אלעד – הבדלי גרסאות
מ החלפת טקסט – " תשס"ח " ב־" תשס"ח " |
מ החלפת טקסט – " תשס"ה " ב־" תשס"ה " |
||
| שורה 41: | שורה 41: | ||
==מוסדות חב"ד== | ==מוסדות חב"ד== | ||
*'''בית חב"ד''' - לאחרי עזיבת הרב הראשון של קהילת חב"ד, פנו תושבי העיר אל הרב סילברמן בבקשה לפתוח בית חב"ד לתושבי אלעד המעוניינים לשמוע [[חסידות]] ולהתקרב יותר. בפגישה שהתקיימה עם הנהלת צא"ח בר"ח אדר תשס"ה הוחלט על פתיחת "קהילת בית חב"ד באלעד" בראשות השליח שתפעל ברחוב שמאי ותיתן מענה לתושבים המתקרבים לחסידות באמצעות שיעורים, הפצת חומר על חסידות, הרצאות והתוועדויות. כמו כן, שתארגן את התהלוכה בל"ג בעומר ואת הדלקת החנוכיות בחנוכה באופן שיתאים לציבור הרחב. בה' מנחם אב, [[תשס"ח]] התמנה מנהל גני חב"ד באלעד, הרב בועז שורץ, כשליח נוסף באלעד תחת השליח הראשי הרב סילברמן. | *'''בית חב"ד''' - לאחרי עזיבת הרב הראשון של קהילת חב"ד, פנו תושבי העיר אל הרב סילברמן בבקשה לפתוח בית חב"ד לתושבי אלעד המעוניינים לשמוע [[חסידות]] ולהתקרב יותר. בפגישה שהתקיימה עם הנהלת צא"ח בר"ח אדר [[תשס"ה]] הוחלט על פתיחת "קהילת בית חב"ד באלעד" בראשות השליח שתפעל ברחוב שמאי ותיתן מענה לתושבים המתקרבים לחסידות באמצעות שיעורים, הפצת חומר על חסידות, הרצאות והתוועדויות. כמו כן, שתארגן את התהלוכה בל"ג בעומר ואת הדלקת החנוכיות בחנוכה באופן שיתאים לציבור הרחב. בה' מנחם אב, [[תשס"ח]] התמנה מנהל גני חב"ד באלעד, הרב בועז שורץ, כשליח נוסף באלעד תחת השליח הראשי הרב סילברמן. | ||
*'''גני חב"ד''' - בראש חודש מנחם אב, תש"ס הודיע מנהל מחלקת חינוך דאז מר רמי לברון על פתיחת ארבעה גני ממ"ד-חב"ד לשנת הלימודים תש"ס-[[תשס"א]]. על מלאכת ההקמה ניצחה השליחה גב' לאה סילברמן בשיכנוע הורים לרשום את ילדיהם לגן ובסיוע הגב' ברכה ברגדא שיזמה את הרעיון להקים גני חב"ד באלעד. במשך עשור, פעלו הגנים בהצלחה רבה תחת הנהלת השלוחים הרב סילברמן ורעיתו והרב בועז שורץ, והוקמו ברחבי העיר 5 גנים לבנים, ו-3 גנים לבנות וכן גן לילדי חינוך מיוחד. לקראת תש"ע, התוספה להנהלה של הגנים הרבנים: הרב משה פולק והרב משה זילברשטרום. בשנת הלימודים תשע"א לבקשת רב הקהילה הרב [[שניאור זלמן ירוסלבסקי]] עברו 3 מגני ממ"ד-חב"ד מהנהלת הבית חב"ד אל הנהלת המוסדות החינוך של הקהילה. 3 גנים נוספים שהופעלו באמצעות רשת גני חב"ד באה"ק נסגרו, ובמקומם נפתחו 3 גני ממ"ד-חב"ד נוספים; ואילו שאר הגנים והמכינה המופעלים באמצעות רשת גני חב"ד באה"ק נשארו תחת הנהלת הבית חב"ד. | *'''גני חב"ד''' - בראש חודש מנחם אב, תש"ס הודיע מנהל מחלקת חינוך דאז מר רמי לברון על פתיחת ארבעה גני ממ"ד-חב"ד לשנת הלימודים תש"ס-[[תשס"א]]. על מלאכת ההקמה ניצחה השליחה גב' לאה סילברמן בשיכנוע הורים לרשום את ילדיהם לגן ובסיוע הגב' ברכה ברגדא שיזמה את הרעיון להקים גני חב"ד באלעד. במשך עשור, פעלו הגנים בהצלחה רבה תחת הנהלת השלוחים הרב סילברמן ורעיתו והרב בועז שורץ, והוקמו ברחבי העיר 5 גנים לבנים, ו-3 גנים לבנות וכן גן לילדי חינוך מיוחד. לקראת תש"ע, התוספה להנהלה של הגנים הרבנים: הרב משה פולק והרב משה זילברשטרום. בשנת הלימודים תשע"א לבקשת רב הקהילה הרב [[שניאור זלמן ירוסלבסקי]] עברו 3 מגני ממ"ד-חב"ד מהנהלת הבית חב"ד אל הנהלת המוסדות החינוך של הקהילה. 3 גנים נוספים שהופעלו באמצעות רשת גני חב"ד באה"ק נסגרו, ובמקומם נפתחו 3 גני ממ"ד-חב"ד נוספים; ואילו שאר הגנים והמכינה המופעלים באמצעות רשת גני חב"ד באה"ק נשארו תחת הנהלת הבית חב"ד. | ||
