פורטל:הקהל

עריכהפורטל הקהל

מצות עשה להקהיל את כל עם ישראל בכל מוצאי שנת שמיטה בעלותם לרגל (חג הסוכות), ולקרות באזניהם מן התורה פרשיות שמזרזות אותם במצוות ומחזקות ידיהם בדת האמת - ליראה את ה' ובעקבות זאת לשמור את כל דברי התורה.

מקורה של מצוות זו היא בפרשת וילך:

. . מִקֵּץ שֶׁבַע שָׁנִים בְּמֹעֵד שְׁנַת הַשְּׁמִטָּה בְּחַג הַסֻּכּוֹת:

בְּבוֹא כָל יִשְׂרָאֵל לֵרָאוֹת אֶת פְּנֵי ה' אֱלֹקיךָ בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחָר תִּקְרָא אֶת הַתּוֹרָה הַזֹּאת נֶגֶד כָּל יִשְׂרָאֵל בְּאָזְנֵיהֶם:

הַקְהֵל אֶת הָעָם הָאֲנָשִׁים וְהַנָּשִׁים וְהַטַּף וְגֵרְךָ אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ לְמַעַן יִשְׁמְעוּ וּלְמַעַן יִלְמְדוּ וְיָרְאוּ אֶת ה' אֱלֹקיכֶם וְשָׁמְרוּ לַעֲשׂוֹת אֶת כָּל דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַזֹּאת:

— ספר דברים פרק ל"א י'־י"ג

בזמן שבית המקדש היה קיים מעמד הקהל התקיים במוצאי יום טוב הראשון של חג הסוכות ברחבת הר הבית ומקום המקדש, בנוכחות כל ישראל: אנשים, נשים וטף - כציווי התורה. במעמד רווי הוד זה קרא המלך מעל בימה עץ גדולה שעמדה בעזרה, פרשיות מספר דברים לפני כל העם, כפי אשר מתואר בגמרא במסכת סוטה ובפירוט בהלכות חגיגה ברמב"ם.

לערך המלא

עריכהמבצע הקהל

מבצע הַקְהֵל החל בשנת הקהל תשמ"ח, אז יצא הרבי במבצע הקהל - מבצע מיוחד שבו מצות הקהל בימינו תרד לפסים מעשיים על ידי כל אחד ואחת מבני ובנות ישראל. ל"מבצע הקהל" קדמה התעוררות בשנים שלפני זה, כאשר בשיחות ומכתבים כללים ביאר הרבי בהרחבה את מהות מצות הקהל בימינו.

באחת מהשיחות של הרבי אודות מבצע הקהל, התבטא הרבי בביטוי מיוחד כי על כל מי שמתעסק ב"מבצע הקהל" להיות "יהודי של הקהל" - שרואים עליו שכל ענינו הוא הקהל, בכך שהוא מתעסק בענין זה בכל רגע פנוי, מכריז על כך בכל מקום ובכל אפשרות, ומעורר יהודים אחרים להתחזק ביראת השם דווקא בימים אלו ובשנה זו, משום היותה שנת הקהל ובה הקדוש ברוך הוא נותן כוחות לכל אחד ואחד להמשיך את יראת השם בחיים היומיומיים.

לערך המלא

עריכהערך נבחר

ערך מומלץ

הקהל אצל נשיא הדור

נוכחות בשנת הקהל אצל נשיא הדור, מקבלת משמעות מיוחדת בזמן הגלות, כאשר בית המקדש חרב ואין אנו יכולים לעלות ולקיים את "מעמד הקהל" ברחבת העזרה במוצאי יום טוב הראשון של חג הסוכות - ועל כן קיום המצוה על ידינו מקבל משנה תוקף באופן הרוחני, ובעיקר - על ידי ההתבטלות אל המלך שבדור, הוא נשיא הדור.

היות ותנאי מוכרח לקיום המצוה הוא ביטול אל המלך, כפי שידוע שעל כל העם לשמוע את דברי התורה מפי המלך דווקא, משום ש"אימתו עליך" - רק ביכולתו של המלך להטיל על אימה ולפעול על ליבו של היהודי את היראה הנדרשת מהקדוש ברוך הוא - מקפידים חסידים לבוא בשנת "הקהל" אל נשיא הדור, בכדי לקבל את הכוחות הדרושים "ליראה את השם תמיד כל הימים".

אדמו"ר שליט"א ציין כמה פעמים, כי אמירת מאמר החסידות על ידו בשנת הקהל, באופן של "שכינה מדברת מתוך גרונו" - היא ה"כיבוד" שמכבדים את האורחים שבאו אל המלך בשנת הקהל, ובזה מעורר המלך את העם "ליראה את השם" ובשעה זו ניתנו הכוחות מן המלך אל העם, ליישם את מצות הקהל בנפש האדם במשך כל השנה ולאחריה, היות שבשעת שמיעת המאמר זהו "כאילו מפי הגבורה שומעה" - על דרך מעמד הקהל שהיה בזמן שבית המקדש היה קיים.

לערך המלא

לערכים נבחרים נוספים

עריכהתמונה נבחרת

הדמייה של המלך קורא בבית המקדש בשנת הקהל.

לגלריית התמונות המלאה

עריכההידעת?

הידעת?

"הקהל את העם האנשים הנשים והטף", האנשים באים ללמוד, הנשים באים לשמוע, והטף למה באים? לתת שכר למביאיהם.

לקטעי "הידעת?" נוספים

עריכהניגון נבחר

להאזנה

ניגון הקהל את העם.

