ל"ג בעומר: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ (הגהה קטנה)
(הגהה, ניסוח, עריכה)
שורה 3: שורה 3:
[[קובץ:770 לג בעומר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[תהלוכת ל"ג בעומר]] ב[[קראון הייטס]] ([[תשמ"ז]])]]
[[קובץ:770 לג בעומר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[תהלוכת ל"ג בעומר]] ב[[קראון הייטס]] ([[תשמ"ז]])]]


'''ל"ג בעומר''' הוא היום השלושים ושלושה ב[[ספירת העומר]] והוא חל ב[[י"ח באייר]].
'''ל"ג בעומר''' הוא היום השלושים ושלושה ב[[ספירת העומר]] וחל ב[[י"ח באייר]].


ביום זה חוגגים בני ישראל את יום ה[[הילולא]] של [[רבי שמעון בר יוחאי]] וציון פסיקת מותם של תלמידי [[רבי עקיבא]]. נהוג לחגוג יום זה כיום טוב ושמחה, מכיוון דהוא יום שמחתו של רשב"י, שהודיע והכריז ופירסם שיום זה הוא יום שמחתו, וצוה שכל בני ישראל ישמחו ביום שמחתו.
ביום זה חוגגים בני ישראל את יום ה[[הילולא]] של [[רבי שמעון בר יוחאי]] וציון פסיקת מותם של תלמידי [[רבי עקיבא]]. נהוג לחגוג יום זה כיום טוב ושמחה, מכיוון דהוא יום שמחתו של רשב"י, שהודיע והכריז ופירסם שיום זה הוא יום שמחתו, וצוה שכל בני ישראל ישמחו ביום שמחתו.


פשט המנהג בכמה קהילות קדושות בישראל ומספרם הולך ומתרבה, וכן הוא מנהג חב"ד - שהשמחה דל"ג בעומר היא מהתחלת המעת-לעת, ליל ל"ג בעומר, והולך ומוסיף משעה לשעה במשך כל המעת-לעת.
אחד הדברים המאפיינים את ל"ג בעומר, הוא העליה ההמונית לקברו של [[רשב"י]] במירון, לשם עולים מכל החוגים ומכל הקהילות, ושמחים ורוקדים בשמחתו של רשב"י, חסידי חב"ד נוהגים כבר עשרות שנים לנצל את ההזדמנות הזו ל[[הפצת היהדות]] ו[[הפצת המעיינות]], והפצת [[בשורת הגאולה]].  
 
==אירועי היום==
==אירועי היום==
1. מגיפה שהשתוללה בין תלמידי [[רבי עקיבא]] והפילה 24,000 תלמידים כעונש על חוסר כבוד שלא נהגו זה בזה. המגיפה פרצה בימים שלאחרי [[חג הפסח]] ונמשכה עד לל"ג בעומר.  
* מגיפה שהשתוללה בין תלמידי [[רבי עקיבא]] והפילה 24,000 תלמידים כעונש על חוסר כבוד שלא נהגו זה בזה. המגיפה פרצה בימים שלאחרי [[חג הפסח]] ונמשכה עד לל"ג בעומר.  


2. ביום זה נפטר ה[[תנא]] [[רבי שמעון בר יוחאי]] - צדיק מתקופת התנאים שגילה את פנמיות התורה וחיבר את [[ספר הזוהר]]. ביום פטירתו גילה רבי שמעון לתלמידיו סודות תורה רבים וציווה אותם לציין בכל שנה את יום פטירתו כיום שמחה.
* ביום זה נפטר ה[[תנא]] [[רבי שמעון בר יוחאי]] - צדיק מתקופת התנאים שגילה את פנמיות התורה וחיבר את [[ספר הזוהר]]. ביום פטירתו גילה רבי שמעון לתלמידיו סודות תורה רבים וציווה אותם לציין בכל שנה את יום פטירתו כיום שמחה.


==שמו של היום==
== מנהגי היום ==
בקרב קהילות ישראל נהוג לכנות יום זה בשם "ל"ג בעומר", למרות שבשאר ימי הספירה נוהגים לכנות את מספר הימים בצירוף האות ל' (דוגמת "ח"י לעומר", וכן הוא בנוסח התפילה של [[אדמו"ר הזקן]]).
אין אומרים [[תחנון]] ביום זה.
 
