חסידות ויז'ניץ – הבדלי גרסאות
מ החלפת טקסט – "</REF>" ב־"}}" |
מ החלפת טקסט – "<REF>" ב־"{{הערה|1=" |
||
| שורה 10: | שורה 10: | ||
רבי ישראל, בעל ה"אהבת ישראל", הותיר אחריו חמשה בנים: | רבי ישראל, בעל ה"אהבת ישראל", הותיר אחריו חמשה בנים: | ||
* בנו הבכור, רבי מנחם מנדל, בעל ה"שארית מנחם", התיישב ב[[וישווה]] ונהג בה באדמו"רות (עוד בחיי אביו ניהל שם ישיבה שמנתה למעלה מ-500 תלמידים). נפטר ב[[תש"א]]. בשנת תש"ס הקימו שרידי חסידי ווישווא את מרכז החסידות מחדש בשכונת [[רמות]] בירושלים, ולאדמו"ר מינו את נכדו של האדמו"ר השארית מנחם. | * בנו הבכור, רבי מנחם מנדל, בעל ה"שארית מנחם", התיישב ב[[וישווה]] ונהג בה באדמו"רות (עוד בחיי אביו ניהל שם ישיבה שמנתה למעלה מ-500 תלמידים). נפטר ב[[תש"א]]. בשנת תש"ס הקימו שרידי חסידי ווישווא את מרכז החסידות מחדש בשכונת [[רמות]] בירושלים, ולאדמו"ר מינו את נכדו של האדמו"ר השארית מנחם. | ||
* רבי חיים מאיר, שהמשיך בהנהגת החצר בגרוסוורדיין עד [[השואה]]. אחרי השואה התיישב ב[[בלגיה]], ובשנת [[תש"ז]] עלה ל[[ארץ ישראל]]. רבי חיים מאיר התיישב בתחילה ב[[תל אביב]], אולם מיד החל ליזום את הקמת [[שיכון ויז'ניץ]] ב[[בני ברק]], לשם כך הסתובב חודשים רבים בחו"ל לרתום שועים ונגידים לרעיון ולהתרימם להוציא לפועל את חזונו, לאחר כ-3 שנים הסתיימה הבנייה והוא עבר להתגורר בו. נפטר ב[[תשל"ב]]. על כך אמר הרבי שבכך שוויז'ניץ נמצאת ב[[בני ברק]], ממשיכה ומחדירה ענין השמחה בבני-ברק, ששם דרושה ביותר הדגשת ענין השמחה, כיון שישנם שם כמה ישיבות שהנהגתם בקו של [[עצבות]] כו'. | * רבי חיים מאיר, שהמשיך בהנהגת החצר בגרוסוורדיין עד [[השואה]]. אחרי השואה התיישב ב[[בלגיה]], ובשנת [[תש"ז]] עלה ל[[ארץ ישראל]]. רבי חיים מאיר התיישב בתחילה ב[[תל אביב]], אולם מיד החל ליזום את הקמת [[שיכון ויז'ניץ]] ב[[בני ברק]], לשם כך הסתובב חודשים רבים בחו"ל לרתום שועים ונגידים לרעיון ולהתרימם להוציא לפועל את חזונו, לאחר כ-3 שנים הסתיימה הבנייה והוא עבר להתגורר בו. נפטר ב[[תשל"ב]]. על כך אמר הרבי שבכך שוויז'ניץ נמצאת ב[[בני ברק]], ממשיכה ומחדירה ענין השמחה בבני-ברק, ששם דרושה ביותר הדגשת ענין השמחה, כיון שישנם שם כמה ישיבות שהנהגתם בקו של [[עצבות]] כו'.{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/11/10/119&search=%D7%95%D7%99%D7%96'%D7%A0%D7%99%D7%A5 תורת מנחם תשי"ד]}} | ||
::בשנת [[תשכ"ז]] חתם על מכתב קריאה לעידוד מבצע התפילין על ידי הרבי, כאות תודה לה' על הניסים הגלויים במלחמת המפרץ. | ::בשנת [[תשכ"ז]] חתם על מכתב קריאה לעידוד מבצע התפילין על ידי הרבי, כאות תודה לה' על הניסים הגלויים במלחמת המפרץ.{{הערה|1= [[נשיאי חב"ד ובני דורם]] עמ' 129.}} | ||
:::*חתנו רבי '''נפתלי חיים אדלר''' מדזיקוב בא לרבי כשהוא ישוב על כסא הגלגלים. [[הרבי]] בירכו בברכת יאריך ימים על ממלכתו בשמחה ובטוב לבב. | :::*חתנו רבי '''נפתלי חיים אדלר''' מדזיקוב בא לרבי כשהוא ישוב על כסא הגלגלים. [[הרבי]] בירכו בברכת יאריך ימים על ממלכתו בשמחה ובטוב לבב. | ||
