פסקי הסידור: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (החלפת טקסט – "<REF>" ב־"{{הערה|1=") |
מ (החלפת טקסט – " קריאת שמע" ב־" קריאת שמע") |
||
שורה 5: | שורה 5: | ||
מקובל מרבותינו{{הערה|1=ראה מבוא לספרי ההלכה של אדמו"ר הזקן, עמ' נה ואילך.}} כי את הסידור ערך בסוף ימיו, לאחר שחזר בו מכמה מפסקיו, והיא המשנה אחרונה לגבי מה שםסק בשולחן ערוך. אחת מהסיבות לחזרתו מפסקיו, היא מכיון שבשולחן ערוך נדחק מאוד שלא לדחוק את דברי המגן אברהם, מה שאין כן בסוף ימיו שהוסיף חכמה העמיד על דעתו הקדושה לחלוק עליהם אפילו להקל בכל מה שלא נראה ליה, וכידוע שבפירוש שמעו ממנו שחוזר במה שנתן נאמנות להמגן אברהם יותר מדאי.{{הערה|1=שו"ת דברי נחמיה או"ח סימן כ"א. וכ"כ גם בשו"ת צמח צדק. מובא בהערות להקדמת בני אדה"ז לשול"ע אדה"ז, הוצאת קה"ת.}} | מקובל מרבותינו{{הערה|1=ראה מבוא לספרי ההלכה של אדמו"ר הזקן, עמ' נה ואילך.}} כי את הסידור ערך בסוף ימיו, לאחר שחזר בו מכמה מפסקיו, והיא המשנה אחרונה לגבי מה שםסק בשולחן ערוך. אחת מהסיבות לחזרתו מפסקיו, היא מכיון שבשולחן ערוך נדחק מאוד שלא לדחוק את דברי המגן אברהם, מה שאין כן בסוף ימיו שהוסיף חכמה העמיד על דעתו הקדושה לחלוק עליהם אפילו להקל בכל מה שלא נראה ליה, וכידוע שבפירוש שמעו ממנו שחוזר במה שנתן נאמנות להמגן אברהם יותר מדאי.{{הערה|1=שו"ת דברי נחמיה או"ח סימן כ"א. וכ"כ גם בשו"ת צמח צדק. מובא בהערות להקדמת בני אדה"ז לשול"ע אדה"ז, הוצאת קה"ת.}} | ||
כמה מפסקיו הידועים ביותר הם אלו שחזר בו מפסקיו בסידור. כמו זמן קריאת שמע, שפסק כשיטת הגר"א בסידור, דלא כמו שיטת המג"א כמותה פסק בשו"ע. וכן לענין זמן השקיעה, שפסק בסידור כשיטת הגאונים, דלא כמו שפסק בשו"ע כשיטת רבינו תם. פסק נוסף שלו הוא לענין להחמיר בבישול דבר שנמס, שפסק בשו"ע (סימן שי"ח) שמותר. | כמה מפסקיו הידועים ביותר הם אלו שחזר בו מפסקיו בסידור. כמו זמן [[קריאת שמע]], שפסק כשיטת הגר"א בסידור, דלא כמו שיטת המג"א כמותה פסק בשו"ע. וכן לענין זמן השקיעה, שפסק בסידור כשיטת הגאונים, דלא כמו שפסק בשו"ע כשיטת רבינו תם. פסק נוסף שלו הוא לענין להחמיר בבישול דבר שנמס, שפסק בשו"ע (סימן שי"ח) שמותר. | ||
== קישורים חיצונים == | == קישורים חיצונים == |
גרסה מ־06:18, 14 ביולי 2016
פסקי הסידור, הם פסקי אדמו"ר הזקן, שנכתבו ונפסקו על ידו בתוך סידור אדמו"ר הזקן.
משנה אחרונה
מקובל מרבותינו[1] כי את הסידור ערך בסוף ימיו, לאחר שחזר בו מכמה מפסקיו, והיא המשנה אחרונה לגבי מה שםסק בשולחן ערוך. אחת מהסיבות לחזרתו מפסקיו, היא מכיון שבשולחן ערוך נדחק מאוד שלא לדחוק את דברי המגן אברהם, מה שאין כן בסוף ימיו שהוסיף חכמה העמיד על דעתו הקדושה לחלוק עליהם אפילו להקל בכל מה שלא נראה ליה, וכידוע שבפירוש שמעו ממנו שחוזר במה שנתן נאמנות להמגן אברהם יותר מדאי.[2]
כמה מפסקיו הידועים ביותר הם אלו שחזר בו מפסקיו בסידור. כמו זמן קריאת שמע, שפסק כשיטת הגר"א בסידור, דלא כמו שיטת המג"א כמותה פסק בשו"ע. וכן לענין זמן השקיעה, שפסק בסידור כשיטת הגאונים, דלא כמו שפסק בשו"ע כשיטת רבינו תם. פסק נוסף שלו הוא לענין להחמיר בבישול דבר שנמס, שפסק בשו"ע (סימן שי"ח) שמותר.