כך כותב [[אדמו"ר הזקן]]: שישו ושמחו בה' בכל [[לב]] ו[[נפש]], ולעשות יום משתה ו[[שמחה]] בח"י אייר... ולהלל ולרנן בשירות ותשבחות לה' מספר [[תהילים]] כגון "תהילה לדוד" וכה"ג... {{הערה|1=[[אגרות קודש אדמו"ר הזקן]], עמ' קיז.}}


כאשר נשאל הרבי על ידי הרב [[שלמה יוסף זוין]] לפשר השינוי, השיב הרבי שההקפדה הייתה רק בנוסח התפילה שהינו מדוייק ומנופה, אבל במכתבים ובמטבעות לשון לא הקפידו לדייק ולומר דווקא באות ל' ולא באות ב'{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/11/3599 אגרות קודש חלק יא אגרת ג'תקצט].}}.
מרשימת התוועדות כ"ק [[אדמו"ר הריי"צ]] בל"ג בעומר [[תרצ"ט]]: פעם נהגו לעשות "הדלקות" לא רק ב[[מירון]], אלא גם ב[[ירושלים]] וב[[חברון]]. בשנת [[תרנ"ג]] [או [[תרנ"ד]], אין זוכרים כיצד אמר ה[[אדמו"ר]]]] קנה [[אדמו"ר הרש"ב]] את ההדלקה הראשונה.


לעומת זאת, במקום אחר הסיבר הרבי שהטעם לכך הוא ש"לג בעומר" הוא ב[[גימטריא]] "משה", והדבר מתאים עם תוכנו של היום, שהוא יום ההילולא של רבי [[שמעון בר יוחאי]] שהיה נשיא הדור ו'משה' של אותו דור{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14930&st=&pgnum=349 לקוטי שיחות חלק ז' עמוד 337].}}.
כמ"פ ניגן או הורה לנגן [[כ"ק אדמו"ר מלך המשיח]] בקשר לל"ג בעומר, את הניגון על הפסוק "הנה מה טוב ומה נעים שבת אחים גם יחד" ששייך לרבי שמעון. כן הורה הרבי לקבל ביום זה החלטות טובות בפרט העניין של [[אהבת ישראל]].


==ל"ג בעומר אצל אדמו"רי חב"ד==
יש הנוהגים לאכול היום זה חרובים לזכר הנס שנעשב ל[[רבי שמעון בר יוחאי]] במערה.
אצל אדמו"רי חב"ד, היה נחשב ל"ג בעומר כחג יוצא דופן משאר החגים, והתבטא בהנהגות נדירות ושמחה מיוחדת, אחד המנהגים הנדירים שהחל כבר אצל ה[[הבעל שם טוב]], ו[[אדמו"ר הזקן]] היה היציאה לשדה עם החסידים.


===[[אדמו"ר האמצעי]]===
ויש הנוהגים לאכול ביצים חומות (שבושלו עם קליפות בצל וכיו"ב).
אצל [[אדמו"ר האמצעי]] היה ל"ג בעומר נחשב כאחד החגים השמחים ביותר, והיה במצב של התגלות ושמחה. החסידים והרבי היו יוצאים לשדה, ואותו הזמן היה מסוגל לישועות ומופתים כמים, במיוחד בעניני ילדים.{{הערה|1= [[היום יום]] ל"ג בעומר. [[תורת מנחם]] חלק ג' [[תשי"א]] עמ' 94.}}
 
נוהגים המוני ישראל ביום זה לעלות לקברו של [[רבי שמעון בר יוחאי]] ב[[מירון]], הרבי עודד נסיעה זו. במרום מתקיימת פעילות של חסידי חב"ד.


===[[הצמח צדק]]===
מתקנות הרבי: 1. רבים הציעו והחליטו להוסיף בתורה עבודה וגמילות חסדים - נתינה לצדקה במספר ח"י - והרי ל"ג בעומר הוא ח"י באייר, בעבודה - מזמור ל"ג שבתהלים, בתורה - בפרשת השבוע, ובפרט בחלקו המיוחד ליום זה. 2. מובן ופשוט שגם לאחרי ל"ג בעומר יש לעשות ולהשלים כל הנ"ל, כלימוד פסח שני שאף פעם לא מאוחר. 3. צריכים להשתדל בעבודת "יום סגולה" זה, לנצל כדבעי כל רגע ורגע דהמעת-לעת, עד להרגע שסופרים היום שלאחרי זה.
החל משנת [[תקע"ד]] - השנה בה התיישב בעיירה [[ליובאוויטש]] - חידש הרבי את קיום מנהג היציאה לשדה בל"ג בעומר{{הערה|פעם אל הככר שלפני חצר הרנאראווע ופעם לשדה המישור שבכפר רחרעמאווא}}, והיה נחגג אף בצורה יותר שמחה ומסודרת מבדורות הקודמים.


