מגילת אסתר – הבדלי גרסאות

הנחה (שיחה | תרומות)
הנחה (שיחה | תרומות)
שורה 8: שורה 8:
==סיפור המגילה==
==סיפור המגילה==
===סעודת אחשוורוש===
===סעודת אחשוורוש===
====במקרא====
====במגילה====
משתה אחשוורוש מתואר באריכות לפי ערך בפרקו הראשון של מגילת אסתר:{{ציטוט|תוכן=בַּיָּמִים הָהֵם כְּשֶׁבֶת הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ עַל כִּסֵּא מַלְכוּתוֹ אֲשֶׁר בְּשׁוּשַׁן הַבִּירָה. בִּשְׁנַת שָׁלוֹשׁ לְמָלְכוֹ עָשָׂה מִשְׁתֶּה לְכָל שָׂרָיו וַעֲבָדָיו חֵיל פָּרַס וּמָדַי הַפַּרְתְּמִים וְשָׂרֵי הַמְּדִינוֹת לְפָנָיו. בְּהַרְאֹתוֹ אֶת עֹשֶׁר כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ וְאֶת יְקָר תִּפְאֶרֶת גְּדוּלָּתוֹ יָמִים רַבִּים שְׁמוֹנִים וּמְאַת יוֹם. וּבִמְלוֹאת הַיָּמִים הָאֵלֶּה עָשָׂה הַמֶּלֶךְ לְכָל הָעָם הַנִּמְצְאִים בְּשׁוּשַׁן הַבִּירָה לְמִגָּדוֹל וְעַד קָטָן מִשְׁתֶּה שִׁבְעַת יָמִים בַּחֲצַר גִּנַּת בִּיתַן הַמֶּלֶךְ. חוּר כַּרְפַּס וּתְכֵלֶת אָחוּז בְּחַבְלֵי בוּץ וְאַרְגָּמָן עַל גְּלִילֵי כֶסֶף וְעַמּוּדֵי שֵׁשׁ מִטּוֹת זָהָב וָכֶסֶף עַל רִצְפַת בַּהַט וָשֵׁשׁ וְדַר וְסֹחָרֶת. וְהַשְׁקוֹת בִּכְלֵי זָהָב וְכֵלִים מִכֵּלִים שׁוֹנִים וְיֵין מַלְכוּת רָב כְּיַד הַמֶּלֶךְ. וְהַשְּׁתִיָּה כַדָּת אֵין אֹנֵס כִּי כֵן יִסַּד הַמֶּלֶךְ עַל כָּל רַב בֵּיתוֹ לַעֲשׂוֹת כִּרְצוֹן אִישׁ וָאִישׁ.|מקור=אסתר פרק א פסוקים ב-ח.}}
משתה אחשוורוש מתואר באריכות לפי ערך בפרקו הראשון של מגילת אסתר:{{ציטוט|תוכן=בַּיָּמִים הָהֵם כְּשֶׁבֶת הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ עַל כִּסֵּא מַלְכוּתוֹ אֲשֶׁר בְּשׁוּשַׁן הַבִּירָה. בִּשְׁנַת שָׁלוֹשׁ לְמָלְכוֹ עָשָׂה מִשְׁתֶּה לְכָל שָׂרָיו וַעֲבָדָיו חֵיל פָּרַס וּמָדַי הַפַּרְתְּמִים וְשָׂרֵי הַמְּדִינוֹת לְפָנָיו. בְּהַרְאֹתוֹ אֶת עֹשֶׁר כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ וְאֶת יְקָר תִּפְאֶרֶת גְּדוּלָּתוֹ יָמִים רַבִּים שְׁמוֹנִים וּמְאַת יוֹם. וּבִמְלוֹאת הַיָּמִים הָאֵלֶּה עָשָׂה הַמֶּלֶךְ לְכָל הָעָם הַנִּמְצְאִים בְּשׁוּשַׁן הַבִּירָה לְמִגָּדוֹל וְעַד קָטָן מִשְׁתֶּה שִׁבְעַת יָמִים בַּחֲצַר גִּנַּת בִּיתַן הַמֶּלֶךְ. חוּר כַּרְפַּס וּתְכֵלֶת אָחוּז בְּחַבְלֵי בוּץ וְאַרְגָּמָן עַל גְּלִילֵי כֶסֶף וְעַמּוּדֵי שֵׁשׁ מִטּוֹת זָהָב וָכֶסֶף עַל רִצְפַת בַּהַט וָשֵׁשׁ וְדַר וְסֹחָרֶת. וְהַשְׁקוֹת בִּכְלֵי זָהָב וְכֵלִים מִכֵּלִים שׁוֹנִים וְיֵין מַלְכוּת רָב כְּיַד הַמֶּלֶךְ. וְהַשְּׁתִיָּה כַדָּת אֵין אֹנֵס כִּי כֵן יִסַּד הַמֶּלֶךְ עַל כָּל רַב בֵּיתוֹ לַעֲשׂוֹת כִּרְצוֹן אִישׁ וָאִישׁ.|מקור=אסתר פרק א פסוקים ב-ח.}}
====מניעים====
====מניעים====
המניע למשתאות זו על פי פשוטו של מקרא{{הערה|רש"י פסוק ב' דיבור המתחיל 'כשבת'.}} הוא שבאותה השעה "נתקיימה המלכות בידו", שהיתה מלכותו בשיא תוקפה. ובאותה העת שקט ממלחמותיו בכיבוש העמים שמרדו בו.{{מקור}}
המניע למשתאות אלו על פי פשוטו של מקרא{{הערה|רש"י פסוק ב' דיבור המתחיל 'כשבת'.}} הוא שבאותה השעה "נתקיימה המלכות בידו", שהיתה מלכותו בשיא תוקפה. ובאותה העת שקט ממלחמותיו בכיבוש העמים שמרדו בו.{{מקור}}


