חסידות מחנובקה - בעלזא: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:מחנובקא_3.JPG|שמאל|ממוזער|250px|רבי יהושע רוקח ממחנובקא]] | [[קובץ:מחנובקא_3.JPG|שמאל|ממוזער|250px|רבי יהושע רוקח ממחנובקא]] | ||
'''חסידות מחנובקה | '''חסידות מחנובקה''' (או "מכנובקה") היא חצר חסידית ענף של [[חסידות סקווירא]] משושלת [[חסידות צ'רנוביל|צ'רנוביל]]. מרכזה כיום ב[[בני ברק]]. מאז שנות השמונים החסידות מזוהה גם כפלג של [[חסידות בעלז]] ומכנה את עצמה "'''מחנובקה-בעלזא'''". | ||
== תולדות החסידות == | == תולדות החסידות == | ||
ראשיתה של החסידות הוא בחסידות [[סקווירא]] משושלת [[צ'רנוביל]]. לאחר פטירתו של האדמו"ר רבי [[יצחק טברסקי]] מסקווירא התמנה בנו רבי דוד לאדמו"ר בסקווירא. אחיו הצעיר, רבי אברהם יהושע העשיל טברסקי (נולד ב[[תקפ"ו]]) כיהן לצידו כאדמו"ר בעיירה סקווירא, ולאחר פטירתו ב-[[תרמ"ו]] התמנה בנו רבי [[יוסף מאיר טברסקי]] לאדמו"ר בעיירה מחנובקה שב[[אוקראינה]]. | ראשיתה של החסידות הוא בחסידות [[סקווירא]] משושלת [[צ'רנוביל]]. לאחר פטירתו של האדמו"ר רבי [[יצחק טברסקי]] מסקווירא התמנה בנו רבי דוד לאדמו"ר בסקווירא. אחיו הצעיר, רבי אברהם יהושע העשיל טברסקי (נולד ב[[תקפ"ו]]) כיהן לצידו כאדמו"ר בעיירה סקווירא, ולאחר פטירתו ב-[[תרמ"ו]] התמנה בנו רבי [[יוסף מאיר טברסקי]] לאדמו"ר בעיירה מחנובקה שב[[אוקראינה]]. | ||
גרסה מ־15:47, 24 במאי 2016
חסידות מחנובקה (או "מכנובקה") היא חצר חסידית ענף של חסידות סקווירא משושלת צ'רנוביל. מרכזה כיום בבני ברק. מאז שנות השמונים החסידות מזוהה גם כפלג של חסידות בעלז ומכנה את עצמה "מחנובקה-בעלזא".
תולדות החסידות
ראשיתה של החסידות הוא בחסידות סקווירא משושלת צ'רנוביל. לאחר פטירתו של האדמו"ר רבי יצחק טברסקי מסקווירא התמנה בנו רבי דוד לאדמו"ר בסקווירא. אחיו הצעיר, רבי אברהם יהושע העשיל טברסקי (נולד בתקפ"ו) כיהן לצידו כאדמו"ר בעיירה סקווירא, ולאחר פטירתו ב-תרמ"ו התמנה בנו רבי יוסף מאיר טברסקי לאדמו"ר בעיירה מחנובקה שבאוקראינה.
לאחר מותו של רבי יוסף מאיר התמנה חתנו רבי מנחם נחום טברסקי לאדמו"ר מסקווירא-מחנובקה בעיירה מחנובקה.
רבי אברהם יהושע העשיל ממכנובקא
לאחר מלחמת העולם השנייה עלה ארצה בנו של רבי יוסף מאיר, רבי אברהם יהושע השל טברסקי (השני) (נולד ב-תרנ"ד) וכיהן כאדמו"ר ממחנובקה בבני ברק.
רבי אברהם יהושע השל היה חשוך בנים, ועוד בחייו אימץ כבן את בן-אחיינו, רבי יהושע רוקח . רבי יהושע רוקח הוא בנו של יצחק דוד רוקח, בנו של רבי יהושע רוקח מירוסלב, בנו של רבי יששכר דב רוקח האדמו"ר מבעלז. סבתו של רבי יהושע, אשת רבי יהושע רוקח מירוסלב, הייתה אחותו של רבי אברהם יהושע השל ממחנובקה.[1]
האדמו"ר רבי אברהם יהושע העשיל ממחנובקא, היה חתן רבי משה מזאריק, ונודע בהערצתו המיוחדת לרבי. בשנת תשכ"ז חתם על מכתב קריאה לעידוד מבצע התפילין על ידי הרבי, כאות תודה לה' על הניסים הגלויים במלחמת המפרץ.[2]
רבי יהושע רוקח ממחנובקה בעלזא
| ערך מורחב – יהושע רוקח |
נולד ליצחק דוד רוקח, בנו של רבי יהושע רוקח מירוסלב - בנו של רבי ישכר דב מבעלז ואחיהם של רבי אהרן רוקח ורבי מרדכי רוקח (אביו של האדמו"ר מבעלז הנוכחי). לאחר פטירתו של רבי אברהם יהושע השל טברסקי ב-תשמ"ו התמנה רבי יהושע רוקח לאדמו"ר ממחנובקה בעלזא.
קישורים חיצוניים
- האדמו"ר ממחנובקא: פועלים שהרבי יתגלה -
טו חשון התשע"ג (31.10.2012) - ראשי 'איגוד הצאצאים' בביקור אצל האדמו"ר ממחנובקא - כ״ז טבת ה׳תשע״ה
הערות שוליים
- ↑ ויקפידיה.
- ↑ נשיאי חב"ד ובני דורם עמ' 129.
| חב"ד וגדולי ישראל |
|---|
| חב"ד ובנותיה |
| חסידות חב"ד ליובאוויטש חסידות סטרשלה ● התפצלות חסידות חב"ד (תרכ"ו) • חב"ד קאפוסט • חב"ד ליאדי • חב"ד ניעז'ין ● חסידות אוורוטש |
| חצרות רוסיה ליטא ואוקראינה |
| ברסלב • טולנא • סלונים • סקווירא • פינסק קרלין • צ'רנוביל • קרלין • צ'רקס • רחמסטריבקא • רוז'ין • צ'ורטקוב • סקוליא |
| חצרות גליציה |
| באבוב • צאנז • מחנובקה • פשברסק • בעלז • נדבורנא • ביטשינא • קרטשניף • זוטשקא |
| חצרות פולין ווואהלין |
| אמשינוב • גור • זוויהל • לעלוב • סטרופקוב • ראדזין • ביאלא • פשיסחא • אוז'רוב |
| חצרות הונגריה ורומניה |
| ויז'ניץ • סאטמאר • ספינקא • ערלוי • פאפא |
| חצרות ארץ ישראל ומרוקו |
| שומרי אמונים • אשלג • אבוחצירא |