נבחר הרב [[יוסף חיים זוננפלד]] כשההגדרה הרשמית של התפקיד הוא: 'גאב"ד העדה החרדית'.
בג' באלול [[תרע"ט]] חזר לארץ ועלה ירושלימה לאחר שהוזמן בידי 'הועד הכללי כנסת ישראל לצדקת רבי מאיר בעל הנס' לכהן פאר כרבה האשכנזי הראשי של ירושלים. הוא אמנם התלבט האם לקבל עליו את המשרה ובסופו של דבר נענה להפצרות הרבות ובטבת תר"ף התקבל רשמית כרבה של הקהילה האשכנזית בירושלים. מיעוט מהקהילה האשכנזית התנגד למינויו כי היו סבורים שדרכו פתוחה מידי בשביל קהילת ירושלים שצריכה להיות שמרנית ביותר ולכן הקימו את [[העדה החרדית]] ולרבה נבחר הרב [[יוסף חיים זוננפלד]] כשההגדרה הרשמית של התפקיד הוא: 'גאב"ד העדה החרדית'.


בשנת [[תרפ"א]] הקים הממשל הבריטי בארץ מוסד רבנות כללי, שיועד לייצג את תושבים היהודים של ארץ ישראל בפני השלטונות (לאחר הקמת המדינה נקרא גוף זה בשם [[הרבנות הראשית לישראל]]) והרב קוק מונה לכהן כרבה הראשי האשכנזי של ארץ ישראל כשהרב יעקב מאיר מונה לראשון לציון ורבה הראשי הספרדי של ארץ ישראל.
בשנת [[תרפ"א]] הקים הממשל הבריטי בארץ מוסד רבנות כללי, שיועד לייצג את תושבים היהודים של ארץ ישראל בפני השלטונות (לאחר הקמת המדינה נקרא [[גוף]] זה בשם [[הרבנות הראשית לישראל]]) והרב קוק מונה לכהן כרבה הראשי האשכנזי של ארץ ישראל כשהרב יעקב מאיר מונה לראשון לציון ורבה הראשי הספרדי של ארץ ישראל.


בשנת [[תרפ"ד]] הקים את ישיבת 'מרכז הרב' ב[[ירושלים]].
בשנת [[תרפ"ד]] הקים את ישיבת 'מרכז הרב' ב[[ירושלים]].