| שורה 26: | שורה 26: | ||
מיסודות החסידות: דביקות בצדיקים, [[שמחה]], ו[[שבת קודש]]. | מיסודות החסידות: דביקות בצדיקים, [[שמחה]], ו[[שבת קודש]]. | ||
בין הענינים המודגשים ביותר בוויז'ניץ הוא גם הענין ד[[אהבת ישראל]]. | בין הענינים המודגשים ביותר בוויז'ניץ הוא גם הענין ד[[אהבת ישראל]].{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/11/10/119&search=%D7%95%D7%99%D7%96'%D7%A0%D7%99%D7%A5 תורת מנחם תשי"ד]}} | ||
== ממשיכי השושלת כיום == | == ממשיכי השושלת כיום == | ||
| שורה 32: | שורה 32: | ||
לאחר פטירת ה'אמרי חיים' מונו לממלאי מקומו בניו האדמו"ר רבי [[משה יהושע הגר]] בישכון ויזנ'יץ ב[[בני ברק]] והאדמו"ר רבי מרדכי הגר במונסי. לאחר פטירת רבי משה יהושע (ב[[כ' באדר]] [[תשע"ב]]) מונו לממלאי מקומו בניו, רבי [[ישראל הגר]] (בשיכון ויז'ניץ) ורבי [[מנחם מענדל הגר]] (במרכז בני ברק). | לאחר פטירת ה'אמרי חיים' מונו לממלאי מקומו בניו האדמו"ר רבי [[משה יהושע הגר]] בישכון ויזנ'יץ ב[[בני ברק]] והאדמו"ר רבי מרדכי הגר במונסי. לאחר פטירת רבי משה יהושע (ב[[כ' באדר]] [[תשע"ב]]) מונו לממלאי מקומו בניו, רבי [[ישראל הגר]] (בשיכון ויז'ניץ) ורבי [[מנחם מענדל הגר]] (במרכז בני ברק). | ||
בשנת [[תשס"ג]] הופיע ב[[סיום הרמב"ם]] הרב יחיאל מיכל דסקל, ראש ישיבת 'צמח-צדיק' דויז'ניץ ושלוחו של האדמו"ר רבי משה יהושע מויז'ניץ, הזכיר את השיחה בה מבאר הרבי את העובדה שבשמחת תורה רוקדים עם התורה במקום ללמוד בה, זאת בכדי להדגיש שהתורה שייכת לכולם וגם מי ששכלו קטן בלימוד התורה, יכול לרקוד בשווה עם הגדול שבגדולים. וזה ענינו של הרבי, המשיך הרב דסקל - שדאג בהשוואה אחת לגדול שבגדולים ולקטן שבקטנים.. | בשנת [[תשס"ג]] הופיע ב[[סיום הרמב"ם]] הרב יחיאל מיכל דסקל, ראש ישיבת 'צמח-צדיק' דויז'ניץ ושלוחו של האדמו"ר רבי משה יהושע מויז'ניץ, הזכיר את השיחה בה מבאר הרבי את העובדה שבשמחת תורה רוקדים עם התורה במקום ללמוד בה, זאת בכדי להדגיש שהתורה שייכת לכולם וגם מי ששכלו קטן בלימוד התורה, יכול לרקוד בשווה עם הגדול שבגדולים. וזה ענינו של הרבי, המשיך הרב דסקל - שדאג בהשוואה אחת לגדול שבגדולים ולקטן שבקטנים..{{הערה|1=[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=148 בסיום הרמב"ם]}} | ||
בשנת [[תשס"ו]] הופיע במעמד סיום הרמב"ם הרב יעקב זיידה שלוחו של האדמו"ר רבי משה יהושע מויזניץ, ודיין חסידי ויזניץ בוויליאמסבורג, עמד על מה שכתוב "אתם נצבים היום כולכם" שבזכות לימוד הרמב"ם וסיום הרמב"ם אנחנו עומדים ונצבים וזוכים בדין לכתיבה וחתימה טובה. | בשנת [[תשס"ו]] הופיע במעמד סיום הרמב"ם הרב יעקב זיידה שלוחו של האדמו"ר רבי משה יהושע מויזניץ, ודיין חסידי ויזניץ בוויליאמסבורג, עמד על מה שכתוב "אתם נצבים היום כולכם" שבזכות לימוד הרמב"ם וסיום הרמב"ם אנחנו עומדים ונצבים וזוכים בדין לכתיבה וחתימה טובה.{{הערה|1=[http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=2302 בית משיח 527]}} | ||
== קישורים חיצונים == | == קישורים חיצונים == | ||