פורטל:הקהל/מבוא: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
די העכסטע צייט (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
די העכסטע צייט (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
שורה 2: | שורה 2: | ||
מקורה של מצוות זו היא בפרשת וילך: | מקורה של מצוות זו היא בפרשת וילך: | ||
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=..מִקֵּץ שֶׁבַע שָׁנִים בְּמֹעֵד שְׁנַת הַשְּׁמִטָּה בְּחַג הַסֻּכּוֹת: | {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=. . מִקֵּץ שֶׁבַע שָׁנִים בְּמֹעֵד שְׁנַת הַשְּׁמִטָּה בְּחַג הַסֻּכּוֹת: | ||
:בְּבוֹא כָל יִשְׂרָאֵל לֵרָאוֹת אֶת פְּנֵי ה' אֱלֹקיךָ בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחָר תִּקְרָא אֶת הַתּוֹרָה הַזֹּאת נֶגֶד כָּל יִשְׂרָאֵל בְּאָזְנֵיהֶם: | :בְּבוֹא כָל יִשְׂרָאֵל לֵרָאוֹת אֶת פְּנֵי ה' אֱלֹקיךָ בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחָר תִּקְרָא אֶת הַתּוֹרָה הַזֹּאת נֶגֶד כָּל יִשְׂרָאֵל בְּאָזְנֵיהֶם: | ||
::הַקְהֵל אֶת הָעָם הָאֲנָשִׁים וְהַנָּשִׁים וְהַטַּף וְגֵרְךָ אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ לְמַעַן יִשְׁמְעוּ וּלְמַעַן יִלְמְדוּ וְיָרְאוּ אֶת ה' אֱלֹקיכֶם וְשָׁמְרוּ לַעֲשׂוֹת אֶת כָּל דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַזֹּאת:|מקור=ספר דברים פרק ל"א י'־י"ג}} | ::הַקְהֵל אֶת הָעָם הָאֲנָשִׁים וְהַנָּשִׁים וְהַטַּף וְגֵרְךָ אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ לְמַעַן יִשְׁמְעוּ וּלְמַעַן יִלְמְדוּ וְיָרְאוּ אֶת ה' אֱלֹקיכֶם וְשָׁמְרוּ לַעֲשׂוֹת אֶת כָּל דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַזֹּאת:|מקור=ספר דברים פרק ל"א י'־י"ג}} |
גרסה מ־23:07, 1 במאי 2016
מצות עשה להקהיל את כל עם ישראל בכל מוצאי שנת שמיטה בעלותם לרגל (חג הסוכות), ולקרות באזניהם מן התורה פרשיות שמזרזות אותם במצוות ומחזקות ידיהם בדת האמת - ליראה את ה' ובעקבות זאת לשמור את כל דברי התורה.
מקורה של מצוות זו היא בפרשת וילך:
. . מִקֵּץ שֶׁבַע שָׁנִים בְּמֹעֵד שְׁנַת הַשְּׁמִטָּה בְּחַג הַסֻּכּוֹת:
- בְּבוֹא כָל יִשְׂרָאֵל לֵרָאוֹת אֶת פְּנֵי ה' אֱלֹקיךָ בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחָר תִּקְרָא אֶת הַתּוֹרָה הַזֹּאת נֶגֶד כָּל יִשְׂרָאֵל בְּאָזְנֵיהֶם:
- הַקְהֵל אֶת הָעָם הָאֲנָשִׁים וְהַנָּשִׁים וְהַטַּף וְגֵרְךָ אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ לְמַעַן יִשְׁמְעוּ וּלְמַעַן יִלְמְדוּ וְיָרְאוּ אֶת ה' אֱלֹקיכֶם וְשָׁמְרוּ לַעֲשׂוֹת אֶת כָּל דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַזֹּאת:
— ספר דברים פרק ל"א י'־י"ג
בזמן שבית המקדש היה קיים מעמד הקהל התקיים במוצאי יום טוב הראשון של חג הסוכות ברחבת הר הבית ומקום המקדש, בנוכחות כל ישראל: אנשים, נשים וטף - כציווי התורה. במעמד רווי הוד זה קרא המלך מעל בימה עץ גדולה שעמדה בעזרה, פרשיות מספר דברים לפני כל העם, כפי אשר מתואר בגמרא במסכת סוטה ובפירוט בהלכות חגיגה ברמב"ם.