שלמה קרליבך – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת העריכה הבאה ←

חזותיקוד ויקי

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
 [[קובץ:שלמה קרליבך1.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ר' שלמה קרליבך נראה לומד מאמר של אדמו"ר הרש"ב]]
 [[קובץ:שלמה קרליבך.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ר' שלמה קרליבך עומד מימין הרבי ב[[התוועדות]] בשנת [[תשי"ב]]]]
-הרב '''שלמה קרליבך''' ([[תרפ"ה]] - [[תשנ"ה]]) היה מנהיג דתי שקירב [[יהודים]] ללימוד [[תורה]] וקיום [[מצוות]]יה, אך ספג ביקורת מ[[רב|רבנים]] ו[[אדמו"ר|אדמורי"ם]] רבים על דרכו להקל באיסורי תורה.
+הרב '''שלמה קרליבך''' ([[תרפ"ה]] - [[תשנ"ה]]) היה מנהיג דתי שקירב [[יהודים]] ללימוד [[תורה]] וקיום [[מצוות]]יה, אך ספג ביקורת מ[[רב|רבנים]] ו[[אדמו"ר|אדמורי"ם]] רבים - ובראשם [[הרבי]] - על דרכו להקל באיסורי תורה.
 ==תולדות חיים==
 הרב שלמה קרליבך נולד (עם אחיו התאום ר' [[אליהו חיים קרליבך]]), ב[[ברלין]], [[גרמניה]] ב[[י"ח בטבת]] [[תרפ"ה]], לאביו ר' נפתלי, רב ומנהיג יהודי בקהילה מקומית, ולאמו פסיה. לאחר עליית ה[[נאצים]] לשלטון, עזבה משפחתו את [[גרמניה]], ולאחר שהות קצרה בעיר באדן שליד וינה שב[[אוסטריה]], הגיעה ב-[[תרצ"ט]] ל[[ניו יורק]], שם התמנה אביו לרבה של קהילה מקומית ב[[מנהטן]]. ר' שלמה למד בישיבת "תורה ודעת", בישיבת לייקווד שבניו ג'רזי ובאוניברסיטת קולומביה. הוא נחשב לעילוי יוצא דופן וכבר בגילו הצעיר (14) בלט בין תלמידי ישיבת תורה ודעת שהיו מבוגרים יותר. רבותיו, צפו לו עתיד מזהיר כתלמיד חכם ולמדן מן השורה הראשונה. בעת לימודיו [[סמיכה|הוסמך לרבנות]], התפרסם כזמר ומלחין, ואף התפרנס כ[[שליח ציבור|חזן]] ב[[הימים הנוראים|ימים הנוראים]]{{הערה|חלק מהחומר על קורות חייו נלקח מוויקיפדיה.}}. באותה תקופה התקרב יחד עם אחיו הרב [[אליהו חיים קרליבך]] ל[[חסידות חב"ד]].
-בראשית שנות היו"דים נשלח על ידי הרבי הריי"צ ולאחר מכן הרבי, על מנת להפיץ יהדות וחסידות ברחבי ארצות הברית. במשך תקופה ממושכת פעל בשליחות הרבי.
+בראשית שנות היו"דים נשלח על ידי [[הרבי הריי"צ]] ולאחר מכן [[הרבי]], על מנת [[הפצת יהדות|להפיץ יהדות]] ו[[הפצת המעיינות|חסידות]] ברחבי [[ארצות הברית]]. במשך תקופה ממושכת פעל ב[[שליחות]] הרבי.
-אט אט, החל לאמץ לעצמו הנהגה של גמישות בעקרונות ההלכה, ופריצת גדרי הצניעות, במחשבה שכך יקל עליו להתחבר ללבבות היהודים ולקרבם ליהדות. שיטה זו הובילה לחיכוכים עם הרבי, שהתנגד לכך כמובן, ולבסוף הודח מחב"ד - והחל להפיץ יהדות בדרך משלו, כשהוא משתמש בשירה וניגון בגיטרה ככלי לסחוף את הקהל אחריו.
