שינה בסוכה – הבדלי גרסאות

הנחה (שיחה | תרומות)
הנחה (שיחה | תרומות)
שורה 28: שורה 28:
{{להשלים|א)המנהג שאין ישנים והתפשטותו (ונמצא בזמן הבית שלא ישנו והדיון בזה - תשבץ וגליוני הש"ס). ב)התייחסות הפוסקים וביאורם ג)ביאורו של האדהא"מ (ביאורו ביחס 1. לדורות לפנ"ז 2. לרביים. 3.לחסידים שמרגשים את האור 4. לחסידים שאינם מרגישים את האור. 5.ביאורו של הרבי על 'כבוד' הסוכה. ד)לפי כ-ל הביאורים מדוע לא התייחסו לכך בגמרא.}}
{{להשלים|א)המנהג שאין ישנים והתפשטותו (ונמצא בזמן הבית שלא ישנו והדיון בזה - תשבץ וגליוני הש"ס). ב)התייחסות הפוסקים וביאורם ג)ביאורו של האדהא"מ (ביאורו ביחס 1. לדורות לפנ"ז 2. לרביים. 3.לחסידים שמרגשים את האור 4. לחסידים שאינם מרגישים את האור. 5.ביאורו של הרבי על 'כבוד' הסוכה. ד)לפי כ-ל הביאורים מדוע לא התייחסו לכך בגמרא.}}


בפועל כותבים כבר הראשונים ואחריהם גדולי הפוסקים עד בעל השולחן ערוך וה[[רמ]] כי המנהג להקל ולא לישון בסוכה. טעמים שונים נכתבו בכך, אך מכיון שכל מנהג יש לו גם יסוד בפנימיות התורה, מוכרח כי יש גם סיבה על פי פנימיות התורה שלא לישון בסוכה.
על אף החיוב לישן בסוכה, בפועל נהגו בכמה קהילות ובמנהגי ישראל שנהגו להקל ולא לישן בסוכה. על מנהג זה מעידים הראשונים המאירי המרדכי ורבינו מנוח ועוד ואחריהם גדולי הפוסקים הרמ, הלבוש, המגן אברהם, הט"ז ועוד כי המנהג להקל ולא לישון בסוכה. מנהג זה התפשט בארצות אירופה ואף במדינות בצפון אפריקה ובמצרים.{{הערה|[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=34122&st=&pgnum=104 נהר מצרים הלכות סוכה ג].}} אמנם בארץ ישראל נהגו לישן בסוכה.{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=9155&st=&pgnum=292 שער המפקד הלכות סוכה ח].}} כמו כן מנהג חב"ד שאין ישנים בסוכה.{{הערה|1=ראה [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30510&st=&pgnum=316&hilite= אוצר מנהגי חב"ד עמוד שא].}} וכן הוא גם מנהג בעלזא.{{מקור|ראה נטעי גבריאל הלכות ראש השנה פרק טז הערה טז בשם הרה"ק מבולגרייא. (אמנם בשל דעתם של כמה מזקני חסידי בעלז כי הסיבה העיקרית היתה בשל הקור, נהוג כיום בחסידות בעלז לישון בסוכה. אך יש הסוברים כי היו טעמים נוספים וראה בספר צנצנת המן{{מקור}} עדות לכך שהרה"ק מבעלזא הזהיר את הבחורים בירושלים שלא ישנו בסוכה.}}
 
כמו כן מצאנו שבזמן בית המקדש נהגו המשתתפים בשמחת בית השואבה שלא לישן בסוכה.{{מקור|הרחבה בדברי הגמרא וכו'}} בקשר לזה ביארו האחרונים{{מקור}} שהיו אנוסים משום שלא היה להם סוכה.{{הבהרה|תוס' הסברה מדוע לא היה}} אולם יש שהקשו{{מקור|גליוני הש"ס למהרי ענגיל(?)}} על ביאור זה שהרי היה להם סוכות חוץ להר הבית{{מקור}}{{הבהרה|למה לא תוך?ולא בעזרה?}} ובהפסק מועט יכלו להגיע אליו? הרבי מבאר שבפשטות היו פטורים ממצוות סוכה משום שהעוסק במצווה פטור מין המצווה.{{הערה|לקוטי שיחות חלק כ"ט שם.(וראה הביאור להלן איך בכל אופן לא חסר להם ב'שלימות' קיום מצוות סוכה).}}
 
יש לציין שרובם ככולם של הפוסקים המביאים בדבריהם את המנהג אינם מתרעמים עליו אלא אדרבה מנסים בכמה אופנים ליישבו ולהתאימו על פי פסק ההלכה. אף שיש מהם{{הערה|רמ"א שם, משנה ברורה על הרמ"א שם, נימוקי אורח חיים על סעיף זה.}} שהוסיפו שהמדקדק במצוות ראוי לו להחמיר ולישן בסוכה.
 
