גבעת חנניה – הבדלי גרסאות
מ החלפת טקסט – "חודש תשרי " ב־"חודש תשרי " |
מ החלפת טקסט – "התוועדות " ב־"התוועדות " |
||
| שורה 10: | שורה 10: | ||
עד לשנת [[תש"ע]] פעלו בשכונה שני בתי כנסת בלבד, ספרדי ואשכנזי, שאחד מהם עמד לסגור את שעריו, והשני פעל בעיקר בשבתות ובימים טובים וגם אז בצורה חלקית. בשנת [[תש"ע]] הגיע לשכונה, הרב רועי אוליאל. ששיקם את בית הכנסת הספרדי, ייסד במקום ישיבה לבעלי תשובה שהפכה למגדלור רוחני אף לשכונות נוספות מסביב, והפיח חיים יהודיים תוססים בשכונה. | עד לשנת [[תש"ע]] פעלו בשכונה שני בתי כנסת בלבד, ספרדי ואשכנזי, שאחד מהם עמד לסגור את שעריו, והשני פעל בעיקר בשבתות ובימים טובים וגם אז בצורה חלקית. בשנת [[תש"ע]] הגיע לשכונה, הרב רועי אוליאל. ששיקם את בית הכנסת הספרדי, ייסד במקום ישיבה לבעלי תשובה שהפכה למגדלור רוחני אף לשכונות נוספות מסביב, והפיח חיים יהודיים תוססים בשכונה. | ||
===ישיבת תומכי תמימים=== | ===ישיבת תומכי תמימים=== | ||
לאחר שנה של פעילות ולאחר שקבע את מקום מגוריו בשכונה, החליט הרב אוליאל לייסד ישיבה בשכונה, בברכת הרבי. בי"ב בתמוז [[תש"ע]] נערכה התוועדות רבתי עם המשפיע הרב [[חיים ניסלביץ]], במהלכה נוסדה הישיבה באופן רשמי. | לאחר שנה של פעילות ולאחר שקבע את מקום מגוריו בשכונה, החליט הרב אוליאל לייסד ישיבה בשכונה, בברכת הרבי. בי"ב בתמוז [[תש"ע]] נערכה [[התוועדות]] רבתי עם המשפיע הרב [[חיים ניסלביץ]], במהלכה נוסדה הישיבה באופן רשמי. | ||
הגרעין הראשון של התלמידים היו בעלי בתים מהשכונה שלמדו במסגרת הישיבה נגלה וחסידות. לאחר [[חודש תשרי]] הגיעו למקום בחורים מ-[[770]] והישיבה עלתה על המפה. בית הכנסת המרוקאי הפך להיות ה'זאל' של הישיבה ובהפסקות יצאו הבחורים לפעילות ברחבי השכונה ואף מחוצה לה. בשנת [[תשע"ג]] עברה הישיבה למשכן של קבע. | הגרעין הראשון של התלמידים היו בעלי בתים מהשכונה שלמדו במסגרת הישיבה נגלה וחסידות. לאחר [[חודש תשרי]] הגיעו למקום בחורים מ-[[770]] והישיבה עלתה על המפה. בית הכנסת המרוקאי הפך להיות ה'זאל' של הישיבה ובהפסקות יצאו הבחורים לפעילות ברחבי השכונה ואף מחוצה לה. בשנת [[תשע"ג]] עברה הישיבה למשכן של קבע. | ||