יצחק אלחנן ספקטור: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה תגית: עריכה ממכשיר נייד |
כתית למאור (שיחה | תרומות) (שיפוץ) תגית: עריכה ממכשיר נייד |
||
| שורה 12: | שורה 12: | ||
בין חסידי חב"ד שקיבלו ממנו [[סמיכה לרבנות]] היה הרב [[ברוך שניאור שניאורסון]], סבו של הרבי. | בין חסידי חב"ד שקיבלו ממנו [[סמיכה לרבנות]] היה הרב [[ברוך שניאור שניאורסון]], סבו של הרבי. | ||
נפטר בכ"א אדר שנת [[תרנ"ו]] | נפטר בכ"א אדר שנת [[תרנ"ו]]. | ||
==מקורות == | |||
*'''מעין יצחק''' המנוקד, ירושלים תשנ"ט בהקדמה. | |||
*'''מליצי יושר בשם אומרו''' (עמ' 306), ירושלים מנחם אב תשס"ג. | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:רבני ליטא|ספקטור יצחק אלחנן]] | [[קטגוריה:רבני ליטא|ספקטור יצחק אלחנן]] | ||
גרסה מ־04:20, 23 בדצמבר 2015
רבי יצחק אלחנן ספקטור (תקע"ז - כ"א אדר תרנ"ו), היה מגאוני ופוסקי דורו, רבה של קובנא, וממנהיגי היהדות הליטאית ברוסיה. ומתואר בפי אדמו"ר הריי"צ כ"הגאון המפורסם והעסקן הכללי לטובת כלל ישראל".[1]
בשנת תר"נ, כאשר החל אדמו"ר הרש"ב בפעילותו למען הכלל, הוא בא בקשר מכתבים עם רבי יצחק אלחנן. באותה הזדמנות רבי יצחק אלחנן שלח שליח מיוחד להרש"ב להתייעץ עמו בכמה מעניני הכלל, ואז החליט אדמו"ר הרש"ב לקרוא לאסיפה בעיר וויטבסק.[2]
הוא היה מחשובי הפוסקים בדורו, והרבי אף מצטט את פסקיו בהערכה.[3]
מבני משפחתו היו חסידי חב"ד - משפחת קובנר, אלא שהקשר המשפחתי בינו לבינם אינו ברור
מזכירו ויד ימינו היה רבי יעקב ליפשיץ, אשר פעל עם רבותינו נשיאינו בכל המערכות יד ביד.
בין חסידי חב"ד שקיבלו ממנו סמיכה לרבנות היה הרב ברוך שניאור שניאורסון, סבו של הרבי.
נפטר בכ"א אדר שנת תרנ"ו.
מקורות
- מעין יצחק המנוקד, ירושלים תשנ"ט בהקדמה.
- מליצי יושר בשם אומרו (עמ' 306), ירושלים מנחם אב תשס"ג.
הערות שוליים
- ↑ אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ עמ' רב.
- ↑ חנוך לנער
- ↑ התוועדויות תשמ"ג חלק א', nw עמ' 389