הסדר היה שהזוכה בעריכת החגיגה היה מזמין את החסידים ה"יושבים" ואת האורחים, שיבואו אליו כבר בערב ל"ג בעומר, ואחר [[תפילת מנחה]] גדולה ביום ל"ב בעומר היה עורך [[סעודה]] גדולה בדגים ו[[בשר]] שנמשכה עד [[תפילת ערבית]]. בבוקר ל"ג בעומר היו מתפללים בהשכמה{{הערה|1=על-פי [[ליקוטי דיבורים]], עמ' 5401}}.
יש סגולה לזרע חייא וקיימא לתרום [[ח"י רוטל]] משקה ביום זה לכבוד רשב"י.


בעריכת סעודה קלה, שתיית משקה ואכילת ביצים מבושלות, בניגונים ובריקודים. הוא עצמו לא היה נוטל ידיו לסעודה, אך היה שותה "משקה" (למרות שהרופאים אסרו עליו), והיה עת רצון נעלה לבקשת ברכה, וישועה בעיקר בעניני ילדים,{{הערה|[[לוח היום יום]] (ח"י אייר)}} באותה סעודה היה הרבי ה[[צמח צדק]] אומר [[מאמר]] חסידות, ומצוה לזקני החסידים לספר לפניו את אשר זוכרים ממנהגי חגיגת ל"ג בעומר בשנים שעברו, ענייני התורה, שיחות והסיפורים שדיברו אז. ולאחר סיום החגיגה עם הרבי, היו החסידים מטיבים את לבם ושמחים כל היום עד לפנות ערב.  
==שמו של היום==
בקרב קהילות ישראל נהוג לכנות יום זה בשם "ל"ג בעומר", למרות שבשאר ימי הספירה נוהגים לכנות את מספר הימים בצירוף האות ל' (דוגמת "ח"י לעומר", וכן הוא בנוסח התפילה של [[אדמו"ר הזקן]]).


===[[אדמו"ר מהר"ש]]===
כאשר נשאל [[הרבי]] על ידי הרב [[שלמה יוסף זוין]] לפשר השינוי, השיב הרבי שההקפדה הייתה רק בנוסח התפילה שהינו מדוייק ומנופה, אבל במכתבים ובמטבעות לשון לא הקפידו לדייק ולומר דווקא באות ל' ולא באות ב'{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/11/3599 אגרות קודש חלק יא אגרת ג'תקצט].}}.
[[אדמו"ר המהר"ש]] היה נוסע בל"ג בעומר עד פרעמאווע (כפר ליד [[ליובאוויטש]]).
===[[אדמו"ר הרש"ב]]===
על התוועדויותיו של [[אדמו"ר הרש"ב]], מספר ר' [[רפאל כהן]]: בל"ג בעומר אחרי [[תפילת שחרית]] היתה התוועדות קצרה בבית הרבי בחדר האוכל. על השולחן היה "[[משקה]]" וביצים קשות וקלופות. הרבי לקח ביצה עם המזלג ושם אותה בצלחת, חתך אותה בסכין לאורך לחצאין, וכל חצי שוב חתך לשניים באורך. שרו כמה ניגונים ואמר מאמר חסידות (היו מניחים את בחורי הישיבה להיכנס להתוועדות זו){{הערה|1=[[ליובאוויטש וחייליה]] עמ' 75 (עם הוספות מספר "[[אוצר מנהגי חב"ד]]" עמ' הע"ר)}}.


==הדלקות ל"ג בעומר==
לעומת זאת, במקום אחר הסביר [[הרבי]] שהטעם לכך הוא כי "ל"ג בעומר" הינו ב[[גימטריא]] "משה", והדבר מתאים עם תוכנו של היום, שהוא יום ההילולא של רבי [[שמעון בר יוחאי]] שהיה [[נשיא הדור]] ו[[אתפשטותא דמשה שבכל דרא ודרא|משה שבדור]]{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14930&st=&pgnum=349 לקוטי שיחות חלק ז' עמוד 337].}}.


פעם נהגו לעשות "הדלקות" לא רק במירון, אלא גם ב[[ירושלים]] וב[[חברון]]. בשנת תרנאו תרנ"ד קנה [[אדמו"ר הרש"ב]] את ההדלקה הראשונה{{הערה|מרשימת התוועדות כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ בל"ג בעומר [[תרצ"ט]]}}. בהקשר זה, יש מכתב כ"ק אדמו"ר הרש"ב מכ"ב תרמ"ח, ובה הוא כותב: {{ציטוטון|ההדלקה בחברון ת"ו רצוני לקנות, אך על קבר רשב"י לא יקנה עבורי}}{{הערה|1=ספר השיחות תרצ"ט עמ' 033}}.
==חגיגת לבעומר אצל [[רבותינו נשיאנו]]==
אצל אדמו"רי חב"ד, היה נחשב ל"ג בעומר כחג יוצא דופן משאר החגים, והתבטא בהנהגות נדירות ושמחה מיוחדת, אחד המנהגים הנדירים שהחל כבר אצל ה[[הבעל שם טוב]], היה היציאה לשדה עם החסידים.