סיבה נוספת מובאת במדרשי חז"ל, באותה השנה סיימו העובדים להכין ולבנות את כיסא המלכות בדוגמת כיסאו של [[שלמה המלך]]. כסא שלמה הועבר ממלכה לממלכה במשך הגלויות עד שהגיע לידי אחשוורוש אלא שהוא לא ההין לשבת על כיסה זה, זאת לפי השמועה ש'פרעה נכו' מלך מצרים נחבל בנסותו לעשות זאת, לפיכך עלה בדעתו לבנות כיסה כדמותו ולכבוד הגמר עשה משתה בשמחתו.{{הערה|תרגום למגילה א, ב.}}


חז"ל במסכת מגילה{{הערה|מגילה יא, ב.}} מסבירים כי המניע למשתאות אלו, היה הסברה כי שוב לא יזכו עם ישראל לחזור לארצם ולבנות את [[בית המקדש]]. חישובו התבסס על נבואת הנביא [[ירמיה]]{{הערה|ירמיה כט, י.}}"כִּי כֹה אָמַר ה' כִּי לְפִי מְלֹאת לְבָבֶל שִׁבְעִים שָׁנָה אֶפְקֹד אֶתְכֶם וַהֲקִמֹתִי עֲלֵיכֶם אֶת דְּבָרִי הַטּוֹב לְהָשִׁיב אֶתְכֶם אֶל הַמָּקוֹם הַזֶּה". לטענת אחשוורוש כוונת ירמיה היתה לגלות בבל שהחלה בשנת... ולפי חישובו זה בשנה השלישית למלוכתו בשנת.. עברו כבר השבעים שנה ועדיין לא נבנה המקדש, הסיק מכך שבטלה הנבואה ושוב לא יחזרו. המפרשים מוספים (מיוסד על מאמרי חז"ל{{הערה|תרגום א, א.}}) כי באותה התקופה הפסיד אחשוורוש בשדה הקרב ומלכותו קטנה ולמרות זאת נשארו כל ישראל תחתיו, ראה בזה אחשוורוש סימן לשליטתו עליהם וברוב שנאתו עליהם רצה לטמאותם בסעודתו.{{הערה|פירוש 'מגילת סתרים' א, ב.}}
סיבה נוספת מובאת במדרשי חז"ל, באותה השנה סיימו העובדים להכין ולבנות את כיסא המלכות בדוגמת כיסאו של [[שלמה המלך]]. כסא שלמה הועבר ממלכה לממלכה במשך הגלויות עד שהגיע לידי אחשוורוש, אלא שהוא לא ההין לשבת על כיסה זה, זאת לפי השמועה ש'פרעה נכו' מלך מצרים נחבל בנסותו לעשות זאת, לפיכך עלה בדעתו לבנות כיסה כדמותו, ולכבוד סיום הבניה עשה משתה בשמחתו.{{הערה|תרגום למגילה א, ב.}}
 
חז"ל במסכת מגילה{{הערה|מגילה יא, ב.}} מסבירים, כי המניע למשתאות אלו היה המחשבה כי שוב לא יזכו עם ישראל לחזור לארצם ולבנות את [[בית המקדש]]. חישובו התבסס על נבואת הנביא [[ירמיה]] אודות גלות בבל{{הערה|ירמיה כט, י.}}: "כִּי כֹה אָמַר ה' כִּי לְפִי מְלֹאת לְבָבֶל שִׁבְעִים שָׁנָה אֶפְקֹד אֶתְכֶם וַהֲקִמֹתִי עֲלֵיכֶם אֶת דְּבָרִי הַטּוֹב לְהָשִׁיב אֶתְכֶם אֶל הַמָּקוֹם הַזֶּה". לטענת אחשוורוש כוונת ירמיה היתה לתחילת גלות בבל - 'גלות יהויכין - החרש והמסגר', ולפי חישובו זה בשנה השלישית למלוכתו שלו עברו כבר השבעים שנה, ולמרות זאת עדיין לא נבנה המקדש, הסיק מכך שבטלה הנבואה ושוב לא יחזרו. המפרשים מוספים (מיוסד על מאמרי חז"ל{{הערה|תרגום א, א.}}) כי באותה התקופה הפסיד אחשוורוש בשדה הקרב ומספר מדינות מלכותו קטן, ולמרות זאת ראה כי נשארו כל ישראל תחת מלכותו, ראה בזה אחשוורוש אות וסימן לשליטתו עליהם, וברוב שנאתו עליהם רצה לטמאותם בסעודתו.{{הערה|פירוש 'מגילת סתרים' א, ב.}}


האבן עזרא מסביר שהמשתה היה סעודת נישואים שלו עם [[ושתי המלכה]].  
האבן עזרא מסביר שהמשתה היה סעודת נישואים שלו עם [[ושתי המלכה]].