יחוד (קבלה) – הבדלי גרסאות

'''יחוד''' הוא לשון כללית של חיבור וזיווג של שני בחינות עליונות או שני [[פרצוף|פרצופים]] עליונים. מבואר שענין יחוד הוא המשכה, שנמשך מבחינה עליונה אל בחינה נמוכה יותר. ענין היחוד הוא על ידי גילוי והמשכה של אור עליון הגבוה משניהם.  

יש גם בקריאת שמע שעל המיטה, שמכין ליחוד כ"ד. יש גם בכל תפילת שמו"ע, ב"למען שמו באהבה", שמכין, זמנית על מנת שיתאפשר לבקש בקשות, לפני שמגיע היחוד הגמור ב"שים שלום".

 

היחוד נעשה בהסתכלות על הפנים ולא על המצח, ע"י שם ב"ן ומקורו ביוד' של של הצדיק בשם הנ"ל, למרות שזה ייחוד אחורי, הוא חזק יותר ובונה את הכלי ומהווה את ההכנה הגשמית, לקראת היחוד היותר משמעותי.