== מנהגי היום ==
===[[אדמו"ר הזקן]]===
אין אומרים [[תחנון]] ביום זה.
היציאה לשדה אצל [[אדמו"ר הזקן]] נוצלה לאמירת [[מאמרי חסידות]], ומתוך מה שהגיע לידינו והודפס, ישנם מאמרים מל"ג בעומר מהשנים: [[תקס"ב]], [[תקס"ד]], [[תקס"ו]] ו[[תקס"ט]], בשנה האחרונה, התלווה אליו חסידו ר' [[פנחס רייזס]] שגם העלה את המאמר ששמע על הכתב.


כך כותב [[אדמו"ר הזקן]]: שישו ושמחו בה' בכל [[לב]] ו[[נפש]], ולעשות יום משתה ו[[שמחה]] בח"י אייר... ולהלל ולרנן בשירות ותשבחות לה' מספר [[תהילים]] כגון "תהילה לדוד" וכה"ג...{{הערה|1=[[אגרות קודש אדמו"ר הזקן]], עמ' קיז.}}
===[[אדמו"ר האמצעי]]===
החל משנת [[תקע"ד]] - (השנה בה התיישב בעיירה [[ליובאוויטש]]), חידש הרבי את קיום מנהג היציאה לשדה בל"ג בעומר, והיה נחגג אף בצורה יותר שמחה ומסודרת מבדורות הקודמים, אצל החסידים היה מקובל שיום זה הינו עת רצון נדיר לקבל מהרבי ברכות, ובעיקר לאלה הזקוקים לברכה להפקד בילדים{{הערה|לוח ה[[יום יום]] עמ' נה, שיחת ל"ג בעומר [[תש"י]] - [[תורת מנחם]] עמ' 60 - 61}}.


מרשימת התוועדות כ"ק [[אדמו"ר הריי"צ]] בל"ג בעומר [[תרצ"ט]]: פעם נהגו לעשות "הדלקות" לא רק ב[[מירון]], אלא גם ב[[ירושלים]] וב[[חברון]]. בשנת [[תרנ"ג]] [או [[תרנ"ד]], אין זוכרים כיצד אמר ה[[אדמו"ר]]]] קנה [[אדמו"ר הרש"ב]] את ההדלקה הראשונה.
התנהלות החגיגה הייתה בעריכת סעודה קלה, שתיית משקה ואכילת ביצים מבושלות, בניגונים ובריקודים. הרבי בעצמו לא היה נוטל ידיו לסעודה, אך היה שותה "משקה" (למרות שהרופאים אסרו עליו), באותה סעודה היה הרבי אומר [[מאמר]] חסידות, ומצוה לזקני החסידים לספר לפניו את אשר זוכרים ממנהגי חגיגת ל"ג בעומר בשנים שעברו, ענייני התורה, שיחות והסיפורים שדיברו אז. ולאחר סיום החגיגה עם הרבי, היו החסידים מטיבים את לבם ושמחים כל היום עד לפנות ערב{{הערה|[[לקוטי דיבורים]] עמ' 1045 - 1046}}{{הערה|ראה שיחת ל"ג בעומר [[תשי"א]] ([[תורת מנחם]] [[תשי"א]] חלק ב' עמ' 95) אודות הקשר המיוחד בין [[אדמו"ר האמצעי]] לל"ג בעומר}}.


כמ"פ ניגן או הורה לנגן [[כ"ק אדמו"ר מלך המשיח]] בקשר לל"ג בעומר, את הניגון על הפסוק "הנה מה טוב ומה נעים שבת אחים גם יחד" ששייך לרבי שמעון. כן הורה הרבי לקבל ביום זה החלטות טובות בפרט העניין של [[אהבת ישראל]].
===אדמו"ר [[הצמח צדק]]===
אצל חסידי ה[[צמח צדק]] היו "חגיגות" ל"ג בעומר מתחילות כבר בערבו, ב[[י"ז אייר]], והיו עורכים הגרלה בין החסידים, מי יזכה לערוך את הסעודה (של ערב ל"ג בעומר), את תפילת מנחה היו מתפללים מוקדם, באותו יום, ולאחר מכן מתחילים בסעודה, בסעודה היו אוכלים בשר ודגים, חוזרים מדברי הרבי, מנגנים ורוקדים ב[[ניגונים חב"דיים|ניגונים חסידיים]], ומספרים [[סיפורי חסידים]], כשהגיע הזמן, היו מפסיקים לתפילת ערבית, ולאחר מכן ממשיכים בסעודה, עד הבוקר, אז היו מתפללים שחרית באריכות ובהתיישבות. לאחר התפילה היו יוצאים לשדה לסעודה חלבית, ולסעודה זו היה יוצא הרבי ה[[צמח צדק]], ואומר [[מאמר חסידות]], ובאחד השנים אף ציווה לנגן את ניגון ה[[ד' בבות]]{{הערה|לקוטי דיבורים עמ' 1037 - 1042}}.  


