גלובוקע: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 3: | שורה 3: | ||
==חסידים בגלובוקע== | ==חסידים בגלובוקע== | ||
היהודים בגלובוקע היו 'מתנגדים', אך במשך השנים תנועת החסידות חדרה גם לתוכה, וקהילה חסידית מפוארת צמחה בה. על כך יעידו ארבעת בתי הכנסת החב"דיים שהיו בה מתוך עשרה. מבין החסידים שנולדו וגדלו בעיירה בתקופת אדמו"ר מהר"ש היה הרב [[אלתר הילביץ]]. | היהודים בגלובוקע בזמן אדמו"ר הזקן היו 'מתנגדים', אך כבר בזמן רבנו הזקן התקרבו אברכים מהעיר אליו. במשך השנים תנועת החסידות חדרה גם לתוכה, וקהילה חסידית מפוארת צמחה בה. על כך יעידו ארבעת בתי הכנסת החב"דיים שהיו בה מתוך עשרה. מבין החסידים שנולדו וגדלו בעיירה בתקופת אדמו"ר מהר"ש היה הרב [[אלתר הילביץ]]. | ||
בעיירה כיהנו כמה שוחטים, כאשר אחד הבולטים שבהם היה הרב [[בנציון חנוביץ]], מחסידי חב"ד. לימים אף הצטרף למלאכת הקודש גם בנו ר' ישראל. | בעיירה כיהנו כמה שוחטים, כאשר אחד הבולטים שבהם היה הרב [[בנציון חנוביץ]], מחסידי חב"ד. לימים אף הצטרף למלאכת הקודש גם בנו ר' ישראל. | ||
בשנים שלפני מלחמת העולם השנייה כיהן כיו"ר הקהילה ר' [[מרדכי לעוו]], מחסידי חב"ד. | בשנים שלפני מלחמת העולם השנייה כיהן כיו"ר הקהילה ר' [[מרדכי לעוו]], מחסידי חב"ד. | ||
| שורה 18: | שורה 18: | ||
==מלחמת העולם השניה== | ==מלחמת העולם השניה== | ||
במלחמת העולם השניה נהרגו כששת אלפים מיהודי גלובוקע, ובתוכם מאות משפחות חסידיות, כשבראשן הרב החסידי האחרון של | במלחמת העולם השניה נהרגו כששת אלפים מיהודי גלובוקע, ובתוכם מאות משפחות חסידיות, כשבראשן הרב החסידי האחרון של גלובוקע הרב [[מנחם מענדל מנדלבוים]]. ה' יקום דמם. | ||
[[קטגוריה:קהילות חב"ד שנכחדו]] | [[קטגוריה:קהילות חב"ד שנכחדו]] | ||
[[קטגוריה:קהילות חב"ד ברוסיה הלבנה]] | [[קטגוריה:קהילות חב"ד ברוסיה הלבנה]] | ||
[[קטגוריה:עיירות חסידיות]] | [[קטגוריה:עיירות חסידיות]] | ||
גרסה מ־04:34, 1 בדצמבר 2015
גלובוקע (או גלובוקי, גלובאק) היא עיירה ברוסיה הלבנה בפלך וילנה. נקראת "גלובוקע" (עמוק) על שם מיקומה בבקעה המוקפת גבעות.
חסידים בגלובוקע
היהודים בגלובוקע בזמן אדמו"ר הזקן היו 'מתנגדים', אך כבר בזמן רבנו הזקן התקרבו אברכים מהעיר אליו. במשך השנים תנועת החסידות חדרה גם לתוכה, וקהילה חסידית מפוארת צמחה בה. על כך יעידו ארבעת בתי הכנסת החב"דיים שהיו בה מתוך עשרה. מבין החסידים שנולדו וגדלו בעיירה בתקופת אדמו"ר מהר"ש היה הרב אלתר הילביץ. בעיירה כיהנו כמה שוחטים, כאשר אחד הבולטים שבהם היה הרב בנציון חנוביץ, מחסידי חב"ד. לימים אף הצטרף למלאכת הקודש גם בנו ר' ישראל. בשנים שלפני מלחמת העולם השנייה כיהן כיו"ר הקהילה ר' מרדכי לעוו, מחסידי חב"ד.
רבנים חסידיים
במשך השנים עם התפתחות הקהילה החסידית, התמנה הרב זונדל רובינזון מראדשקוויטש כרב חב"די לעיירה. בתחילת שנת תר"צ עזב הרב רובינזון את העיירה ועדת החסידים ביקשה למנות במקומו את הרב מנחם מענדל קופרשטוך, רבה של העיירה פסטוב. הם כתבו על כך לכ"ק אדמו"ר הריי"צ, וקיבלו את הסכמתו וברכתו, אולם עדת המתנגדים בגלובוקע, התנגדו בתוקף למינויו של רב חב"די החדש. בכל זאת הגיע הרב קופרשטוך לעיירה ובעקבות ההתנגדות העזה, נאלץ לשוב למשרתו הקודמת בפסטוב, ורק לאחר שנה שקטו הרוחות, הוא שב לגלובוקע לכהן כרב עדת החסידים. הרב קופרשטוך כיהן ברבנות בגלוקאו כשנתיים ובחורף תרצ"ה עלה לארץ הקודש. במקומו, שלח אדמו"ר הריי"צ את הרב יצחק ארי' הלוי מנדלבוים מתלמידי תומכי תמימים בוורשא שכיהן כרבה החסידי של גלובוקע עד הסוף המר.
ביקורי הרביים בגלובוקע
בשנת תרצ"ב, הוכתר הרב קופרשטוך לרב החסידים במעמד אדמו"ר הריי"צ ועמו בא גם חתנו, הרבי מלך המשיח. שנתיים לאחר מכן, ביום ב', כ"א סיון תרצ"ד שוב ביקר אדמו"ר הריי"צ בעיירה ושהה בה עד יום ג' ו תמוז. ביקור זה גרם התרוממות בקהילה החסידית. בביקור זה הוא הקים "איחוד הרבנים, השו"בים והבע"ב" של כל קהילות חסידי חב"ד בפלך וילנה. בה' תמוז נאספו גבאי וחשובי הקהילה בביתו של הרב קופרשטוך והודיעו לרבי שקיבלו על עצמם להקים במקום סניף של ישיבת תומכי תמימים. ואכן, מימשו את ההבטחה ובמקום קמה ישיבה משגשגת ופורחת.
מלחמת העולם השניה
במלחמת העולם השניה נהרגו כששת אלפים מיהודי גלובוקע, ובתוכם מאות משפחות חסידיות, כשבראשן הרב החסידי האחרון של גלובוקע הרב מנחם מענדל מנדלבוים. ה' יקום דמם.