מיהו יהודי – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת העריכה הבאה ←

חזותיקוד ויקי

@@ שורה 7: / שורה 7: @@
 ==נושא המאבק==
-חוק השבות קובע כי כל יהודי, בזכותו לעלות לארץ. בשנת [[תש"ל]] הוכנס תיקון בחוק שמטרתו להגדיר מיהו יהודי: "לענין חוק זה, "יהודי" - מי שנולד לאם יהודיה או שנתגייר, והוא אינו בן דת אחרת". מטרת התיקון הייתה למנוע מצב שבו אדם מגדיר את עצמו יהודי בעוד הוא איננו כזה ועל הרשויות יהיה לקבלו כיהודי מהעדר הגדרה למושג. סיעת המפד"ל שהיגישה את התיקון ראתה בו תיקון גדול שמגדיר היטב את דרך ההצטרפות לעם היהודי.
+{{להשלים|א.להוסיף הגדרות ברורות יותר לחוק השלכותיו והפרשות השונות שבאו בעקבותיו. ב.מלחמתו של הרבי: 1.במה מתבטאת חומרת החוק: השלכתו הדתית-נישאוין וכו', הגזירה על ידי יהודים, על עצם עניין היהדות ולא על פרטים ועוד. 2.דרכי המלחמה: התוועודויות ושיחות, מכתבים, הפגנות(?), ועוד. 3. רצונו של הרבי: הגדרה ברורה "גיור כהלכה" ולא "גיור עפ"י בתי הדין" והמחלוקות הגדולות בעניין עם חרדים שונים. ג. השפעות אי תיקון החוק... המצב כהיום: (לאחרונה התפרסם ספר על זה - לא חבד"י).}}
+מדינת ישראל נדרשה להגדיר ברורות מיהו יהודי בקשר לכמה מחוקיה: חוק השבות, מרשם אוכלוסין ושיוך הדתי של האדם הנוגע לכפיפותו לפסקי בתי הדין בענייני [[נישואין]] [[גירושין]] ועוד. חוק השבות הוא חוק שחוקק בקום המדינה, הקובע כי כל יהודי, זכאי לעלות לארץ ולקבל אזרחות. אולם מחוקקי החוק לא היטיבו להגדיר בחוק את ההגדרה הברורה למושג יהודי. בעקבות כך, במשך השנים התעוררו לא מעט דיונים בבתי המשפט להדרגת זהותו של היהודי בחוק.
+בשנת [[תש"ל]] הגישו סיעת המפד"ל הצעה לתיקון החוק. בעקבות זאת הוכנס התיקון סעיף 4ב: "לענין חוק זה, 'יהודי' הוא מי שנולד לאם יהודיה או שנתגייר, והוא אינו בן דת אחרת".{{הערה|[/he.wikisource.org/wiki/%D7%97%D7%95%D7%A7_%D7%94%D7%A9%D7%91%D7%95%D7%AA חוק השבות] אתר ויקיטקסט.}} ניסוח החוק ותיקונו גררו דיונים רבים בקרב רבני ישראל על נחיצות תיקונו והגדרתו באופן ברור.{{הבהרה|יש להרחיב אודות השלכותיו של החוק על חיי היהדות}}
-בהתועדות [[פורים]] [[תש"ל]] נשא הרבי שיחה מיוחדת שבה הבהיר שהתיקון אינו פותר את הבעיה אלא מעצים אותה משום שהחוק לא קובע איזה גיור יהיה כשר ויש בו פתח גם לגיורים רפורמיים וקונסרבטיביים. בשונה מהחוק הקודם, התיקון מכניס את הגיורים שאינם לפי ההלכה לתוך ההלכה והופך אותם ליגיטמיים, ובזה פותח בפת לנישואי תערובת והתבוללות.
+הרבי פעל רבות למען תיקון החוק: בהתוועדויות ובמכתבים, הרבה להזכיר ולעורר על כך ואף מינה רבנים שיפעלו בזה.
+הרבי ראה בחוק זה מכשול גדול והרבה להתריע על סכנתיו. ואף כינה אותה: "הגזירה האיומה ביותר שלא הייתה כמוה"{{מקור|פורים תשמ"ד(?)}}. מיד עם תיקון החוק בהתוועדות [[פורים]] [[תש"ל]] נשא שיחה ובה הבהיר שהתיקון לא רק שאינו פותר את הבעיה אלא מעצים אותה, משום שהחוק לא קובע איזה גיור יהיה כשר. ויש בו פתח גם לגיורים רפורמיים וקונסרבטיביים. בשונה מהחוק הקודם, התיקון מכניס את הגיורים שאינם לפי ההלכה לתוך ההלכה והופך אותם ליגיטמיים.{{הבהרה|הבהרה ברורה מה יותר טוב בניסוח הקודם?}}
-הרבי ראה בחוק גזירה וכינה זאת: "הגזירה האיומה ביותר שלא הייתה כמוה". וחומרתה הגדולה היא שיהודים הם אלו שמחוקקים חוק שכל מהותו היא כפירה בקב"ה.
+הרבי הסביר{{מקור}} שחומרתה גדילה בעובדה שיהודים הם אלו שמחוקקים חוק שכל מהותו היא כפירה בקב"ה.
 ==ראשי המאבק==