יש הנוהגים לאכול היום זה חרובים לזכר הנס שנעשב ל[[רבי שמעון בר יוחאי]] במערה.
השנים בהם אמר הרבי מאמר הם: [[תקצ"ג]], [[תקצ"ח]], [[תר"ד]], [[תר"ו]], [[תר"ט]], [[תרט"ז]], [[תרכ"ד]].
===[[אדמו"ר מהר"ש]]===
[[אדמו"ר המהר"ש]] היה נוסע בל"ג בעומר עד פרעמאווע (כפר ליד [[ליובאוויטש]])
===[[אדמו"ר הרש"ב]]===
על התוועדויותיו של [[אדמו"ר הרש"ב]], מספר ר' [[רפאל כהן]]: בל"ג בעומר אחרי [[תפילת שחרית]] היתה התוועדות קצרה בבית הרבי בחדר האוכל. על השולחן היה "[[משקה]]" וביצים קשות וקלופות. הרבי לקח ביצה עם המזלג ושם אותה בצלחת, חתך אותה בסכין לאורך לחצאין, וכל חצי שוב חתך לשניים באורך. שרו כמה ניגונים ואמר מאמר חסידות (היו מניחים את בחורי הישיבה להיכנס להתוועדות זו){{הערה|1=[[ליובאוויטש וחייליה]] עמ' 75 (עם הוספות מספר "[[אוצר מנהגי חב"ד]]" עמ' הע"ר}}


ויש הנוהגים לאכול ביצים חומות (שבושלו עם קליפות בצל וכיו).
אדמו"ר הרש"ב מינה את אחד מחסידיו שיקנה לזכותו את הדלקת המדורה, שהייתה נהוגה באותם ימים, בחברון, אך את ההדלקה במירון לא רצה לקנות{{הערה|אגרות קודש אדמו"ר הרשחלק ג' עמ' יד}}.


נוהגים המוני ישראל ביום זה לעלות לקברו של [[רבי שמעון בר יוחאי]] ב[[מירון]], הרבי עודד נסיעה זו. במרום מתקיימת פעילות של חסידי חב"ד.
===[[אדמו"ר הריי"צ]]===
לא ידוע על תיאורים מ"יציאה לשדה בתקופתו, אך היה עורך לפעמים [[התוועדות]] לבני ביתו והמקורבים, ולפעמים אך נתן לחסידים [[מאמר חסידות]] ללמוד.


מתקנות הרבי: 1. רבים הציעו והחליטו להוסיף בתורה עבודה וגמילות חסדים - נתינה לצדקה במספר ח"י - והרי ל"ג בעומר הוא ח"י באייר, בעבודה - מזמור ל"ג שבתהלים, בתורה - בפרשת השבוע, ובפרט בחלקו המיוחד ליום זה. 2. מובן ופשוט שגם לאחרי ל"ג בעומר יש לעשות ולהשלים כל הנ"ל, כלימוד פסח שני שאף פעם לא מאוחר. 3. צריכים להשתדל בעבודת "יום סגולה" זה, לנצל כדבעי כל רגע ורגע דהמעת-לעת, עד להרגע שסופרים היום שלאחרי זה.
===[[הרבי מלך המשיח שליט"א]]===
הרבי הפך את ל"ג בעומר ליום של פעילות כבירה, ב[[הפצת המעיינות]] בפרט אצל ילדי ישראל, ועורר לערוך בכל מקום ומקום תהלוכות וכינוסי ילדים.


יש סגולה לזרע חייא וקיימא לתרום [[ח"י רוטל]] משקה ביום זה לכבוד רשב"י.
היו שנים בהם התוועד הרבי, בליל ל"ג בעומר או במוצאי, ובמהלכם אמר מאמר חסידות ([[תשי"א]], [[תשכ"ב]], [[תש"ל]], [[תשל"ה]]).