+אט אט, החל לאמץ לעצמו הנהגה של גמישות בעקרונות ה[[הלכה]], ופריצת גדרי ה[[צניעות]], במחשבה שכך יקל עליו להתחבר ללבבות היהודים ולקרבם ליהדות. שיטה זו הובילה לחיכוכים עם הרבי, שהתנגד לכך כמובן, ולבסוף הודח מחב"ד - והחל להפיץ יהדות בדרך משלו, כשהוא משתמש בשירה וניגון בגיטרה ככלי לסחוף את הקהל אחריו.
-קרליבך החל מסתובב ברחבי ארצות הברית - הוא הופיע במועדונים, ערך קונצרטים ונפגש עם זמרים אמריקאיים. הופעתו הפשטנית, כשהוא מגודל שער ומנגן בגיטרה, סגנון שיריו והתנהגותו הלבבית התקבלה באהדה על ידי יהודים רבים, בהם צעירים "היפים", והוא הצליח לסחוף אחריו קהל מעריצים גדול. אמנם בחוגים החרדיים (ובראשם חב"ד, כדלקמן) נחשב שנוי במחלוקת, עקב דרכו לפרוץ את גדרי ההלכה.
+קרליבך החל מסתובב ברחבי ארצות הברית - הוא הופיע במועדונים, ערך קונצרטים ונפגש עם זמרים אמריקאיים. הופעתו הפשטנית, כשהוא מגודל שער ומנגן בגיטרה, סגנון שיריו והתנהגותו הלבבית התקבלה באהדה על ידי יהודים רבים, בהם צעירים "היפים", והוא הצליח לסחוף אחריו קהל מעריצים גדול. אמנם בחוגים החרדיים (ובראשם [[חב"ד]], כדלקמן) נחשב שנוי במחלוקת, עקב דרכו לפרוץ את גדרי ההלכה.
-קרליבך הופיע גם בארץ ישראל, שם חדר סגנון שירתו בעיקר בציבור הדתי לאומי. בסוף שנות השלטון הקומוניסטי ותחילת התפרקות ברית המועצות, הופיע גם שם.
+קרליבך הופיע גם ב[[ארץ ישראל]], שם חדר סגנון שירתו בעיקר בציבור [[הציונות הדתית|הדתי לאומי]]. בסוף שנות השלטון הקומוניסטי ותחילת [[התפרקות ברית המועצות]], הופיע גם שם.
 בשנת [[תשכ"ח]] הקימו נאמניו את היישוב "מבוא מודיעים"{{הערה|בשנת [[תשמ"ד|תשד"מ]], לאחר פטירתו של רבי מאיר קאליש - האדמו"ר מ[[אמשינוב]] - הוחלף שמו של היישוב ל"מאור מודיעים", אך שם זה לא התקבל בוועדת השמות של המדינה.}} על יד לטרון. קרליבך בנה שם את ביתו וחילק את זמנו בין המגורים במושב וביתו בארצות הברית.
@@ שורה 40: / שורה 40: @@
 בהזדמנות אחרת סיפר, כי הוא בא לרבי וסיפר לו שבסיום אחת מהופעותיו כאשר לחץ את ידי הקהל, ניגשה אליו אשה וביקשה ללחוץ את ידו. שלמה הגיב כי אינו לוחץ ידי נשים. האשה נפגעה, והגיבה כי חשבה להתקרב ליהדות אבל בעקבות פגיעה זו היא חוזרת בה, ושוב לא תתקרב ליהדות.
-[[הרבי]] הגיב לשמע הסיפור, על-פי הכתוב ב[[משנה]]{{הערת שוליים|אבות א יב.}} "אהרן אוהב את הבריות '''ומקרבן לתורה'''". רואים מכך, כי אין לקרב את '''התורה''' אל '''הבריות''', על ידי כריתת חלקים "קטנים" כביכול מהתורה על מנת לצמצם את הפער בין הבריות ל[[תורה]]; במקרה כזה - אמר הרבי - אין הבריות מתקרבים ל[[תורה]] כלל. תורה אשר איננה כמותה עם כל התרי"ג איברין ושס"ה גידין שבה; הכנעה גמורה ל[[תורה]] - אין זה [[תורה]] כלל. זה דבר טוב ויפה, נחמד מאוד אפילו; אבל אין זה [[תורה]]. לכן יש לאהוב את הבריות ולקרבן לתורה - לקרב '''אותם''' אל '''התורה'''. קרליבך אמר על כך כי "מאז נפרדו דרכינו... הבנתי כי דרכינו שונות"...{{הערה|מפי הרב [[יוסף יצחק פלטיאל]].}}.
