רבי שמעון בר יוחאי: הבדלים בין גרסאות בדף
כתית למאור (שיחה | תרומות) (הרחבה) |
(הרחבה | בעבודה) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{עריכה}} | |||
[[תמונה:רשבי.jpg|left|thumb|250px|חלקת ציון הרשב"י בל"ג בעומר]] | [[תמונה:רשבי.jpg|left|thumb|250px|חלקת ציון הרשב"י בל"ג בעומר]] | ||
''' | '''רבי שמעון בר יוחאי''' (מכונה בקיצור רשב"י) היה מגדולי תקופת התנאים, ומובא פעמים רבות ב[[משנה]], כתב את ספר ה[[זוהר]], נחשב מגדולי גאוני ומפרסמי תורת הקבלה. יום ההילולא שלו נחגג ב[[ל"ג בעומר]]. | ||
==תלמיד רבי עקיבא== | |||
היה מגדולי תלמידיו של [[רבי עקיבא]], ולאחר המגיפה שפרצה בין תלמידיו של רבו, כעונש על כך שלא נהגו כבוד דיו בין האחד לרעהו, מתו כל תלמידי [[רבי עקיבא]], ונותרו חמישה תלמידים בלבד, ביניהם, רבי שמעון בר יוחאי. | |||
על [[סמיכה לרבנות|סמיכתו]] של רבי שמעון בידי רבו - רבי עקיבא, מסופר{{הערה|ירושלמי סנהדרין פ"א ה"ב}}, שבתחילה ניגש רבי עקיבא לסמוך את [[רבי מאיר]] שהגיע ביחד עם רבי שמעון, ולפליאתו של רבי שמעון על כך שרבו בחר להתחיל עם רבי מאיר, ענה רבי עקיבא "דייך שאני ובוראך מכירין כוחך" היינו שאת ערך מעלתו הפנימית יכולים לזהות רק רבו, והקב"ה{{הערה|[[לקוטי שיחות]] חלק ג' שיחת ל"ג בעומר}}. | |||
==ענינו== | |||
===תורתו אומנותו=== | |||
לימוד תורתו הייתה באופן של "תורתו אומנותו"{{הערה|מסכת שבת יא, א. [[שולחן ערוך אדה"ז]], אורח חיים הלכות תפילה סימן קו, ד}} היינו שזה היה עיקר עיסוקו בחייו, עד שכל מי שעוסק בכך נקרא על שמו "רשב"י וחבריו". | |||
לימוד תורתו הייתה כלולה מהחלק הנגלה שבתורה, כמובא במשנה משניות רבות שנאמרו בשמו, אך עיקר חידושו היה בכך ששילב זאת יחד עם תורת הנסתר, וכל עבודתו היה לחבר את העליון עם התחתון, את הסודות הנעלמים, עם החלקים הפשוטים והגלויים של התורה. | |||
את סודות אלו, לא שמר לעצמו, ובכך היה הראשון בתולדות עם ישראל, אשר לימד לכל תלמידיו באופן של הבנה והשגה את עניני תורת הקבלה, כי עד לאותו זמן, היה הדבר שמור רק ליחיד סגולה, אשר היו מעבירים זאת רק לתלמידים בודדים ובחשאי. | |||
כחלק מפרסום תורת הנסתר, כתב גם את ספר הזוהר, אשר בה מתגלים סודותיה הטמירים של התורה, אשר עד לאותו זמן עברו רק מפה לפה. | |||
===בדורו לא נראתה הקשת=== | |||
בדורו של רשב"י לא נראתה [[הקשת]] בענן, מפאת זכותו. וכאשר [[רבי יהושע בן לוי]] רצה לראותו בהיכלו ב[[גן עדן]], [[אליהו הנביא]] שאל את רשב"י, והוא אמר שאם נראתה הקשת בימיו, הוא לא ראוי לראותו{{הערה|בראשית רבה פרשה לה, ב.}}. בגמרא{{הערה|[[מסכת כתובות]] עז, ב.}} מובא סיפור זה באופן קצת שונה: כאשר רבי יהושע בן לוי נפטר הוא עלה למעלה, וכאשר הגיע אל מקומו של רשב"י, הוא שאלו האם נראתה הקשת בימיך, וכשענה "הן" (מכיוון שלא רצה להחזיק טובה לעצמו) הוא אמר: אם כן, אין אתה "בר ליואי". | |||