==תהלוכת ל"ג בעומר==
==תהלוכת ל"ג בעומר==
שורה 67: שורה 74:
[[קובץ:LAG TASHNAG.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הבמה בתהלוכת ל"ג בעומר ה'תשנ"ג ב[[קראון הייטס]], צילום: אלי יונה]]
[[קובץ:LAG TASHNAG.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הבמה בתהלוכת ל"ג בעומר ה'תשנ"ג ב[[קראון הייטס]], צילום: אלי יונה]]
החל משנת [[תש"מ]], מדי שנה, על פי הוראתו של [[הרבי]] נאספים ילדי ישראל בכל עיר, מושב וכפר, ומביעים בגאווה את הקשר שלהם עם הקב"ה, על ידי תהלוכה הנושאת סיסמאות ברוח אהבת ישראל, אהבת ה' ומשיח. כרבע מליון ילדים, לפי אומדנים שונים, משתתפים בשנים האחרונות בתהלוכות ל"ג בעומר המתקיימים במאות נקודות ברחבי [[ישראל]], מערכות לוגיסטיות עתירות נסיון מפיקות את סמלי התהלוכות, כובעים, ספרונים, וכן את האטרקציות למיניהן. הרבי עצמו השתתף בתהלוכות ב[[ארצות הברית]] כאשר היה זה מתקיים היום ראשון בשבוע.
החל משנת [[תש"מ]], מדי שנה, על פי הוראתו של [[הרבי]] נאספים ילדי ישראל בכל עיר, מושב וכפר, ומביעים בגאווה את הקשר שלהם עם הקב"ה, על ידי תהלוכה הנושאת סיסמאות ברוח אהבת ישראל, אהבת ה' ומשיח. כרבע מליון ילדים, לפי אומדנים שונים, משתתפים בשנים האחרונות בתהלוכות ל"ג בעומר המתקיימים במאות נקודות ברחבי [[ישראל]], מערכות לוגיסטיות עתירות נסיון מפיקות את סמלי התהלוכות, כובעים, ספרונים, וכן את האטרקציות למיניהן. הרבי עצמו השתתף בתהלוכות ב[[ארצות הברית]] כאשר היה זה מתקיים היום ראשון בשבוע.
== קישורים חיצונים ==
== קישורים חיצונים ==
===בספרי החסידות===
===בספרי החסידות===

גרסה מ־07:15, 19 במאי 2016

מדורת ל"ג בעומר בקראון הייטס
הרבי מעודד את השירה בפני ילדים בל"ג בעומר
תהלוכת ל"ג בעומר בקראון הייטס (תשמ"ז)

ל"ג בעומר הוא היום השלושים ושלושה בספירת העומר וחל בי"ח באייר.

ביום זה חוגגים בני ישראל את יום ההילולא של רבי שמעון בר יוחאי וציון פסיקת מותם של תלמידי רבי עקיבא. נהוג לחגוג יום זה כיום טוב ושמחה, מכיוון דהוא יום שמחתו של רשב"י, שהודיע והכריז ופירסם שיום זה הוא יום שמחתו, וצוה שכל בני ישראל ישמחו ביום שמחתו.

אחד הדברים המאפיינים את ל"ג בעומר, הוא העליה ההמונית לקברו של רשב"י במירון, לשם עולים מכל החוגים ומכל הקהילות, ושמחים ורוקדים בשמחתו של רשב"י, חסידי חב"ד נוהגים כבר עשרות שנים לנצל את ההזדמנות הזו להפצת היהדות והפצת המעיינות, והפצת בשורת הגאולה.

אירועי היום

  • מגיפה שהשתוללה בין תלמידי רבי עקיבא והפילה 24,000 תלמידים כעונש על חוסר כבוד שלא נהגו זה בזה. המגיפה פרצה בימים שלאחרי חג הפסח ונמשכה עד לל"ג בעומר.
  • ביום זה נפטר התנא רבי שמעון בר יוחאי - צדיק מתקופת התנאים שגילה את פנמיות התורה וחיבר את ספר הזוהר. ביום פטירתו גילה רבי שמעון לתלמידיו סודות תורה רבים וציווה אותם לציין בכל שנה את יום פטירתו כיום שמחה.

מנהגי היום

אין אומרים תחנון ביום זה.

כך כותב אדמו"ר הזקן: שישו ושמחו בה' בכל לב ונפש, ולעשות יום משתה ושמחה בח"י אייר... ולהלל ולרנן בשירות ותשבחות לה' מספר תהילים כגון "תהילה לדוד" וכה"ג... [1]

מרשימת התוועדות כ"ק אדמו"ר הריי"צ בל"ג בעומר תרצ"ט: פעם נהגו לעשות "הדלקות" לא רק במירון, אלא גם בירושלים ובחברון. בשנת תרנ"ג [או תרנ"ד, אין זוכרים כיצד אמר האדמו"ר]] קנה אדמו"ר הרש"ב את ההדלקה הראשונה.

כמ"פ ניגן או הורה לנגן כ"ק אדמו"ר מלך המשיח בקשר לל"ג בעומר, את הניגון על הפסוק "הנה מה טוב ומה נעים שבת אחים גם יחד" ששייך לרבי שמעון. כן הורה הרבי לקבל ביום זה החלטות טובות בפרט העניין של אהבת ישראל.