+[[הרבי]] הגיב לשמע הסיפור, על-פי הכתוב ב[[משנה]]{{הערת שוליים|אבות א יב.}} "אהרן אוהב את הבריות '''ומקרבן לתורה'''". רואים מכך, כי אין לקרב את '''התורה''' אל '''הבריות''', על ידי כריתת חלקים "קטנים" כביכול מהתורה על מנת לצמצם את הפער בין הבריות ל[[תורה]]; במקרה כזה - אמר הרבי - אין הבריות מתקרבים לתורה כלל. תורה אשר איננה כמותה עם כל התרי"ג איברין ושס"ה גידין שבה; הכנעה גמורה ל[[תורה]] - אין זה תורה כלל. זה דבר טוב ויפה, נחמד מאוד אפילו; אבל אין זה תורה. לכן יש לאהוב את הבריות ולקרבן לתורה - לקרב '''אותם''' אל '''התורה'''. קרליבך אמר על כך כי "מאז נפרדו דרכינו... הבנתי כי דרכינו שונות"...{{הערה|מפי הרב [[יוסף יצחק פלטיאל]].}}.
 ===יחס הרבי אליו===
-לאחר שהחל לפרוץ את גדרי הצניעות ברבים, לרבי לא היה נוח משיטת דרכו. יש אומרים שהרבי ביקש ממנו אז שלא ישתמש בשם חב"ד{{הערת שוליים|בסרט על דמותו נאמר שהרבי אמר לו "אם אתה לא רוצה להקשיב אלי, אתה אמנם תהיה שלמה קרליבך, אבל לא ליובאוויטש".}}.
+לאחר שהחל לפרוץ את גדרי ה[[צניעות]] ברבים, לרבי לא היה נוח מדרכו. יש אומרים שהרבי ביקש ממנו אז שלא ישתמש בשם חב"ד{{הערת שוליים|בסרט על דמותו נאמר שהרבי אמר לו "אם אתה לא רוצה להקשיב אלי, אתה אמנם תהיה שלמה קרליבך, אבל לא ליובאוויטש".}}.
-בהזדמנות מסויימת ענה הרבי לאחד ששאל את הרבי האם קרליבך קשור לרבי: "לפלא ולצער גדול הוא לי שחושד אותי בכגון דא"{{מקור}}. כשר' יחזקאל דערען הזכיר את שלמה קרליבך בשיחה עם [[הרבנית חנה]], הגיבה "א מענטש וואס האט גורם געווען עגמ"נ צו מיין זון ("הוא איש שגרם עגמ"נ לבני"), מיד שינתה את נושא השיחה{{הערת שוליים|מפי נכדו.}}.
+בהזדמנות מסויימת ענה הרבי לאחד ששאל את הרבי האם קרליבך קשור לרבי: "לפלא ולצער גדול הוא לי שחושד אותי בכגון דא"{{מקור}}. כשר' יחזקאל דערען הזכיר את שלמה קרליבך בשיחה עם [[הרבנית חנה]], הגיבה "א מענטש וואס האט גורם געווען עגמת נפש צו מיין זון ("הוא איש שגרם עגמת נפש לבני"), מיד שינתה את נושא השיחה{{הערת שוליים|מפי נכדו.}}.
-ברשימת חלוקת דולרים מכ"ו מרחשוון תשנ"ב מופיע כך:
+ברשימת [[חלוקת דולרים]] מכ"ו מרחשוון תשנ"ב מופיע כך:
 אשה אחת אמרה לרבי, שר' שלמה קרליבך שיחי' שולח דרישת שלום ומבקש ברכה עבורו ומשפחתו.
 הרבי: איפה הוא עכשיו?
