מזבח העולה – הבדלי גרסאות
מ החלפת טקסט – "</REF>" ב־"}}" |
מ החלפת טקסט – "<REF>" ב־"{{הערה|1=" |
||
| שורה 4: | שורה 4: | ||
המזבח הוא כינוי לרוב למזבח שעמד ב[[עזרה]], הנקרא גם מזבח הנחושת, מזבח החיצון, ומזבח העולה. עליו הקריבו את כל הקרבנות. היה גם את [[מזבח הזהב]], או בשמותיו "[[מזבח הקטורת]]", ו"מזבח הפנימי", אשר היה ב[[קודש]], ושימש רק להקטרת [[הקטורת]]. | המזבח הוא כינוי לרוב למזבח שעמד ב[[עזרה]], הנקרא גם מזבח הנחושת, מזבח החיצון, ומזבח העולה. עליו הקריבו את כל הקרבנות. היה גם את [[מזבח הזהב]], או בשמותיו "[[מזבח הקטורת]]", ו"מזבח הפנימי", אשר היה ב[[קודש]], ושימש רק להקטרת [[הקטורת]]. | ||
מקום המזבח הוא מחוץ ל[[היכל]], לפני האולם וההיכל, בתוך שטח [[העזרה]], לא באמצע העזרה, אלא משוך מעט לדרום. | מקום המזבח הוא מחוץ ל[[היכל]], לפני האולם וההיכל, בתוך שטח [[העזרה]], לא באמצע העזרה, אלא משוך מעט לדרום.{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16000&st=&pgnum=10 הלכות בית הבחירה להרמב"ם פ"א ה"ו.]}} מקומו מכוון ביותר, ואין משנין אותו ממקומו לעולם, שנאמר זה מזבח לעולה ל[[ישראל]]. | ||
==בניית המזבח== | ==בניית המזבח== | ||
| שורה 11: | שורה 11: | ||
כל אבן שנפגמה כדי שתחגור בה הציפורן כסכין של שחיטה הרי זו פסולה לכבש ולמזבח, שנאמר אבנים שלמות תבנה את מזבח יי'. ומהיכן היו מביאין אבני מזבח, מן בתולת הקרקע (קרקע שלימה שלא נפגמה) - חופרין, עד שמגיעין למקום הניכר שאינו מקום עבודה, ובנין ומוציאין ממנו האבנים. או מן הים הגדול, ובונין מהן. | כל אבן שנפגמה כדי שתחגור בה הציפורן כסכין של שחיטה הרי זו פסולה לכבש ולמזבח, שנאמר אבנים שלמות תבנה את מזבח יי'. ומהיכן היו מביאין אבני מזבח, מן בתולת הקרקע (קרקע שלימה שלא נפגמה) - חופרין, עד שמגיעין למקום הניכר שאינו מקום עבודה, ובנין ומוציאין ממנו האבנים. או מן הים הגדול, ובונין מהן. | ||
וכן אבני ההיכל והעזרות שלמות היו. | וכן אבני ההיכל והעזרות שלמות היו.{{הערה|1= [http://hebrewbooks.org/rambam.aspx?rid=7669 פ"א הי"ג והי"ד]}} | ||
כל אבן שנגע בה הברזל, אף על פי שלא נפגמה, הרי היא פסולה לבנין המזבח ובנין הכבש, שנאמר כי חרבך הנפת עליה ותחללה. | כל אבן שנגע בה הברזל, אף על פי שלא נפגמה, הרי היא פסולה לבנין המזבח ובנין הכבש, שנאמר כי חרבך הנפת עליה ותחללה. | ||
| שורה 57: | שורה 57: | ||
== תיאור מזבח העולה == | == תיאור מזבח העולה == | ||
דפנות מזבח העולה נעשו מעצי שיטים בעובי - 1 טפח, דפנות העץ צופו מבית ומחוץ בנחושת. פנים המזבח היה חלול ללא גג. בזמן החניה מילאו את חללו באדמה | דפנות מזבח העולה נעשו מעצי שיטים בעובי - 1 טפח, דפנות העץ צופו מבית ומחוץ בנחושת. פנים המזבח היה חלול ללא גג. בזמן החניה מילאו את חללו באדמה{{הערה|1=רש"י- שמות ל', ג'}}. לדעת הנצי"ב, היה למזבח גג מעצי שיטים מצופה בנחושת. | ||
'''מידות המזבח:''' אורכו - 5 אמה, רוחבו - 5 אמה, וגובהו - 10 אמה - כולל גובה קרנות המזבח, לדעת ר' יוסי | '''מידות המזבח:''' אורכו - 5 אמה, רוחבו - 5 אמה, וגובהו - 10 אמה - כולל גובה קרנות המזבח, לדעת ר' יוסי{{הערה|1=זבחים נט.}}. לדעת ר' יהודה, היה גובה המזבח - 3 אמה. נלענ"ד שהמזבח הורכב משתי תיבות חלולות: האחת בגובה - 3 אמות (החלק העליון של המזבח), והשניה הגובה - 7 אמות (החלק התחתון של המזבח). | ||