יש הנוהגים לאכול היום זה חרובים לזכר הנס שנעשב לרבי שמעון בר יוחאי במערה.

ויש הנוהגים לאכול ביצים חומות (שבושלו עם קליפות בצל וכיו"ב).

נוהגים המוני ישראל ביום זה לעלות לקברו של רבי שמעון בר יוחאי במירון, הרבי עודד נסיעה זו. במרום מתקיימת פעילות של חסידי חב"ד.

מתקנות הרבי: 1. רבים הציעו והחליטו להוסיף בתורה עבודה וגמילות חסדים - נתינה לצדקה במספר ח"י - והרי ל"ג בעומר הוא ח"י באייר, בעבודה - מזמור ל"ג שבתהלים, בתורה - בפרשת השבוע, ובפרט בחלקו המיוחד ליום זה. 2. מובן ופשוט שגם לאחרי ל"ג בעומר יש לעשות ולהשלים כל הנ"ל, כלימוד פסח שני שאף פעם לא מאוחר. 3. צריכים להשתדל בעבודת "יום סגולה" זה, לנצל כדבעי כל רגע ורגע דהמעת-לעת, עד להרגע שסופרים היום שלאחרי זה.

יש סגולה לזרע חייא וקיימא לתרום ח"י רוטל משקה ביום זה לכבוד רשב"י.

שמו של היום

בקרב קהילות ישראל נהוג לכנות יום זה בשם "ל"ג בעומר", למרות שבשאר ימי הספירה נוהגים לכנות את מספר הימים בצירוף האות ל' (דוגמת "ח"י לעומר", וכן הוא בנוסח התפילה של אדמו"ר הזקן).

כאשר נשאל הרבי על ידי הרב שלמה יוסף זוין לפשר השינוי, השיב הרבי שההקפדה הייתה רק בנוסח התפילה שהינו מדוייק ומנופה, אבל במכתבים ובמטבעות לשון לא הקפידו לדייק ולומר דווקא באות ל' ולא באות ב'[2].

לעומת זאת, במקום אחר הסביר הרבי שהטעם לכך הוא כי "ל"ג בעומר" הינו בגימטריא "משה", והדבר מתאים עם תוכנו של היום, שהוא יום ההילולא של רבי שמעון בר יוחאי שהיה נשיא הדור ומשה שבדור[3].

חגיגת ל"ג בעומר אצל רבותינו נשיאנו

אצל אדמו"רי חב"ד, היה נחשב ל"ג בעומר כחג יוצא דופן משאר החגים, והתבטא בהנהגות נדירות ושמחה מיוחדת, אחד המנהגים הנדירים שהחל כבר אצל ההבעל שם טוב, היה היציאה לשדה עם החסידים.

אדמו"ר הזקן

היציאה לשדה אצל אדמו"ר הזקן נוצלה לאמירת מאמרי חסידות, ומתוך מה שהגיע לידינו והודפס, ישנם מאמרים מל"ג בעומר מהשנים: תקס"ב, תקס"ד, תקס"ו ותקס"ט, בשנה האחרונה, התלווה אליו חסידו ר' פנחס רייזס שגם העלה את המאמר ששמע על הכתב.

אדמו"ר האמצעי

החל משנת תקע"ד - (השנה בה התיישב בעיירה ליובאוויטש), חידש הרבי את קיום מנהג היציאה לשדה בל"ג בעומר, והיה נחגג אף בצורה יותר שמחה ומסודרת מבדורות הקודמים, אצל החסידים היה מקובל שיום זה הינו עת רצון נדיר לקבל מהרבי ברכות, ובעיקר לאלה הזקוקים לברכה להפקד בילדים[4].

התנהלות החגיגה הייתה בעריכת סעודה קלה, שתיית משקה ואכילת ביצים מבושלות, בניגונים ובריקודים. הרבי בעצמו לא היה נוטל ידיו לסעודה, אך היה שותה "משקה" (למרות שהרופאים אסרו עליו), באותה סעודה היה הרבי אומר מאמר חסידות, ומצוה לזקני החסידים לספר לפניו את אשר זוכרים ממנהגי חגיגת ל"ג בעומר בשנים שעברו, ענייני התורה, שיחות והסיפורים שדיברו אז. ולאחר סיום החגיגה עם הרבי, היו החסידים מטיבים את לבם ושמחים כל היום עד לפנות ערב[5][6].

