שמעון רוזנברג: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
|||
| שורה 8: | שורה 8: | ||
כבר בשנת תש"ל, עוד בהיותו בחור צעיר בגיל 21 החל לעסוק בחינוך, היה מהנהלת ארגון [[את"ה]] בישיבה ב[[לוד]], והקים מחנה קיץ לתלמידי ישיבות תיכוניות יחד עם הרב [[דוד מאיר דרוקמן]] (כיום, רב העיר [[קרית מוצקין]]). | כבר בשנת תש"ל, עוד בהיותו בחור צעיר בגיל 21 החל לעסוק בחינוך, היה מהנהלת ארגון [[את"ה]] בישיבה ב[[לוד]], והקים מחנה קיץ לתלמידי ישיבות תיכוניות יחד עם הרב [[דוד מאיר דרוקמן]] (כיום, רב העיר [[קרית מוצקין]]). | ||
בתחילת שנת הלימודים [[תשל"א]] החל לעבוד כמדריך ב[[בית הספר למלאכה]] ב[[כפר חב"ד]], ובשנת [[תשל"ב]] נישא לרעייתו יהודית, והתיישב בעיר עפולה. כאשר הודיע לרבי על כניסתה של אשתו להריון, הורה לו הרבי לשמור את הדבר בסוד, וביקש ממנו להתחיל לפעול בהפצת יהדות, ובפרט עם עולים חדשים{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/28/10690.htm אגרות קודש חלק כח אגרת י'תרצ].}} | בתחילת שנת הלימודים [[תשל"א]] החל לעבוד כמדריך ב[[בית הספר למלאכה]] ב[[כפר חב"ד]], ובשנת [[תשל"ב]] נישא לרעייתו יהודית, והתיישב בעיר עפולה כשליח הראשון. כאשר הודיע לרבי על כניסתה של אשתו להריון, הורה לו הרבי לשמור את הדבר בסוד, וביקש ממנו להתחיל לפעול בהפצת יהדות, ובפרט עם עולים חדשים{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/28/10690.htm אגרות קודש חלק כח אגרת י'תרצ].}} | ||
לפעילותו החב"דית בעיר נוספו [[שליח|שליח]] [[הרבי]] לעפולה, הרב [[חיים שלום סגל (עפולה)|חיים שלום]] ולאחר מכן[[שלמה סגל (עפולה)|שלמה סגל]], שבמקור נשלח ע"י הרבי לכפר תבור אך החליט לגור בעפולה. | |||
בשנים מאוחרות יותר, קיבל לידיו את הנהלת בית ספר חב"ד הממלכתי-דתי ב[[נצרת עלית]] מידיו של הרב [[איצ'קע גאנזבורג]] שפעל תחת הנהלת [[רשת אהלי יוסף יצחק]], ולאחר מכן עבר לנהל את בית הספר 'מגדל אור' ב[[מגדל העמק]] השייך לגיסו הרב [[יצחק דוד גרוסמן]]. | בשנים מאוחרות יותר, קיבל לידיו את הנהלת בית ספר חב"ד הממלכתי-דתי ב[[נצרת עלית]] מידיו של הרב [[איצ'קע גאנזבורג]] שפעל תחת הנהלת [[רשת אהלי יוסף יצחק]], ולאחר מכן עבר לנהל את בית הספר 'מגדל אור' ב[[מגדל העמק]] השייך לגיסו הרב [[יצחק דוד גרוסמן]]. | ||
כהוקרה על פעילותו החינוכית, קיבל את פרס הארצי מידי נשיא המדינה מר [[יצחק נבון]]. | כהוקרה על פעילותו החינוכית, קיבל את פרס הארצי מידי נשיא המדינה מר [[יצחק נבון]]. | ||
בראש חודש כסלו תשס"ט נרצחו ביתו וחתנו, הרב [[גבריאל נח ורבקה הולצברג]] בפיגוע רצחני ב[[בית חב"ד בומביי]]. שמו עלה לכותרות בעקבות האסון, וכאשר צוותי תקשורת מרחבי העולם החלו לראיין אותו, נשא בפניהם דברי עידוד ובטחון, וביקש מכל המאזינים להוסיף בשמירת תורה ומצוות ובעשיית מעשי חסד מתוך מטרה לקרב את ביאת המשיח. | בראש חודש כסלו תשס"ט נרצחו ביתו וחתנו, הרב [[גבריאל נח ורבקה הולצברג]] בפיגוע רצחני ב[[בית חב"ד בומביי]]. שמו עלה לכותרות בעקבות האסון, וכאשר צוותי תקשורת מרחבי העולם החלו לראיין אותו, נשא בפניהם דברי עידוד ובטחון, וביקש מכל המאזינים להוסיף בשמירת תורה ומצוות ובעשיית מעשי חסד מתוך מטרה לקרב את ביאת המשיח. | ||
| שורה 22: | שורה 20: | ||
לאחר שהסתיים מסע הלוייה, קיבל תחת חסותו את נכדו מוישי הולצברג, בנם של השלוחים, והחל לגדלו בביתו כשהוא פותח מידי כמה חודשים את דלתות ביתו בפני התקשרות העולמית, כדי שיוכלו להתרשם מהתקדמותו והתפתחותו של מוישי, וכדי לנצל את ההזדמנות להעביר את מסריו של הרבי לצופים. | לאחר שהסתיים מסע הלוייה, קיבל תחת חסותו את נכדו מוישי הולצברג, בנם של השלוחים, והחל לגדלו בביתו כשהוא פותח מידי כמה חודשים את דלתות ביתו בפני התקשרות העולמית, כדי שיוכלו להתרשם מהתקדמותו והתפתחותו של מוישי, וכדי לנצל את ההזדמנות להעביר את מסריו של הרבי לצופים. | ||
מינויו לרב קהילת חב"ד עפולה | |||
בשנת [[תשס"ח]], מונה לרב קהילת חב"ד בעפולה{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=36477 הרב שמעון רוזנברג מונה לרב קהילה בעפולה] - אתר col.}} מהלך זה התקבל בשמחה ע"י קהילת חב"ד עפולה, ואף קיבל את תמיכתו של רב העיר וראש העיר. | |||
==משפחתו== | ==משפחתו== | ||
גרסה מ־20:47, 30 בינואר 2016
הרב שמעון רוזנברג (יליד שנת תש"ט, 1949) הוא שליח חב"ד הראשון שנשלח לעפולה, מייסד בית חב"ד עפולה ופועל ללא לאות להפצת יהדות בקרב תושבי העיר.