בזמן החניה הונחה התיבה העליונה על גבי התיבה התחתונה כשהיסוד למטה. בזמן המסעות הפכו את התיבה התחתונה כשהיסוד כלפי מעלה, והניחו בתוכה את התיבה העליונה - כשמקום המערכה כלפי מעלה. על ידי כך יכלו הלוים לשאת את המזבח על כתפיהם משום גובה הבדים. | בזמן החניה הונחה התיבה העליונה על גבי התיבה התחתונה כשהיסוד למטה. בזמן המסעות הפכו את התיבה התחתונה כשהיסוד כלפי מעלה, והניחו בתוכה את התיבה העליונה - כשמקום המערכה כלפי מעלה. על ידי כך יכלו הלוים לשאת את המזבח על כתפיהם משום גובה הבדים. | ||
למחלוקת בדבר גובהו של המזבח חשיבות והשפעה רבה: הן לגבי מיקום מרכיבי המזבח, הן לגבי אורך הכבש, הן לגבי גובה עמודי וקלעי החצר, והן לגבי משקל ומחיר המשכן. הרמב"ם | למחלוקת בדבר גובהו של המזבח חשיבות והשפעה רבה: הן לגבי מיקום מרכיבי המזבח, הן לגבי אורך הכבש, הן לגבי גובה עמודי וקלעי החצר, והן לגבי משקל ומחיר המשכן. הרמב"ם{{הערה|1=בית הבחירה, ב', ה'.}} פסק כדעת ר' יוסי, "מזבח שעשה משה... עשר אמות גובה", והוסיף שם "הכסף משנה": "וידוע דהלכה כר' יוסי לגבי ר' יהודה". | ||
== כלי השרת למזבח העולה == | == כלי השרת למזבח העולה == | ||
| שורה 69: | שורה 69: | ||
== הכבש == | == הכבש == | ||
הכבש (משטח עליה משופע) נעשה לצורך עלית הכהנים לגג המזבח. כפי שנאמר, ולא תעלה במעלות על מזבחי | הכבש (משטח עליה משופע) נעשה לצורך עלית הכהנים לגג המזבח. כפי שנאמר, ולא תעלה במעלות על מזבחי{{הערה|1=שמות כ', כ"ו.}}. הכבש נעשה מעצי שיטים ("מעשה חושב"). | ||
'''צורת הכבש:''' משטח משופע וחלק (ללא מדרגות), ברוחב - 5 אמה, באורך - 32 אמה | '''צורת הכבש:''' משטח משופע וחלק (ללא מדרגות), ברוחב - 5 אמה, באורך - 32 אמה{{הערה|1=מידות פ"ג, ג'.}}, ובגובה - 10 אמה (לדעת ר' יוסי). לדעת ר' יהודה הסובר שגובה המזבח היה 3 אמה, היה אורך הכבש לדעתו - 10 אמה. בדופן הצפונית של הכבש, נעשו חריצים כנגד בליטות יסוד המזבח והכרכוב. כדי להצמיד את הכבש למזבח למרחק כחוט השערה. | ||
== מיקום הכבש == | == מיקום הכבש == | ||
| שורה 77: | שורה 77: | ||
==רבובה== | ==רבובה== | ||
במערב [[כבש]] ה[[מזבח]] היה חלון קטן, אמה על אמה בשם "רבובה", ושם היו זורקים את פסולי חטאת העוף. | במערב [[כבש]] ה[[מזבח]] היה חלון קטן, אמה על אמה בשם "רבובה", ושם היו זורקים את פסולי חטאת העוף.{{הערה|1=כל הערך עד כאן נלקח מתוך הספר "אשר על המשכן" לרב רפאל חג´בי (כל הזכויות שמורות). [http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=30073 חב"ד אינפו]}} | ||
== ענין המזבח == | == ענין המזבח == | ||
ענינו של מזבח הוא שעליו הקריבו את החלב והדם - דהיינו המובחר - של הקרבנות. | ענינו של מזבח הוא שעליו הקריבו את החלב והדם - דהיינו המובחר - של הקרבנות. | ||
וע"פ הידוע שבשעת הקרבת הקרבן היו צריכים לחשוב שכל הענינים הנעשים עם הבהמה היו צריכים להעשות עם האדם, הרי מובן, שענין המזבח בעבודה בנפש האדם הוא - שעבוד כחותיו הנעלים, כמו השכל, לאלקות. | וע"פ הידוע שבשעת הקרבת הקרבן היו צריכים לחשוב שכל הענינים הנעשים עם הבהמה היו צריכים להעשות עם האדם, הרי מובן, שענין המזבח בעבודה בנפש האדם הוא - שעבוד כחותיו הנעלים, כמו השכל, לאלקות.{{הערה|1= [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/13/6/25&search=%D7%A0%D7%99%D7%A1%D7%95%D7%9A+%D7%94%D7%9E%D7%99%D7%9D תורת מנחם]}} | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
{{הר הבית}} | {{הר הבית}} | ||
[[קטגוריה:כלי המקדש]][[קטגוריה:הר הבית]] | [[קטגוריה:כלי המקדש]][[קטגוריה:הר הבית]] | ||