אדמו"ר הצמח צדק

אצל חסידי הצמח צדק היו "חגיגות" ל"ג בעומר מתחילות כבר בערבו, בי"ז אייר, והיו עורכים הגרלה בין החסידים, מי יזכה לערוך את הסעודה (של ערב ל"ג בעומר), את תפילת מנחה היו מתפללים מוקדם, באותו יום, ולאחר מכן מתחילים בסעודה, בסעודה היו אוכלים בשר ודגים, חוזרים מדברי הרבי, מנגנים ורוקדים בניגונים חסידיים, ומספרים סיפורי חסידים, כשהגיע הזמן, היו מפסיקים לתפילת ערבית, ולאחר מכן ממשיכים בסעודה, עד הבוקר, אז היו מתפללים שחרית באריכות ובהתיישבות. לאחר התפילה היו יוצאים לשדה לסעודה חלבית, ולסעודה זו היה יוצא הרבי הצמח צדק, ואומר מאמר חסידות, ובאחד השנים אף ציווה לנגן את ניגון הד' בבות[7].

השנים בהם אמר הרבי מאמר הם: תקצ"ג, תקצ"ח, תר"ד, תר"ו, תר"ט, תרט"ז, תרכ"ד.

אדמו"ר מהר"ש

אדמו"ר המהר"ש היה נוסע בל"ג בעומר עד פרעמאווע (כפר ליד ליובאוויטש)

אדמו"ר הרש"ב

על התוועדויותיו של אדמו"ר הרש"ב, מספר ר' רפאל כהן: בל"ג בעומר אחרי תפילת שחרית היתה התוועדות קצרה בבית הרבי בחדר האוכל. על השולחן היה "משקה" וביצים קשות וקלופות. הרבי לקח ביצה עם המזלג ושם אותה בצלחת, חתך אותה בסכין לאורך לחצאין, וכל חצי שוב חתך לשניים באורך. שרו כמה ניגונים ואמר מאמר חסידות (היו מניחים את בחורי הישיבה להיכנס להתוועדות זו)[8]

אדמו"ר הרש"ב מינה את אחד מחסידיו שיקנה לזכותו את הדלקת המדורה, שהייתה נהוגה באותם ימים, בחברון, אך את ההדלקה במירון לא רצה לקנות[9].

אדמו"ר הריי"צ

לא ידוע על תיאורים מ"יציאה לשדה בתקופתו, אך היה עורך לפעמים התוועדות לבני ביתו והמקורבים, ולפעמים אך נתן לחסידים מאמר חסידות ללמוד.

הרבי מלך המשיח שליט"א

הרבי הפך את ל"ג בעומר ליום של פעילות כבירה, בהפצת המעיינות בפרט אצל ילדי ישראל, ועורר לערוך בכל מקום ומקום תהלוכות וכינוסי ילדים.

היו שנים בהם התוועד הרבי, בליל ל"ג בעומר או במוצאי, ובמהלכם אמר מאמר חסידות (תשי"א, תשכ"ב, תש"ל, תשל"ה).

תהלוכת ל"ג בעומר

ערך מורחב – תהלוכת ל"ג בעומר
הבמה בתהלוכת ל"ג בעומר ה'תשנ"ג בקראון הייטס, צילום: אלי יונה

החל משנת תש"מ, מדי שנה, על פי הוראתו של הרבי נאספים ילדי ישראל בכל עיר, מושב וכפר, ומביעים בגאווה את הקשר שלהם עם הקב"ה, על ידי תהלוכה הנושאת סיסמאות ברוח אהבת ישראל, אהבת ה' ומשיח. כרבע מליון ילדים, לפי אומדנים שונים, משתתפים בשנים האחרונות בתהלוכות ל"ג בעומר המתקיימים במאות נקודות ברחבי ישראל, מערכות לוגיסטיות עתירות נסיון מפיקות את סמלי התהלוכות, כובעים, ספרונים, וכן את האטרקציות למיניהן. הרבי עצמו השתתף בתהלוכות בארצות הברית כאשר היה זה מתקיים היום ראשון בשבוע.

קישורים חיצונים

בספרי החסידות

מאמרים שונים

הערות שוליים

  1. אגרות קודש אדמו"ר הזקן, עמ' קיז.
  2. אגרות קודש חלק יא אגרת ג'תקצט.
  3. לקוטי שיחות חלק ז' עמוד 337.
  4. לוח היום יום עמ' נה, שיחת ל"ג בעומר תש"י - תורת מנחם עמ' 60 - 61
  5. לקוטי דיבורים עמ' 1045 - 1046
  6. ראה שיחת ל"ג בעומר תשי"א (תורת מנחם תשי"א חלק ב' עמ' 95) אודות הקשר המיוחד בין אדמו"ר האמצעי לל"ג בעומר
  7. לקוטי דיבורים עמ' 1037 - 1042
  8. ליובאוויטש וחייליה עמ' 75 (עם הוספות מספר "אוצר מנהגי חב"ד" עמ' הע"ר
  9. אגרות קודש אדמו"ר הרש"ב חלק ג' עמ' יד