ניגונים נוספים

עץ קטגוריות

להלן קטגוריות המשנה שתחת קטגוריית הקהל בחב"דפדיה: <categorytree hideroot="on">הקהל</categorytree>

פורטל הקהל

בזמן שבית המקדש היה קיים, התקיים במוצאי השנה השביעית, שנת השמיטה, מעמד "הקהל" בבית המקדש. גם בימינו קיימת מצות הקהל, במובנה הרוחני. בדורנו הכריז הרבי על "מבצע הקהל" וביאר היטב את תפקידו של כל יהודי במצוה זו, וכהכנה לקיום הייעוד "קהל גדול ישובו הנה" בגאולה האמיתית והשלימה. מצות הקהל מקור המצוה הוא בפרשת וילך: "מִקֵּץ שֶׁבַע שָׁנִים, בְּמֹעֵד שְׁנַת הַשְּׁמִטָּה בְּחַג הַסֻּכּוֹת. בְּבוֹא כָל-יִשְׂרָאֵל, לֵרָאוֹת אֶת-פְּנֵי ה' אלוקיך, בַּמָּקוֹם, אֲשֶׁר יִבְחָר, תִּקְרָא אֶת-הַתּוֹרָה הַזֹּאת, נֶגֶד כָּל-יִשְׂרָאֵל בְּאָזְנֵיהֶם. הַקְהֵל אֶת-הָעָם, הָאֲנָשִׁים וְהַנָּשִׁים וְהַטַּף, וְגֵרְךָ, אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ. לְמַעַן יִשְׁמְעוּ וּלְמַעַן יִלְמְדוּ, וְיָרְאוּ אֶת-ה' אֱלֹקֵיכֶם, וְשָׁמְרוּ לַעֲשׂוֹת, אֶת-כָּל-דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַזֹּאת" (ספר דברים פרק ל"א י'-י"ג) נמצא אם-כן, כי מצות עשה להקהיל את כל עם ישראל בכל מוצאי שמיטה בעלותם לרגל (חג הסוכות), ולקרות באזניהם מן התורה פרשיות שמזרזות אותם במצוות ומחזקות ידיהם בדת האמת - ליראה את ה' ובעקבות זאת לשמור את כל דברי התורה. מעמד הקהל התקיים במוצאי יום טוב הראשון של חג הסוכות ברחבת הר הבית ומקום המקדש, בנוכחות כל ישראל: אנשים, נשים וטף - כציווי התורה. במעמד רווי הוד זה קרא המלך מעל בימה גדולה שעמדה בעזרה, פרשיות מספר דברים לפני כל העם, כפי אשר מתואר בגמרא במסכת סוטה ובפירוט בהלכות חגיגה ברמב"ם. הקהל בימינו במשך כל הדורות עסקו בנושא קיום מצות הקהל, כאשר כל אחד עומד בשיטתו ומנמקה היטב. אך דומה, כי כל הגישות - הן בנתיב ההלכה והן בנתיב המנהג - מתעסקים בעיקר בפן המעשי הקרוב לקיום מצות הקהל בזמן שבית המקדש היה קיים, בבחינת "זכר להקהל". גישתו המקורית של אדמו"ר שליט"א העמידה את מצות הקהל באור חדש: בעשרות מכתבים, שיחות ואגרות מבאר ומסביר אדמו"ר שליט"א את אופן קיום מצות הקהל בימינו - בזמן שבית המקדש חרב ומצוות הקהל כפשוטה אינה קיימת. על יסוד מאמר חז"ל "קלקלתנו זו תקנתנו" - מניח אדמו"ר שליט"א בנין בנוי לתלפיות של מצות הקהל בדורנו זה ובתקופתנו, ומדגיש כי היא ברת-תוקף בכל הזמנים ובכל המקומות, והיום יתכן שעוד יותר מזמנים עברו. מעלה נוספת לקיום מצות הקהל בדורנו זה נשאבת מהבטחתו של אדמו"ר שליט"א כי דורנו הוא דור הגאולה ואנו נמצאים בימות המשיח, ואם כן קיום מצוה זו הוא מתוך ציפיה עמוקה וממשית לקיומה בשלימות לעתיד לבוא, בגאולה האמיתית והשלימה, יותר מתמיד. הרבי אומר שעל כל אחד ואחד מישראל, במסגרת עבודת ה' שלו, עליו לפנות גם כלפי חוץ, ולתקוע בחצוצרות לפרסם ברעש גדול ולהכריז על אודות ענין הקהל. עניין זה הוא כה עיקרי, עד שכאשר הוא חסר הרי נאמר ש"דומה שאינו כהן", חסרון בעצם מהותו - עצם מהות הכהן שבו. מבצע הקהל בשנת תשמ"ח, שהיתה "שנת הקהל", יצא אדמו"ר שליט"א בהכרזה על "מבצע הקהל". בשיחה אחת הסביר, ביאר ופירט את המבצע, ובשיחות שלאחר מכן הרחיב עוד ועוד. מאז ועד היום, עסוקים חסידי חב"ד ברחבי תבל בכל שנת הקהל מחדש בקיום המבצע על פרטיו. מאז שיחת חיי שרה תשנ"ב, בה הכריז הרבי שליט"א כי על כל העניינים בעבודת השליחות להיות חדורים בקבלת פני משיח צדקנו - נערכים פעולות "הקהל" בכל העולם מתוך דגש על קבלת פני משיח.

עריכהקדימה, לעבודה!