*'''ספריה תורנית''' - הרב סילברמן החל בהפעלת הספריה בשיתוף עם מחלקת הדת במועצה בשנת תשס"ד. בשנת [[תשס"ו]], הוצע לרב סילברמן על ידי מחלקת התרבות במועצה לשלב את הספרייה העירונית הישנה של אלעד (שנסגרה מחוסר תקציב וחוסר מבנה) עם הספרייה התורנית, ובתמורה הבטיחה המועצה מבנה מרווח עבור הספרייה וכן תקציב לספרי קריאה לילדים ונשים. ב[[ראש חודש]] [[אדר]] תשס"ו נפתחה הספרייה העירונית הישנה מחדש. לקראת [[חג הפסח]] [[תשס"ז]], עברה הספרייה למשכנה החדש ברחוב הראב"ד. ושנה לאחר מכן, בב' אדר שני תשס"ח, העבירו המועצה את מבנה הספרייה באמצעות מנוף מיוחד למקומה הנוכחי ברחוב הרי"ף 35. לאחר שבקשת בית חב"ד לקבל שטח להקמת מבנה של קבע עבור הספרייה נדחתה על ידי העירייה, החליטה הנהלת בית חב"ד להחזיר את הספרייה למבנה הקודם ברחוב שמאי. | *'''ספריה תורנית''' - הרב סילברמן החל בהפעלת הספריה בשיתוף עם מחלקת הדת במועצה בשנת תשס"ד. בשנת [[תשס"ו]], הוצע לרב סילברמן על ידי מחלקת התרבות במועצה לשלב את הספרייה העירונית הישנה של אלעד (שנסגרה מחוסר תקציב וחוסר מבנה) עם הספרייה התורנית, ובתמורה הבטיחה המועצה מבנה מרווח עבור הספרייה וכן תקציב לספרי קריאה לילדים ונשים. ב[[ראש חודש]] [[אדר]] תשס"ו נפתחה הספרייה העירונית הישנה מחדש. לקראת [[חג הפסח]] [[תשס"ז]], עברה הספרייה למשכנה החדש ברחוב הראב"ד. ושנה לאחר מכן, בב' אדר שני תשס"ח, העבירו המועצה את מבנה הספרייה באמצעות מנוף מיוחד למקומה הנוכחי ברחוב הרי"ף 35. לאחר שבקשת בית חב"ד לקבל שטח להקמת מבנה של קבע עבור הספרייה נדחתה על ידי העירייה, החליטה הנהלת בית חב"ד להחזיר את הספרייה למבנה הקודם ברחוב שמאי. | ||
| שורה 63: | שורה 63: | ||
==רבני הקהילה== | ==רבני הקהילה== | ||
ב[[ב' בניסן]] [[תשס"א]] התקיימו בחירות לרב הקהילה בהם נבחר הרב [[דניאל גראבסקי]]. בתקופת רבנותו, הוכנסו שלשה ספרי תורה, והוקמו תלמוד תורה "פאר מנחם" ובית הספר "תפארת חיה". עקב מחלוקות הרב גראבסקי עזב את העיר, בעקבות כך הוחלט לכתוב [[ספר תורה]] שנקנה מכספי הציבור, לאחדות הקהילה. ההתרמה נערכה בזריזות רבה כך שכבר לתאריך [[י"א ניסן]] שנת תשס"ה הוכנס ספר התורה הקהילתי. | ב[[ב' בניסן]] [[תשס"א]] התקיימו בחירות לרב הקהילה בהם נבחר הרב [[דניאל גראבסקי]]. בתקופת רבנותו, הוכנסו שלשה ספרי תורה, והוקמו תלמוד תורה "פאר מנחם" ובית הספר "תפארת חיה". עקב מחלוקות הרב גראבסקי עזב את העיר, בעקבות כך הוחלט לכתוב [[ספר תורה]] שנקנה מכספי הציבור, לאחדות הקהילה. ההתרמה נערכה בזריזות רבה כך שכבר לתאריך [[י"א ניסן]] שנת [[תשס"ה]] הוכנס ספר התורה הקהילתי. | ||
לאחר יותר משנה של העדרות רב קהילה, התקיימו בחירות בט"ז סיון [[תשס"ו]] בהם נבחר הרב [[שניאור זלמן ירוסלבסקי]], בנו של הרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]], לכהן כרב בקהילה. הבחירות בהן ניתן זכות הצבעה לכל ראש משפחה מהקהילה, התקיימו תחת פיקוח של סגן מזכיר [[בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש]] הרב [[מנחם מענדל גלוכובסקי]]. הרב ירוסלבסקי זכה ב-59 קולות. במקום השני זכה הרב [[חיים פרוס]] מכפר-חב"ד ב-32 קולות. הרב יוסף יצחק כ"ץ מרחובות זכה ב-10 קולות. | לאחר יותר משנה של העדרות רב קהילה, התקיימו בחירות בט"ז סיון [[תשס"ו]] בהם נבחר הרב [[שניאור זלמן ירוסלבסקי]], בנו של הרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]], לכהן כרב בקהילה. הבחירות בהן ניתן זכות הצבעה לכל ראש משפחה מהקהילה, התקיימו תחת פיקוח של סגן מזכיר [[בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש]] הרב [[מנחם מענדל גלוכובסקי]]. הרב ירוסלבסקי זכה ב-59 קולות. במקום השני זכה הרב [[חיים פרוס]] מכפר-חב"ד ב-32 קולות. הרב יוסף יצחק כ"ץ מרחובות זכה ב-10 קולות. | ||