תולדות חיים
נולד בט' באב תש"ט להוריו דב בעריש ואיטה רוזנברג, בשכונת הרכבת בלוד, ונקרא על שם סבו מצד אביו, הרב שמעון רוזנברג. אביו, הרב בעריש, היה משפיע קהילת חב"ד בלוד, והילד התחנך במוסדות חב"ד המקומיים.
כבר בשנת תש"ל, עוד בהיותו בחור צעיר בגיל 21 החל לעסוק בחינוך, היה מהנהלת ארגון את"ה בישיבה בלוד, והקים מחנה קיץ לתלמידי ישיבות תיכוניות יחד עם הרב דוד מאיר דרוקמן (כיום, רב העיר קרית מוצקין).
בתחילת שנת הלימודים תשל"א החל לעבוד כמדריך בבית הספר למלאכה בכפר חב"ד, ובשנת תשל"ב נישא לרעייתו יהודית, והתיישב בעיר עפולה כשליח הראשון. כאשר הודיע לרבי על כניסתה של אשתו להריון, הורה לו הרבי לשמור את הדבר בסוד, וביקש ממנו להתחיל לפעול בהפצת יהדות, ובפרט עם עולים חדשים[1]
לפעילותו החב"דית בעיר נוספו שליח הרבי לעפולה, הרב חיים שלום ולאחר מכןשלמה סגל, שבמקור נשלח ע"י הרבי לכפר תבור אך החליט לגור בעפולה.
בשנים מאוחרות יותר, קיבל לידיו את הנהלת בית ספר חב"ד הממלכתי-דתי בנצרת עלית מידיו של הרב איצ'קע גאנזבורג שפעל תחת הנהלת רשת אהלי יוסף יצחק, ולאחר מכן עבר לנהל את בית הספר 'מגדל אור' במגדל העמק השייך לגיסו הרב יצחק דוד גרוסמן.
כהוקרה על פעילותו החינוכית, קיבל את פרס הארצי מידי נשיא המדינה מר יצחק נבון.
בראש חודש כסלו תשס"ט נרצחו ביתו וחתנו, הרב גבריאל נח ורבקה הולצברג בפיגוע רצחני בבית חב"ד בומביי. שמו עלה לכותרות בעקבות האסון, וכאשר צוותי תקשורת מרחבי העולם החלו לראיין אותו, נשא בפניהם דברי עידוד ובטחון, וביקש מכל המאזינים להוסיף בשמירת תורה ומצוות ובעשיית מעשי חסד מתוך מטרה לקרב את ביאת המשיח.
לאחר שהסתיים מסע הלוייה, קיבל תחת חסותו את נכדו מוישי הולצברג, בנם של השלוחים, והחל לגדלו בביתו כשהוא פותח מידי כמה חודשים את דלתות ביתו בפני התקשרות העולמית, כדי שיוכלו להתרשם מהתקדמותו והתפתחותו של מוישי, וכדי לנצל את ההזדמנות להעביר את מסריו של הרבי לצופים.
מינויו לרב קהילת חב"ד עפולה בשנת תשס"ח, מונה לרב קהילת חב"ד בעפולה[2] מהלך זה התקבל בשמחה ע"י קהילת חב"ד עפולה, ואף קיבל את תמיכתו של רב העיר וראש העיר.
משפחתו
- בנו, הרב יוסף יצחק רוזנברג - שליח הרבי בשכונת רמות בחיפה.
- בנו, הרב שמואל רוזנברג - שליח הרבי ומנהל בית חב"ד בצומת גולני.
- חתנו, פנחס גרוס, גבעת שמואל.
- חתנו, הרב חיים יוסף גינזבורג - ראש ישיבת חב"ד ברמת אביב.
- חתנו, הרב יהודה לייב דונין - שליח הרבי בשכונת אחוזה בחיפה.
- חתנו, הרב שמואל גלפרין, קרית מלאכי.
- חתנו, הרב גבריאל נח הולצברג - שליח הרבי בבית חב"ד בומביי (נהרג בפיגוע רצחני).
- חתנו, יעקב דוד לייטר, צפת.
- חתנו, אברהם מקוביצקי, מגדל העמק.
- חתנו, הרב אליקים וייסגלס, מגדל העמק.
- חתנו, ישראל ויינברג.
קישורים חיצוניים
- רק האמונה נותנת כח להמשיך - נאומו בטקס הממלכתי בהר הרצל לציון יום הזכרון לחללי מערכות ישראל ונפגעי פעולות האיבה