==סיפורים אודותו== | |||
מובא בגמרא שפעם אחת יצא עם תלמידיו לבקעה, ולפתע על פי ציוויו היא התמלאה דינרי זהב, ואמר לתלמידיו שמי שרוצה לקחת יקח, וכאן נרמז שרשב"י ממשיך את ענין ה[[פרנסה]] בשפע, דבר הנמשך מהענין של "תורתו אומנתו", לכל [[יהודי]].{{הערה|1=[[שיחות קודש]] [[תשל"ד]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4610&hilite=43e18ed7-5e5d-437d-885f-d8a8b850e8a1&st=%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%90%D7%99%D7%9D&pgnum=111 חלק ב'].}}. | |||
==הסתלקותו== | |||
ביום פטירתו ב[[ל"ג בעומר]], גילה סודות כמוסים בתורת הקבלה והנסתר, מה שלא גילה לתלמידיו כל ימי חייו, בין היתר התבטא גם בביטוי נדיר על עצמו: "בחד קטירא אתקטרנא ביה אחידא ביה להיטא" [= בקשר אחד הנני מתקשר איתו, בוא אני אחוז בו אני להוט] בו אני מאוחד בו אני מסופר{{הערב|זוהר ח"ג רצו, ב}} שבאותו זמן היה שרוי בשמחה גדולה, ופניו זרחו וציווה שביום זה יחגגו לדורות את יום שמחתו, ובאמרו את הפסוק{{הערה| תהילים קלג, ג}} '''חיים עד העולם''' פרחה נשמתו. | |||
בחסידות מובא שיום זה הינו כעין [[מתן תורה]], אך של [[תורת הנסתר]], מכיוון שביום זה הושלמה תורתו של רבי שמעון בר יוחאי, כמו כן מובא שרבי שמעון, הינו על דרך, [[משה רבינו]], אשר כמו שהוא נתן ולימד את תורת הנגלה, כך גם רבי שמעון מכונה "נותן" תורת הנסתר. | |||
== ראו עוד == | == ראו עוד == | ||
| שורה 19: | שורה 30: | ||
*[[ל"ג בעומר]] | *[[ל"ג בעומר]] | ||
*[[מירון]] | *[[מירון]] | ||
[[קבלה]] | |||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
*[http://chabad.co.il/?template=article&topic=106&article=310 תולדות חייו של רשב"י] {{חב}} | *[http://chabad.co.il/?template=article&topic=106&article=310 תולדות חייו של רשב"י] {{חב}} | ||
גרסה מ־08:06, 29 במאי 2016
|
ערך זה זקוק לעריכה: ייתכן שהערך סובל מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו. | ||
| אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה. | |||
רבי שמעון בר יוחאי (מכונה בקיצור רשב"י) היה מגדולי תקופת התנאים, ומובא פעמים רבות במשנה, כתב את ספר הזוהר, נחשב מגדולי גאוני ומפרסמי תורת הקבלה. יום ההילולא שלו נחגג בל"ג בעומר.
תלמיד רבי עקיבא
היה מגדולי תלמידיו של רבי עקיבא, ולאחר המגיפה שפרצה בין תלמידיו של רבו, כעונש על כך שלא נהגו כבוד דיו בין האחד לרעהו, מתו כל תלמידי רבי עקיבא, ונותרו חמישה תלמידים בלבד, ביניהם, רבי שמעון בר יוחאי.
על סמיכתו של רבי שמעון בידי רבו - רבי עקיבא, מסופר[1], שבתחילה ניגש רבי עקיבא לסמוך את רבי מאיר שהגיע ביחד עם רבי שמעון, ולפליאתו של רבי שמעון על כך שרבו בחר להתחיל עם רבי מאיר, ענה רבי עקיבא "דייך שאני ובוראך מכירין כוחך" היינו שאת ערך מעלתו הפנימית יכולים לזהות רק רבו, והקב"ה[2].
