ברכת המזון: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:מים אחרונים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|כלי לנטילת מים אחרונים לפני ברכת המזון]] | [[קובץ:מים אחרונים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|כלי לנטילת מים אחרונים לפני ברכת המזון]] | ||
מצוות עשה מן התורה לברך '''ברכת המזון''' לאחר שביעה מאכילת לחם. חכמים נתנו שיעור מצומצם יותר לברכה. ברכה זו כוללת שלושה ברכות מדאורייתא, וברכה אחת מדרבנן. | |||
ישנו ספק ב[[הלכה]] אם [[נשים]] מחויבות בברכת המזון מהתורה, מכיון שאין שייך בהם חלק מההודיה של ברכת המזון {{ציטוטון|ועל [[ברית מילה|בריתך]] שחתמת בבשרינו, ועל [[תורה|תורתך]] שלמדתנו}}, ולכן מספק אינם יכולים להוציא גברים ידי חובה בברכת המזון. | ישנו ספק ב[[הלכה]] אם [[נשים]] מחויבות בברכת המזון מהתורה, מכיון שאין שייך בהם חלק מההודיה של ברכת המזון {{ציטוטון|ועל [[ברית מילה|בריתך]] שחתמת בבשרינו, ועל [[תורה|תורתך]] שלמדתנו}}, ולכן מספק אינם יכולים להוציא גברים ידי חובה בברכת המזון. | ||
| שורה 7: | שורה 7: | ||
== מים אחרונים == | == מים אחרונים == | ||
{{הפניה לערך מורחב|ערך=[[מים אחרונים]]}} | |||
== ממנהגי ברכת המזון == | == ממנהגי ברכת המזון == | ||
| שורה 26: | שורה 14: | ||
* ב[[פסקי הסדור]] לר' [[חיים נאה]] מובא משמו של הרב [[מרדכי שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)|מרדכי שניאורסון]], שהעיד שסבו אדמו"ר הצמח צדק היה אומר הרחמן הוא יברך את אבי מורי גם לאחר הסתלקותם של הוריו, מכיון שזה מכוון כנגד [[עשרת הספירות]]. | * ב[[פסקי הסדור]] לר' [[חיים נאה]] מובא משמו של הרב [[מרדכי שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)|מרדכי שניאורסון]], שהעיד שסבו אדמו"ר הצמח צדק היה אומר הרחמן הוא יברך את אבי מורי גם לאחר הסתלקותם של הוריו, מכיון שזה מכוון כנגד [[עשרת הספירות]]. | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
{{מצוות}} | {{מצוות}} | ||
[[קטגוריה:מצוות]] | [[קטגוריה:מצוות]] | ||
גרסה מ־20:48, 17 בינואר 2016
מצוות עשה מן התורה לברך ברכת המזון לאחר שביעה מאכילת לחם. חכמים נתנו שיעור מצומצם יותר לברכה. ברכה זו כוללת שלושה ברכות מדאורייתא, וברכה אחת מדרבנן.
ישנו ספק בהלכה אם נשים מחויבות בברכת המזון מהתורה, מכיון שאין שייך בהם חלק מההודיה של ברכת המזון "ועל בריתך שחתמת בבשרינו, ועל תורתך שלמדתנו", ולכן מספק אינם יכולים להוציא גברים ידי חובה בברכת המזון.
אדמו"ר הזקן פוסק בשולחן ערוך, שבברכת המזון ה'כוונה' היא לעיכובא בכל מילה ומילה, וכל מילה שלא כיוון בה - כאילו לא אמר תיבה זו כלל!
מים אחרונים
| ערך מורחב – מים אחרונים |
ממנהגי ברכת המזון
- מברכין ברכת המזון בכוס של ברכה, אף שאין עשרה. הכוס על כף היד והאצבעות זקופות. אוחז הכוס מאמירת "רבותי מיר וועלען בענטשען" (=רבותי נברך) עד אחרי סיום ברכה שלישית, שאז מעמידו על השלחן.[1]
- בפסקי הסדור לר' חיים נאה מובא משמו של הרב מרדכי שניאורסון, שהעיד שסבו אדמו"ר הצמח צדק היה אומר הרחמן הוא יברך את אבי מורי גם לאחר הסתלקותם של הוריו, מכיון שזה מכוון כנגד עשרת הספירות.
הערות שוליים
- ↑ היום יום י"ד כסליו.
| מצוות |
|---|
| תרי"ג מצוות · רמ"ח איברין דמלכא · דברי קבלה · מצוות דרבנן · הכנה למצווה · כוונת המצוות · ברכת המצוות · הידור מצווה |
| מצוות עשה נבחרות |
| אהבת ה' · אהבת ישראל · אכילת מצה · ברית מילה · ברכת המזון · גמילות חסדים · אמונה בה' · שילוח טמאים מהר הבית ובית המקדש · יראת ה' · כיבוד אב ואם · מזוזה · פריה ורביה · צדקה · ציצית · קידוש השם · קריאת שמע · שבת · שילוח הקן · תפילה · תפילין · תקיעת שופר · תשובה· הכנסת אורחים |
| מצוות לא תעשה נבחרות |
| עבודה זרה · גילוי עריות · שפיכות דמים · הסגת גבול |