ביטול הצומות לעתיד לבוא – הבדלי גרסאות
מ ←טעימה מביטול הצומות: הגהה |
|||
| שורה 4: | שורה 4: | ||
כאשר צום חל ב[[שבת]], ה[[הלכה]] אומרת שהוא נדחה לאחר השבת. הגמרא{{הערה|בבלי [[מסכת מגילה|מגילה]] ה, ב.}} מספרת, שבאחת השנים שתשעה באב חל בשבת, ביקש [[רבי יהודה הנשיא]] לעקור הצום לגמרי, באומרו: "'''הואיל ונדחה ידחה'''". אבל שאר החכמים לא הסכימו לכך. [[הרבי]]{{הערה|[[דבר מלכות]] ש"פ בלק [[תנש"א]] הערה 10.}} מבאר שהסיבה שדווקא רבי רצה לבטל את הצום, היא בגלל הקשר המיוחד שלו למשיח - שהוא היה [[משיח שבדור|המשיח שבדורו]]. | כאשר צום חל ב[[שבת]], ה[[הלכה]] אומרת שהוא נדחה לאחר השבת. הגמרא{{הערה|בבלי [[מסכת מגילה|מגילה]] ה, ב.}} מספרת, שבאחת השנים שתשעה באב חל בשבת, ביקש [[רבי יהודה הנשיא]] לעקור הצום לגמרי, באומרו: "'''הואיל ונדחה ידחה'''". אבל שאר החכמים לא הסכימו לכך. [[הרבי]]{{הערה|[[דבר מלכות]] ש"פ בלק [[תנש"א]] הערה 10.}} מבאר שהסיבה שדווקא רבי רצה לבטל את הצום, היא בגלל הקשר המיוחד שלו למשיח - שהוא היה [[משיח שבדור|המשיח שבדורו]]. | ||
הגמרא{{הערה|בבלי [[מסכת ראש השנה|ראש השנה]] יח, ב.}} אומרת "בזמן שיש שלום - יהיו לששון ולשמחה, יש גזרת המלכות - צום, אין גזרת המלכות ואין שלום - רצו מתענין רצו אין מתענין". דהיינו, בזמן | הגמרא{{הערה|בבלי [[מסכת ראש השנה|ראש השנה]] יח, ב.}} אומרת "בזמן שיש שלום - יהיו לששון ולשמחה, יש גזרת המלכות - צום, אין גזרת המלכות ואין שלום - רצו מתענין רצו אין מתענין". דהיינו, בזמן שבית המקדש בנוי - הצומות יהיו לימים טובים, בזמן הגלות כאשר יש צרות - ימי צום. וכאשר אין צרות, אך בית המקדש אינו בנוי - תלוי ברצון. | ||
זוהי הסיבה שבזמן בית שני לא התענו על חורבן בית ראשון{{הערה|יש להעיר שדעת ה[[רמב"ם]] (פירוש המשניות [[מסכת ראש השנה|ראש השנה]] פ"א מ"ג) היא שב[[תשעה באב]] התענו גם בזמן בית שני, ואפילו שאר הצומות - אם רצו מתענין. ראה לקוטי שיחות חלק ט"ו שם הערה 43, ושם נסמן.}}. אמנם, להלכה נפסק{{הערה|טור ו[[שולחן ערוך]] אורח חיים סי' תק"נ.}} שבזמן הזה קיבלו את התעניות לחובה, ולכן אסור לפרוץ גדר (גם אם אין גזירות). | זוהי הסיבה שבזמן בית שני לא התענו על חורבן בית ראשון{{הערה|יש להעיר שדעת ה[[רמב"ם]] (פירוש המשניות [[מסכת ראש השנה|ראש השנה]] פ"א מ"ג) היא שב[[תשעה באב]] התענו גם בזמן בית שני, ואפילו שאר הצומות - אם רצו מתענין. ראה לקוטי שיחות חלק ט"ו שם הערה 43, ושם נסמן.}}. אמנם, להלכה נפסק{{הערה|טור ו[[שולחן ערוך]] אורח חיים סי' תק"נ.}} שבזמן הזה קיבלו את התעניות לחובה, ולכן אסור לפרוץ גדר (גם אם אין גזירות). | ||