@@ שורה 66: / שורה 66: @@
 ==פטירתו==
 [[קובץ:מצבתו של קרליבך.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מצבתו של שלמה קרליבך עליו נכתב "נאמן ביתו של אדמו"ר הריי"ץ מליובאוויטש זיע"א"]]
-הרב שלמה קרליבך נפטר ב[[ט"ז בחשוון]] [[תשנ"ה]] מהתקף לב, במטוס שהיה בעיצומה של המראה. בלילה שלפני הנסיעה ישב והתוועד במשך הלילה עם התמימים של ישיבת חב"ד ב[[מנצ'סטר]]{{הערת שוליים|מפי אחד התמימים שהשתתף בההתוועדות.}}. במסע הלוייתו שרו המלוים חלק מפזמוניו וניגוניו. הרב קרליבך נפטא ללא פרוטה, למרות שהופעותיו הניבו לו פרנסה בשפע, כיוון שפיזר כספו לצדקה ללא חישוב ביד נדיבה מעבר למוכר עד כדי שתלמידיו נאלצו לקבץ תרומות כדי לארגן את מסע הלוויתו.
+קרליבך נפטר ב[[ט"ז בחשוון]] [[תשנ"ה]] מהתקף לב, במטוס שהיה בעיצומה של המראה. בלילה שלפני הנסיעה ישב והתוועד במשך הלילה עם התמימים של ישיבת חב"ד ב[[מנצ'סטר]]{{הערת שוליים|מפי אחד התמימים שהשתתף בההתוועדות.}}.
+במסע הלוייתו שרו המלוים חלק מפזמוניו וניגוניו. קרליבך נפטא ללא פרוטה, למרות שהופעותיו הניבו לו פרנסה בשפע, כיוון שפיזר כספו לצדקה ללא חישוב ביד נדיבה מעבר לרגיל, עד כדי שתלמידיו נאלצו לקבץ תרומות כדי לארגן את מסע הלוויתו.
 נטמן (למחרת, [[י"ז בחשוון]]) ב[[הר המנוחות]] ב[[ירושלים]]. על מצבתו נכתב "נאמן ביתו של אדמו"ר הריי"ץ מליובאוויטש זיע"א".
@@ שורה 73: / שורה 75: @@
 שלמה קרליבך הוא בין האומנים הבולטים במוזיקה החסידית. שיריו התקבלו בציבור הדתי, ובמידה מסויימת - בציבור החרדי ואף בחב"ד. הם מושרים בבתי כנסיות מסביב לעולם. בין היתר, הלחין קרליבך מנגינות לקטעי תפילה שהתקבלו במקומות מסוימים והם ידועים כ"נוסח קרליבך".
-יש לציין שאחד המנגינות של הניגון '[[ניגון ווי וונט משיח נאו|ווי וונט משיח נאו]]', שיר שהפך במהלך השנים להמנון של תנועת הנוער [[צבאות ה']], הוא ממנגינתו של שלמה קרליבך על המילים 'מקימי מעפר דל'. כמו-כן הלחין את השיר "ידעלעך שריי שבת" שבמשך השנים הפך ל"ידעלעך שריי עד מתי...".
+יש לציין שאחד המנגינות של הניגון '[[ניגון ווי וונט משיח נאו|ווי וונט משיח נאו]]', שיר שהפך במהלך השנים להמנון של תנועת הנוער [[צבאות ה']], הוא ממנגינתו של שלמה קרליבך על המילים 'מקימי מעפר דל'. כמו-כן הלחין את השיר "אידעלעך שרייט שבת" שבמשך השנים הפך ל"אידעלעך שרייט עד מתי...".
 ===ההסתייגות משמיעת שיריו===
 כאשר הרב שליאמע, המנהל בבית רבקה בצרפת, שאל את הרבי ביחידות האם מותר לשמוע התקליטים של שלמה קרליבך? ענה הרבי (התוכן לא הלשון): הרי יש מספיק מוזיקה יהודית בלעדיו.
-כשרצו השלוחים באוסטרליה לארגן ערב עם מוזיקה יהודית, ביקש המזכיר חודקוב כמה וכמה פעמים לוודא שלא ישירו שם שירי של שלמה קרליבך{{הערת שוליים|[[ימי תמימים]].}}.
+כשרצו השלוחים ב[[אוסטרליה]] לארגן ערב עם מוזיקה יהודית, ביקש המזכיר חודקוב כמה וכמה פעמים לוודא שלא ישירו שם שירי של שלמה קרליבך{{הערת שוליים|[[ימי תמימים]].}}.
 ==קישורים חיצוניים==