אברהם חיים נאה

הרב אברהם חיים נאה

הרב אברהם חיים נאה נולד בי"ג אייר בשנת תר"נ, בחברון עיר הקודש, לאביו הרב מנחם מענדל נאה ולאימו הרבנית מוסא.

הרב מנחם מענדל נאה היה מראשי חב"ד בארץ הקודש וממנהלי כולל חב"ד בארץ הקודש.

הרב אברהם חיים נאה היה חסיד ומקושר בלב ונפש לשלושה אדמו"רים; בצעירותו זכה להיכנס ל'יחידות' לאדמו"ר הרש"ב, עם אדמו"ר הריי"צ היה בקשר מכתבים, וגם זכה להיכנס אליו ל'יחידות', בעת ביקור אדמו"ר הריי"צ בארץ הקודש, ועם הרבי מלך המשיח היה בקשר מכתבים שהביא את אותו להיות מקושר אמיתי לרבי מלך המשיח. ההתקשרות שלו לאדמו"רי חב"ד, היתה מושרשת עמוק בעצם מהותו. היה מסור להוראותיהם, ובטל לתורתם ולכל הגה היוצא מפיהם.

שנות צעירותו

כבר בילדותו ניכר עליו כשרונותיו המיוחדים ובהיותו בחור צעיר נבחן בעל פה מסכתות: יבמות, חולין ונדה והחל לכתוב ספר חידושי תורה על הש"ס וכן הוציא ספר שו"ת בשם פתח דברי.

בבחרותו למד בישיבת תורת אמת חברון ובתורת אמת ירושלים והוסמך לרבנות על ידי מורו ורבו הגאון הרב יצחק ירוחם דיסקין ועוד כמה מגדולי הרבנים בירושלים.

שליחות בסמרקנד

בשנת תרע"א, כשהיה בגיל 21 שנים, יצא לעיר סמרקנד שבאוזבקיסטן למלאות את מקום דודו הרה"ח ר' שלמה יהודה לייב אליעזרוב, שהיה שליח הרבי הרש"ב באוזבקיסטן.

הסכמה לספרו מאדמו"ר הריי"צ

בעת ביקור הרבי הריי"צ בארץ, זכה להיכנס ל'יחידות' יחד עם בנו הגאון הרב ברוך נאה (שאף הוא היה מקושר לרבותינו נשיאינו), ואף קיבל מכתב מיוחד אודות ספרו 'קצות השולחן', ספר המבאר את שולחן ערוך אדמו"ר הזקן.

בעל השיעורים

הרב נאה ידוע בעולם היהודי, כמי שקבע לראשונה את מידות התורה – טפח, אמה, רביעית ועוד על פי מידות ימינו – מטרים וגרמים. על קביעות אלו קיבל הסכמה מגדולי רבני ארץ ישראל בדור ההוא ובהם ראשי ה'עדה החרדית', הרבנים הראשיים לישראל, חשובי רבני הספרדים. כך גם בימינו אנו רוב מוחלט של הרבנים פוסקים כמו שיעורי ר' חיים נאה ולא כמו השיעורים הגדולים יותר.

יש לציין כי למרות שרבים סבורים כי הרב נאה הוא המיקל והחולקים עליו הם המחמירים, הדבר לא ממש נכון. כי יש מקרים רבים ובהם במצוות דאורייתא, שהרב נאה מחמיר והחולקים עליו מקילים. כגון:

איסור טלטול הוא – לטלטל ברשות הרבים ד' אמות, ולפי הרב נאה – הן ד' אמות שכל אחת מהן 48 ס"מ ואילו לחולקים עליו במרחק כזה אין איסור טלטול. השוואה דומה ניתן לעשות לאלפיים אמה תחום שבת, שיעור אכילה ביום הכיפורים, כזית לגבי ברכה אחרונה ועוד.

על דעת הרבי הריי"צ בנידון, בסיפור הבא:

לאחר השואה, רבים מחסידי חב"ד שהו במחנות עקורים בגרמניה. רצה כ"ק אדמו"ר הריי"צ לשלוח להם מתנה לפסח מארצות הברית יין לארבע כוסות, והרב דובער בוימגרטן התעסק אז בייצור יין –הורה לו הרבי לסדר רשימה של מספר הנפשות הזקוקים לד' כוסות ולשלוח להם יין, ושיעורו יהיה לפי דעת הרב חיים נאה.

חסידי חב"ד נוהגים כיום לפי שיעורי הרב ר' חיים נאה, וכך גם ספריו מהווים יסוד חזק לכל הפוסקים החב"דיים.

תפקידיו

הרב נאה, היה מראשי כולל חב"ד, ספרא דדיינא ב'עדה החרדית', מראשי בד"צ אגודת ישראל, חיבר ספרים רבים בהלכה, ערך את לוח כולל חב"ד, כיהן כרב באוזבקיסטן, מצרים וארץ הקודש. נפטר בכ' תמוז תשי"ד.

התקשרות

מקושר בלב ונפש לרבותינו נשיאינו. בתום שליחותו בסמרקנד, נסע לליובאוויטש אל הרבי הרש"ב. זכה להיכנס ל'יחידות' אצל הרבי הריי"צ, בעת ביקורו בארץ.

בימי השואה, יצא אדמו"ר הריי"צ בהכרזה: לאלתר לתשובה לאלתר לגאולה. כעבור כמה שנים כאשר הוציא הרב נאה את ספרו קונטרס השולחן, חתם את המבוא במילים: "לאלתר לגאולה אמן".

עוד לפני הנשיאות של הרבי מה"מ, היה בקשר מכתבים, ומיד לאחר הסתלקות הרבי הריי"צ, התקשר אל הרבי, והיה מהחותמים על כתב ההתקשרות הראשון בירושלים.

חיבוריו

• קצות השולחן - קיצור וביאור לשולחן ערוך הרב, חלק אורח חיים.

• קונטרס הסידור- תיקונים לטעויות דפוס, בסידור אדמו"ר הזקן.

• פסקי הסידור- השוואה בין פסקי הסידור והשולחן ערוך של אדמו"ר הזקן.

• לוח כולל חב"ד- לוח מנהגים חב"די לפי ימות השנה.

• שיעורי תורה- שיעורים הלכתיים לפי מידות בני זמנינו.

• שיעור מקווה- שיעור של מקווה

(חלק מהחומר בערך זה נלקח מתוך שבועון בית משיח)

קישורים חיצוניים

• תמצית ספרו שיעורי תורה