מ שוחזר מעריכות של שיע בוט (שיחה) לעריכה האחרונה של די העכסטע צייט
שלום (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
שורה 13: שורה 13:
עולא [[הסתלקות|נפטר]] בבבל. כשהרגיש שהוא עוד מעט עומד להסתלק מהעולם הזה, הוא התעצב מאוד על שלא זכה למות ב[[ארץ ישראל]]. רבים ניחמוהו בכך שהבטיחו לו שיעלו את עצמותיו לארץ ישראל, אך הוא לא התנחם בכך, באומרו "מה הנאה לי שאני מאבד מרגליתי (נשמתי) בארץ טמאה. אינו דומה הפולטה בחיק אמו לפולטה בחיק נכריה."
עולא [[הסתלקות|נפטר]] בבבל. כשהרגיש שהוא עוד מעט עומד להסתלק מהעולם הזה, הוא התעצב מאוד על שלא זכה למות ב[[ארץ ישראל]]. רבים ניחמוהו בכך שהבטיחו לו שיעלו את עצמותיו לארץ ישראל, אך הוא לא התנחם בכך, באומרו "מה הנאה לי שאני מאבד מרגליתי (נשמתי) בארץ טמאה. אינו דומה הפולטה בחיק אמו לפולטה בחיק נכריה."
לאחר מות עולא ספד לו רבי אלעזר רבו, ובסופדו קרא: "אתה, עולא, על אדמה טמאה תמות?!"
לאחר מות עולא ספד לו רבי אלעזר רבו, ובסופדו קרא: "אתה, עולא, על אדמה טמאה תמות?!"
חז"ל אמרו על עולא שהיה שוקד בתורה תמיד ועם כל זה לא החזיק טובה לעצמו. בחסידות מוסבר שרק מי שלומד תורה מתוך ביטול עצמי להקב"ה וללא כל כוונה של כבוד וכדומה יכול להשיג את שכל התורה, כמו תלמיד שדווקא על ידי הביטול לרבו הוא יכול לעמוד על דעת רבו{{הערה|שערי תשובה, שער התפילה כו, ב}}.
{{אמוראים}}
{{אמוראים}}
{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}


[[קטגוריה:אמוראים]]
[[קטגוריה:אמוראים]]