חומש תורה תמימה – הבדלי גרסאות
אין תקציר עריכה |
מ החלפת טקסט – "ז"ל" ב־"" |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''חומש תורה תמימה''', הוא לקט של מאמרי | '''חומש תורה תמימה''', הוא לקט של מאמרי ח על פסוקי התורה, בעריכת הרב ברוך הלוי אפשטיין מפינסק, עם פירוש פרי יצירתו על מאמרי ח שליקט על פסוקי החומש. | ||
==היחס של רבותינו נשיאינו== | ==היחס של רבותינו נשיאינו== | ||
| שורה 7: | שורה 7: | ||
רוב החוקרים, טוענים שהסיבה לכך הייתה בשל חלוקת העליות לקרואים כפי מנהג חב"ד{{הערה|1=[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?CategoryID=300&ArticleID=131 הרב שלום בער בוטמן במדור 'בירורי הלכה ומנהג'] ב[[שבועון התקשרות]].}}, ולא מכיון שהגרסאות בניקוד ובטעמי המקרא שבחומש זה מדוייקות יותר, כשאחת ההוכחות לכך היא שהרבי השתמש בחומש זה רק בשעת קריאת התורה, ולא בשעת ה[[התוועדות]], אז השתמש בחומש מקראות גדולות בהוצאת 'חורב'. | רוב החוקרים, טוענים שהסיבה לכך הייתה בשל חלוקת העליות לקרואים כפי מנהג חב"ד{{הערה|1=[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?CategoryID=300&ArticleID=131 הרב שלום בער בוטמן במדור 'בירורי הלכה ומנהג'] ב[[שבועון התקשרות]].}}, ולא מכיון שהגרסאות בניקוד ובטעמי המקרא שבחומש זה מדוייקות יותר, כשאחת ההוכחות לכך היא שהרבי השתמש בחומש זה רק בשעת קריאת התורה, ולא בשעת ה[[התוועדות]], אז השתמש בחומש מקראות גדולות בהוצאת 'חורב'. | ||
טענות נוספות שהועלו, היו שהשימוש של הרבי בחומש היה בגלל [[התקשרות]]ו לאדמו"ר הריי"צ שהשתמש בחומש זה, או בגלל עבודת הליקוט של מאמרי | טענות נוספות שהועלו, היו שהשימוש של הרבי בחומש היה בגלל [[התקשרות]]ו לאדמו"ר הריי"צ שהשתמש בחומש זה, או בגלל עבודת הליקוט של מאמרי ח, שמופיעים בסמיכות לפסוקים ומאפשרים עיון בדברי ח תוך כדי הקריאה, {{הערה|1=הסימוכין לחוקרים המצדדים בטענה זו הינם דברי הרבי בספר השיחות תשמ"ט חלק א' עמוד 252, שיש ללמוד את פירושי ח בתורה שבעל פה על פסוקי מלאכת המשכן בתורה שבכתב מכיון ש"תורה בפירושה ניתנה", כשהרבי הציע במפורש את הלימוד מתוך חומש זה. ראו את דברי [http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=5376&CategoryID=1219 הרב ברוך דב לשס במדור 'בירורי הלכה ומנהג'] ב[[שבועון התקשרות]].}}. | ||
===הוראה ללמוד מתוך החומש=== | ===הוראה ללמוד מתוך החומש=== | ||
בשנת [[תשמ"ט]] הורה הרבי לחסידים ללמוד בשבועות בהם עוסקים במלאכת המשכן (פרשיות [[פרשת תרומה|תרומה]]-[[פרשת פקודי|פקודי]]) את מאמרי | בשנת [[תשמ"ט]] הורה הרבי לחסידים ללמוד בשבועות בהם עוסקים במלאכת המשכן (פרשיות [[פרשת תרומה|תרומה]]-[[פרשת פקודי|פקודי]]) את מאמרי ח הנוגעים לפסוקים הנלמדים. על מנת להקל את הלימוד, הרבי הציע ללמוד מתוך חומש 'תורה תמימה' בו מרוכזים מאמרי ח באופן שיטתי ומסודר{{הערה|ספר השיחות תשמ"ט חלק א' עמוד 252.}}. | ||
===חלוקת החומש כפרס=== | ===חלוקת החומש כפרס=== | ||
| שורה 16: | שורה 16: | ||
==ביקורת== | ==ביקורת== | ||
סביב המחבר ופירושו נמתחה ביקורת המתמקדת בעיקר בחוסר הדיוק שבליקוט מאמרי | סביב המחבר ופירושו נמתחה ביקורת המתמקדת בעיקר בחוסר הדיוק שבליקוט מאמרי ח. כשלטענת המבקרים הם מועתקים בספרו עם שיבושים רבים שלעיתים גורמים לשינוי מהותי בהבנת הדברים. | ||
יש הטוענים כי המחבר השתייך ל[[תנועת ההשכלה]], ושבפירושו הכניס במכוון סילופים בדברי | יש הטוענים כי המחבר השתייך ל[[תנועת ההשכלה]], ושבפירושו הכניס במכוון סילופים בדברי ח. חוקר חב"די אף קבע שאמינות ציטוטיו, אף מספרים הגלויים לכל - אינה ברת סמכא{{הערה|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=785 מחקר בנושא] {{שטורעם}}}}. לעומתו חוקר אחר שאינו משתייך לחסידות חב"ד מצדד בגישתו של הרבי, שאינו שולל את הלימוד בפירוש התורה תמימה{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=49203&st=&pgnum=215 תגובה למחקר הנ"ל].}}. | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:ספרות תורנית]] | [[קטגוריה:ספרות תורנית]] | ||