שורה 41: שורה 41:
לאחר שנה ששהתה שם, כשהייתה בגיל – {{ציטוטון|רב אמר: בת ארבעים היתה. ושמואל אמר: בת שמונים שנה. ורבנן אמרי: בת שבעים וחמשה . . כמנין 'הדסה'}}{{הערה|בראשית רבה פרשה לט, יג.}} – הגיע זמנה לעבור אצל המלך בחודש טבת.
לאחר שנה ששהתה שם, כשהייתה בגיל – {{ציטוטון|רב אמר: בת ארבעים היתה. ושמואל אמר: בת שמונים שנה. ורבנן אמרי: בת שבעים וחמשה . . כמנין 'הדסה'}}{{הערה|בראשית רבה פרשה לט, יג.}} – הגיע זמנה לעבור אצל המלך בחודש טבת.


אסתר לא מסרה את נפשה שלא להיבעל מאחשוורוש, מכיוון שהיא "קרקע עולם"{{הערה|סנהדרין עד, ב.}}, דהיינו, שהיא לא עושה כל מעשה בזה. אולם בזהר{{הערה|ח"ג רעו, א. תקוני זהר תיקון כ.}} הובא, שאסתר לא הלכה באמת לאחשוורוש, אלא היתה שידה שהיתה הולכת במקומה, והיא היתה הולכת למרדכי. האריז"ל מבאר שהיה זה בעצם החלק הרע שבנפשה של אסתר שנפרד ממנה{{הערה|הובא במדרש תלפיות אות ה, ענף המן.}}.
אסתר לא מסרה את נפשה שלא להיבעל מאחשוורוש, מכיוון שהיא "קרקע עולם"{{הערה|סנהדרין עד, ב.}}, דהיינו, שהיא לא עושה כל מעשה בזה. אולם בזהר{{הערה|ח"ג רעו, א. תקוני זהר תיקון כ.}} הובא, שאסתר לא הלכה באמת לאחשוורוש, אלא היתה שידה שהיתה הולכת במקומה, והיא היתה הולכת למרדכי. האריז"ל מבאר שהיה זה בעצם החלק הרע שבנפשה של אסתר שנפרד ממנה{{הערה|שם=תל|הובא במדרש תלפיות אות ה, ענף המן.}}.


בהמשך סיפור המגילה אסתר נוטלת חלק מרכזי, בכך שהיא נכנסת לאחשוורוש וגורמת לו במשתה היין השני לכעוס על המן, שרצה להרוג את עמה, וכך נגרמת תלייתו. ולאחר מכן היא מביאה את מרדכי לאחשוורוש ומתחננת אליו שיבטל את הגזירה. כן היא מאפשרת ליהודי שושן להרוג במשך יום נוסף להרוג את אויביהם, ולתלות את עשרת בני המן.
בהמשך סיפור המגילה אסתר נוטלת חלק מרכזי, בכך שהיא נכנסת לאחשוורוש וגורמת לו במשתה היין השני לכעוס על המן, שרצה להרוג את עמה, וכך נגרמת תלייתו. ולאחר מכן היא מביאה את מרדכי לאחשוורוש ומתחננת אליו שיבטל את הגזירה. כן היא מאפשרת ליהודי שושן להרוג במשך יום נוסף להרוג את אויביהם, ולתלות את עשרת בני המן.