ענינו
תורתו אומנותו
לימוד תורתו הייתה באופן של "תורתו אומנותו"[3] היינו שזה היה עיקר עיסוקו בחייו, עד שכל מי שעוסק בכך נקרא על שמו "רשב"י וחבריו". לימוד תורתו הייתה כלולה מהחלק הנגלה שבתורה, כמובא במשנה משניות רבות שנאמרו בשמו, אך עיקר חידושו היה בכך ששילב זאת יחד עם תורת הנסתר, וכל עבודתו היה לחבר את העליון עם התחתון, את הסודות הנעלמים, עם החלקים הפשוטים והגלויים של התורה.
את סודות אלו, לא שמר לעצמו, ובכך היה הראשון בתולדות עם ישראל, אשר לימד לכל תלמידיו באופן של הבנה והשגה את עניני תורת הקבלה, כי עד לאותו זמן, היה הדבר שמור רק ליחיד סגולה, אשר היו מעבירים זאת רק לתלמידים בודדים ובחשאי.
כחלק מפרסום תורת הנסתר, כתב גם את ספר הזוהר, אשר בה מתגלים סודותיה הטמירים של התורה, אשר עד לאותו זמן עברו רק מפה לפה.
בדורו לא נראתה הקשת
בדורו של רשב"י לא נראתה הקשת בענן, מפאת זכותו. וכאשר רבי יהושע בן לוי רצה לראותו בהיכלו בגן עדן, אליהו הנביא שאל את רשב"י, והוא אמר שאם נראתה הקשת בימיו, הוא לא ראוי לראותו[4]. בגמרא[5] מובא סיפור זה באופן קצת שונה: כאשר רבי יהושע בן לוי נפטר הוא עלה למעלה, וכאשר הגיע אל מקומו של רשב"י, הוא שאלו האם נראתה הקשת בימיך, וכשענה "הן" (מכיוון שלא רצה להחזיק טובה לעצמו) הוא אמר: אם כן, אין אתה "בר ליואי".
סיפורים אודותו
מובא בגמרא שפעם אחת יצא עם תלמידיו לבקעה, ולפתע על פי ציוויו היא התמלאה דינרי זהב, ואמר לתלמידיו שמי שרוצה לקחת יקח, וכאן נרמז שרשב"י ממשיך את ענין הפרנסה בשפע, דבר הנמשך מהענין של "תורתו אומנתו", לכל יהודי.[6].
הסתלקותו
ביום פטירתו בל"ג בעומר, גילה סודות כמוסים בתורת הקבלה והנסתר, מה שלא גילה לתלמידיו כל ימי חייו, בין היתר התבטא גם בביטוי נדיר על עצמו: "בחד קטירא אתקטרנא ביה אחידא ביה להיטא" [= בקשר אחד הנני מתקשר איתו, בוא אני אחוז בו אני להוט] בו אני מאוחד בו אני מסופרתבנית:הערב שבאותו זמן היה שרוי בשמחה גדולה, ופניו זרחו וציווה שביום זה יחגגו לדורות את יום שמחתו, ובאמרו את הפסוק[7] חיים עד העולם פרחה נשמתו.
בחסידות מובא שיום זה הינו כעין מתן תורה, אך של תורת הנסתר, מכיוון שביום זה הושלמה תורתו של רבי שמעון בר יוחאי, כמו כן מובא שרבי שמעון, הינו על דרך, משה רבינו, אשר כמו שהוא נתן ולימד את תורת הנגלה, כך גם רבי שמעון מכונה "נותן" תורת הנסתר.
ראו עוד
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ↑ ירושלמי סנהדרין פ"א ה"ב
- ↑ לקוטי שיחות חלק ג' שיחת ל"ג בעומר
- ↑ מסכת שבת יא, א. שולחן ערוך אדה"ז, אורח חיים הלכות תפילה סימן קו, ד
- ↑ בראשית רבה פרשה לה, ב.
- ↑ מסכת כתובות עז, ב.
- ↑ שיחות קודש תשל"ד חלק ב'.
- ↑ תהילים קלג, ג