רי"ף – הבדלי גרסאות
מ החלפת טקסט – " תשע"ג " ב־" תשע"ג " תגית: עריכה ממכשיר נייד |
מ החלפת טקסט – " " ב־" " |
||
| שורה 22: | שורה 22: | ||
את ספרו זה כתב הרי"ף בסגנון תלמודי, ואכן מקיף הוא בחיבורו את כל סוגיות ה[[ש"ס]] ומפשיט מכל המחלוקות והפילפולים את הדין הפרקטי, [[הלכות שבת]], [[הלכות תפילה]] ו[[קריאת שמע]], הלכות [[טהרת המשפחה]] וכו'. לעומת זאת לא הכניס הרי"ף לספרו זה את כל ההלכות האפשריות רק בזמן קיום [[בית המקדש]] כהלכות [[קרבנות]] והדומה. | את ספרו זה כתב הרי"ף בסגנון תלמודי, ואכן מקיף הוא בחיבורו את כל סוגיות ה[[ש"ס]] ומפשיט מכל המחלוקות והפילפולים את הדין הפרקטי, [[הלכות שבת]], [[הלכות תפילה]] ו[[קריאת שמע]], הלכות [[טהרת המשפחה]] וכו'. לעומת זאת לא הכניס הרי"ף לספרו זה את כל ההלכות האפשריות רק בזמן קיום [[בית המקדש]] כהלכות [[קרבנות]] והדומה. | ||
יתר על כן, כיון שכל מטרת חיבורו היתה ביאור ההלכות, הכליל, איפוא, בסיפרו רק את אותם החלקים מהתלמוד, העשויים להוביל להסקת מסקנה הלכתית. על אלה הוא התבסס, דן בהם, סיכם אותם וקבע את ההלכה. אותם חלקים בגמרא שעניינם דרושים, פירושים שונים ואגדות, לא נכללו בספרו של הרי"ף, אלא אם כן ניתן מדרוש זה, או אגדה זו, ללמוד משהו מעשי בחיי היום יום, כגון התנהגות טובה, מעשה טוב או השרשת מידה טובה. ב"ספר ההלכות" של הרי"ף באים גם דיברי הגאונים וחידושים שנתחדשו לאחר חתימת התלמוד. במקרים מסויימים הוא גם אוסף מאמרים, המופיעים בש"ס במקומות שונים ומרכזם במקום אחד. קורה גם שהוא "מעביר" סוגיות שלימות ממקום למקום וכל זה, | יתר על כן, כיון שכל מטרת חיבורו היתה ביאור ההלכות, הכליל, איפוא, בסיפרו רק את אותם החלקים מהתלמוד, העשויים להוביל להסקת מסקנה הלכתית. על אלה הוא התבסס, דן בהם, סיכם אותם וקבע את ההלכה. אותם חלקים בגמרא שעניינם דרושים, פירושים שונים ואגדות, לא נכללו בספרו של הרי"ף, אלא אם כן ניתן מדרוש זה, או אגדה זו, ללמוד משהו מעשי בחיי היום יום, כגון התנהגות טובה, מעשה טוב או השרשת מידה טובה. ב"ספר ההלכות" של הרי"ף באים גם דיברי הגאונים וחידושים שנתחדשו לאחר חתימת התלמוד. במקרים מסויימים הוא גם אוסף מאמרים, המופיעים בש"ס במקומות שונים ומרכזם במקום אחד. קורה גם שהוא "מעביר" סוגיות שלימות ממקום למקום וכל זה, כדי להשלים ענין בענין ולגבש את הנושא עד שתתברר ההלכה לאמיתה. | ||
"ספר הלכות" - הרי"ף, הכולל כעשרים וארבע מסכתות, נחשב ספר יסוד בספרות ההלכה. ולא לחינם הוא כונה בפי חכמים גדולים בשם "התלמוד הקטן". עד היום מתעמקים יהודים בלימוד הלכות הרי"ף, כדרך שלומדים סוגיות בגמרא.{{הערה|שם=שח"ל}} | "ספר הלכות" - הרי"ף, הכולל כעשרים וארבע מסכתות, נחשב ספר יסוד בספרות ההלכה. ולא לחינם הוא כונה בפי חכמים גדולים בשם "התלמוד הקטן". עד היום מתעמקים יהודים בלימוד הלכות הרי"ף, כדרך שלומדים סוגיות בגמרא.{{הערה|שם=שח"ל}} | ||
| שורה 50: | שורה 50: | ||
ר׳ דוד בן זמרא (הרדב"ז) כתב כי{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן= הלכה כהאלפס אפילו ננד הגאונים. נם משיניו נשאוהו והגדילוהו ואמרו כי לא נעשה חבור יפה כמוהו מזמן חתימת התלמוד}}. | ר׳ דוד בן זמרא (הרדב"ז) כתב כי{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן= הלכה כהאלפס אפילו ננד הגאונים. נם משיניו נשאוהו והגדילוהו ואמרו כי לא נעשה חבור יפה כמוהו מזמן חתימת התלמוד}}. | ||
ר׳ יעקב ממרויש, אחד מבעלי התוספות, שאל שאלת חלום בגוגע לדין אחד אם הלכה כהגאוגיםאו כרי"ף החולק עליהם, והשיבו לו מן השמים: {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן= ואת בריתי אקים את יצחק}}.המאירי קורא לו תמיד {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=גדולי הפוסקים}}.רבי יוסף קארו חושב את הרי"ף כראשון בין שלשת מודי ההוראה שבית ישראל נשען עליהם ועל פיהם הוא מכריע את ההלכה בשולחן ערוך. באופן זה נמשכת השפעת ה רי"ף על פסק ההלכה עד ימינו אלה. | ר׳ יעקב ממרויש, אחד מבעלי התוספות, שאל שאלת חלום בגוגע לדין אחד אם הלכה כהגאוגיםאו כרי"ף החולק עליהם, והשיבו לו מן השמים: {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן= ואת בריתי אקים את יצחק}}.המאירי קורא לו תמיד {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=גדולי הפוסקים}}.רבי יוסף קארו חושב את הרי"ף כראשון בין שלשת מודי ההוראה שבית ישראל נשען עליהם ועל פיהם הוא מכריע את ההלכה בשולחן ערוך. באופן זה נמשכת השפעת ה רי"ף על פסק ההלכה עד ימינו אלה. | ||
אין פלא איפוא, כי בימי ה[[ראשונים]] התייחסו החכמים אל הרי"ף בכבוד גדול ובהערכה יוצאת מגדר הרגיל. הם בטאו את הערכתם בכך שכינוהו "הגאון רבינו יצחק" או, בקיצור, הגאון. פירוש הדבר שהם כאילו הוציאו אותו מתקופתו והעניקו לו תואר גאון, כפי שהיה לגאוני בבל בשעתם. | אין פלא איפוא, כי בימי ה[[ראשונים]] התייחסו החכמים אל הרי"ף בכבוד גדול ובהערכה יוצאת מגדר הרגיל. הם בטאו את הערכתם בכך שכינוהו "הגאון רבינו יצחק" או, בקיצור, הגאון. פירוש הדבר שהם כאילו הוציאו אותו מתקופתו והעניקו לו תואר גאון, כפי שהיה לגאוני בבל בשעתם. | ||