עמי (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
תגית: עריכה ממכשיר נייד
שורה 12: שורה 12:
יום זה מוגדר ע"י הרבי כאתחלתא דגאולה,
יום זה מוגדר ע"י הרבי כאתחלתא דגאולה,
ולכן רבים מחסידי חב"ד לא אומרים תחנון ביום זה
ולכן רבים מחסידי חב"ד לא אומרים תחנון ביום זה
*[[תשנ"ד]] - [[כ"ק אדמו"ר]] יום של העלם והסתר. מאותו היום איננו יכולים לחזות בזיו פני קודשו של אבינו מלכנו, ולשמוע שיחות דא"ח מפיו.
*[[תשנ"ד]] - יום בא התעלם ונסתר [[הרבי]] מאיתנו - מני אז לא ניתן לראות ולשמוע בגשמיות ובפזיות אם הרבי.
 
בקרב חסידי חב"ד ישנם חילוקי דעות בנוגע להתייחסות ליום זה, ישנם כאלו הרואים יום זה כיום הילולא, אך חלק לא מבוטל מחסידי חב"ד המאמינים ונסמכים במקורות בשיחותיו של הרבי בעצמו אינם מתייחסים ליום זה כהסתלקות כלל, כי אם כניסיון בו הרבי כנסה לפני הגילוי של הגאולה, כמובא במקורות לגבי משיח שנכסה בטרם מתגלה.
 
בקרב חסידי חב"ד ישנם הרגשים שונים כיצד להתייחס ליום זה (כיוון שוודאי הרבי ממשיך להנהיג את צאן מרעיתו כקדם בלי שום שינוי, ובשל כך משמעות יום זה אצל חסיד ומקושר אינה יכולה להיות רק מצד המצב  החומרי.) וכתוצאה מכך ישנם דרכים שונות כיצד לנהוג ביום זה.
 
חלק מהחסידים אינם מוכנים להתייחס ליום זה כאל יום הילולא בשום פנים, אינם נוהגים המנהגים בהתאם לכך, ואף שוללים התנהגות כזו אצל מושפעיהם, בד בבד רוב המשפיעים בקבוצה זו הולכים לאוהל הק' למרות שיטתם, לעומתם מרבית הצעירים שבהם אינם הולכים לשם, ואף שוללים זאת אצל מושפעיהם.
 
חלק אחר של חסידים שולחים את מכתביהם, מדריכים את מקורביהם, וקוראים לכלל עם ישראל לבוא - לאוהל הק', וכן מדריכים את מושפעיהם להתייחס אל יום זה כפי שהוא במשמעותו הפשוטה והמקובלת, ולנהוג במנהגים המתאימים.
 
ברור שחילוקי הדעות אינם בסתירה לכך; שכל חסידי חב"ד ממשיכים בעבודתם ובהתקשרותם לכ"ק אדמו"ר, ובמילא יחסם ליום זה אינו כימי הילולא אחרים בהם בעלי ההילולא סיימו את הנהגתם ועבודתם, והסתלקו. (אפי' אלו שנאמר עליהם ביטויים כמו "יעקב אבינו לא מת" או על משה רבינו - "לא מת משה" שבהם הפירוש הוא שנשיאותם להיותה עניין כללי הרי היא משפיעה וממשיכה בכל הדורות כולם- אבל וודאי שעבודתם לא נמשכת בעצמה, ובזאת דורינו וודאי לא דומה להנ"ל שכן אמונים אנו על דברי הרבי שדורינו הוא הדור האחרון לגלות שעבודתו להביא את הגאולה.)
 
כל ה[[חסיד]]ים מאמינים, שהמצב שנוצר הוא שלב נוסף בתהליך התגלותו השלימה של הרבי כ[[מלך המשיח]]. זאת בשל דבריו של הרבי כי {{מונחון|דורנו|כלומר דורו של הרבי}}{{הערה|ההגדרה של דורות בשיחות הרבי, היא לפי נשיאי הדור. כך למשל במאמר [[באתי לגני]] מוזכרים שבעה דורות שהראשון שבהם הוא דורו של [[אדמו"ר הזקן]] והאחרון שבהם הוא דורו של [[הרבי]]}}, {{הערה|בשיחה אחרת של הרבי מובא התייחסות יותר מפורשת לנצחיות חיין של נשיא הדור: "מזה מובן החידוש דדורנו - הדור התשיעי לגבי כל הדורות שלפני זה, עד לדור שלפני זה (דור השמיני): מכיון שהגאולה לא באה אז בפועל, ה"בא אל פרעה" (הגילוי ד"אתפריעו כל נהורין" למטה) לא היה בתכלית השלימות כנשמה בגוף בריא (היתה הסתלקות הנשמה מן הגוף וגם הנשמה בגוף היתה במצב ש"הדיבור הוא בגלות" וכו'), מה שאין כן בדורנו זה - הדור האחרון לגלות ודור ראשון לגאולה - נעשה תומ"י "נתלו המאורות", שלא זו בלבד שלא חסר חס ושלום במאורות הגדולים דגילוי [[תורה שבכתב]] ו[[תורה שבעל פה]], אלא אדרבה - מתווספת שלימות נעלית יותר (לא באופן ד"כבד פה מאורייתא שבעל פה וכבד לשון מאורייתא שבכתב, בהיותו למעלה מזה), באופן שכשנשמות בגופים מקבלים בפנימיות "אתפריעו כל נהורין" ש"נתלו" עתה, על ידי זה שמשיח צדקנו בא מיד, "שלח נא ביד תשלח" וילמד תורה את כל העם כולו, עד "תורה חדשה מאיתי תצא".
(תרגום מספר השיחות תשנ"ב חלק א' עמ' 294).}} הוא "הדור האחרון לגלות והדור הראשון לגאולה"{{הערה|ראו לדוגמה במאמר [[באתי לגני#באתי לגני תשי"א|באתי לגני תשי"א]]}}. בהקשר לכך, מזכירים החסידים את האמור{{הערה|[[רש"י]] בסוף ספר דניאל, פרק י"ב פסוק י"ב, המדבר על [[מלך המשיח]].}}: "אשרי המחכה ויגיע" וגו': ".. שעתיד משיחנו להתכסות אחר שנגלה וישוב ויתגלה", כלומר, ש[[מלך המשיח]] [[נכסה וחוזר ונגלה]].


==עניינו==
==עניינו==