אהרן יהודה לייב שטיינמן: הבדלים בין גרסאות בדף
(עוד תוכן) תגית: עריכה ממכשיר נייד |
אין תקציר עריכה תגית: עריכה ממכשיר נייד |
||
| שורה 41: | שורה 41: | ||
פעם סיפר שהיתה בעיה עם שני בחורים בפוניבז' האחד נתפס לחסידות ברסלב והשני לחסידות חב"ד. ודיבר עם המשגיח ר' חצק'ל ואמר ש"את אותו אחד שנתפס לברסלב יש להוציא מהישיבה, ואילו את השני שנתפס לחב"ד, לא נורא ולהשאיר". | פעם סיפר שהיתה בעיה עם שני בחורים בפוניבז' האחד נתפס לחסידות ברסלב והשני לחסידות חב"ד. ודיבר עם המשגיח ר' חצק'ל ואמר ש"את אותו אחד שנתפס לברסלב יש להוציא מהישיבה, ואילו את השני שנתפס לחב"ד, לא נורא ולהשאיר". | ||
ואמר הרב: "שלחתי את בני משה לביה"ס בכפר סבא של חב"ד .{{הערה| 1=המשך הסיפור שמעתי כמה גרסאות ולכן לא הבאתי אותם.}} | ואמר הרב: "שלחתי את בני משה לביה"ס בכפר סבא של חב"ד ״.{{הערה| 1=המשך הסיפור שמעתי כמה גרסאות ולכן לא הבאתי אותם.}} | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:רבני ליטא|שטיינמן יהודה לייב]] | [[קטגוריה:רבני ליטא|שטיינמן יהודה לייב]] | ||
גרסה מ־22:49, 19 באפריל 2016
| אהרן יהודה לייב שטיינמן | |
|---|---|
[[קובץ: |250px]]הרב שטיינמן | |
| הרב שטיינמן | |
| לידה | תרע"ד |
| בריסק | |
| מקום פעילות | בני ברק |
| השתייכות | ליטא |
| תפקידים נוספים | מנהיג דגל התורה |
| חיבוריו | אילת השחר |
הגאון רבי אהרן יהודה לייב שטיינמן יושב ראש מועצת דגל התורה, וראשי ישיבות אורחות תורה וגאון יעקב.
נולד בשנת תרע"ד, בעיר בריסק לאביו רבי נח צבי. לפני שנות השואה נמלט לשווייץ שם שימש כר"מ בישיבת היכל אליהו.
בשנת תש"ו עלה לארץ ישראל. תקופה קצרה לאחר מכן מונה על ידי החזון איש לראש ישיבה בכפר סבא.
הקים רשת כוללי אברכים "עטרת שלמה" ו"יששכר באהליך".
מכהן כנשיא ארגון "לב לאחים" מתחרהו של יד לאחים. ארגון לב לאחים הוקם על ידי ליטאים שעבדו ביד לאחים, ועזבו בגלל שיושב ראש הארגון הרב שלום דובער ליפשיץ הוא חסיד חב"ד.
בשנת תשמ"ט הצטרף למפלגת דגל התורה, אם כי גם אז מעולם לא דיבר בגנות נשיא ישראל ומנהיגו.[1].
בשנות תש"ס נסע פעמיים לחו"ל יחד עם האדמו"ר מגור למסע תרומות.
בחשוון תשס"ט גער בעסקני דגל התורה על שלא הלכו עם החסידים בעיר בני ברק, באמרו "למה לא הלכתם בצוותא עם החסידים? אומרים בשם גדולי החסידות[2] שברכו ש'תמיד תהיה יד החסידים על העליונה', ואכן רואים זאת שהחסידים תמיד מצליחים. למה לא הלכתם יחד עם החסידים?[3]
באלול תשס"ט נפגש עם הרב משה יהודה לייב לנדא, שהזמינו לחתונת בנו[4].
בכ"ד טבת תש"ע חתם יחד עם הרב אלישיב על מכתב קריאה מיוחד לאירוע של שערי הוראה לעידוד לימוד ההלכה של ספרי אדמו"ר הזקן.[5]
בשנת תש"ע נפגש עם הרב יואל כהן.[6] רבי יואל העניק לו את הספר חסידות מבוארת. בעקבות הפגישה הושמץ בעיתון יתד נאמן על פגישתו עם מי שידוע כחוזר של הרבי.
בתמוז תש"ע יצאו הרב אהרן יהודה לייב שטיינמן והרב ניסים קרליץ במכתב תמיכה לר' יוסף יצחק בלינוב, בו הם מכנים את חותנו הרב לנדא "גאב"ד עירנו" ומכירים בו כרב העיר, למרות שבשנת תשמ"ו הם לא התערבו בנושא גלויות מחשש ראשי המתנגדים[7].
הנהלת ישיבה מירושלים רצו לארגן 'שבת התאחדות' עבור הבחורים בכפר, כדי להתאוורר ולהתחזק. והם שאלו אם הדבר ראוי.הרב שקל את הדברים, ואמר: "בעצם, אצל החסידים זה כך, גם בישיבת... בהתחלה הרב היה מזמין את כולם בליל שבת, והיו שרים וכו'. פעם היה רק תורה בישיבות, וזה הספיק. היום צריך גם את ה'גדולה לגימה', צריך קירוב וכו', את זה החסידים עושים בטיש. החסידים ניצחו בנושא הזה.
פעם סיפר שהיתה בעיה עם שני בחורים בפוניבז' האחד נתפס לחסידות ברסלב והשני לחסידות חב"ד. ודיבר עם המשגיח ר' חצק'ל ואמר ש"את אותו אחד שנתפס לברסלב יש להוציא מהישיבה, ואילו את השני שנתפס לחב"ד, לא נורא ולהשאיר".
ואמר הרב: "שלחתי את בני משה לביה"ס בכפר סבא של חב"ד ״.[8]
הערות שוליים
- ↑ [1]
- ↑ הכוונה להמגיד ממזריטש.
- ↑ חב"ד אינפו
- ↑ חב"ד אינפו.
- ↑ אתר לדעת
- ↑ שטורעם
- ↑ לקריאת המכתב.
- ↑ המשך הסיפור שמעתי כמה גרסאות ולכן לא הבאתי אותם.