טעמים שונים נכתבו על קולה זו:
;מפני הצינה
יש מהראשונים שכתבו שטעם הפטור הוא משום חולה או מצטער, שמפני הצינה קשה ומסוכן לישן בסוכה.{{הערה|מרדכי סוכה הלכה תשמא, חידושי המאירי סוכה דף מו ורבנו מנוח על הרמב"ם פרק ו מהלכות סוכה הלכה ו.}} אמנם הרמ"א בדרכי משה מקשה על ביאורם משום שרואים שמנהג זה נהוג אף במקומות שאינם קרים. כן הקשה שלכאורה מוטלת על האדם החובה להביא עמו לסוכה כרים וכסתות להתחמם בהם. (אמנם על יסוד ביאור זה כתבו אף המחמירים שכאשר האדם
 
;איש ואישתו
הרמ"א מציע ביאור אחר לקולה והא על פי דיוקו בגמרא{{הבהרה|יש להרחיב בראיותיו.}} שחיוב הבעל בסוכה הוא איש ואשתו תשבו כעין תדורו מה בביתו איש וביתו כך גם בסוכה ועל פי זה כתב שאדם שאין באפשרותו לישן עם אשתו פטור (מצד גדר מצוות ישיבה בסוכה). וזאת על אף שהאשה עצמה פטורה ככל [[מצוות עשה שהזמן גרמא]] הבעל נפטר גם כן כשאין לאשתו מקום לשהות בסוכה יחד עמו.
 
והקשו על ביאור הפוסקים{{הערה|מגן אברהם סעיף קטן ח ט"ז סעיף קטן ט וביאור הגר"א שם ועוד.}} מכמה צדדים{{הבהרה|סתירת הפוסקים את ראיותיו- מ"א ביאור הגר"א ועוד.}} מדברי הגמרא{{מקור}} "ראויים כל ישראל לישב בסוכה אחת" שוודאי באופן זה לא יוכלו לישן עם נשותיהם ואעפ"כ הסוכה כשרה. כמו כן טענו שאילו בנה סוכה שאין באפשרותו לישן בה עם אשתו לא יצא מלכתחילה משום שהבונה סוכה חייב לבנותה באופן שיוכל לקיים בה המצווה.{{הערה|שולחן ערוך סימן תר"מ סעיף ד.}}
 
יש מהאחרונים{{הערה|מגן אברהם סעיף קטן ח.}} שביארו הפטור על פי סברא זו אמנם לא מצד דין סוכה אלא מצד מצטער שהאדם מצטער לישן ללא אשתו. (ויש שכתבו שהוא רק בשעת עונה.{{הערה|משנה ברורה סעיף קטן יח. וצריך עיון מקורו.}})
 
ויש מהאחרונים{{הערה|ט"ז סעיף קטן ט וכן כתב בשולחן ערוך אדמו"ר הזקן סעיף ט.}} שכתבו שהוא מצד העוסק במצווה פטור מין המצווה שמחוייב האדם לשמח את אשתו ברגל.
 
כל הביאורים האמורים הם אף כשאשתו אינה טהורה.{{הערה|דרכי משה, שולחן ערוך אדה"ז.}} אלא שיש מקשים שביאורים אלו אינם מיישבים את המנהג לאינם נשואים.{{מקור}} 
 
;כבוד הסוכה,ומקיפים דבינה
{{להשלים}}
אך מכיון שכל מנהג יש לו גם יסוד בפנימיות התורה, מוכרח כי יש גם סיבה על פי פנימיות התורה שלא לישון בסוכה.


הרבי מבאר כי אורות [[אור מקיף|מקיפין]] של [[ספירת הבינה]] שורה בסוכה. הארה זו המשרה על האדם [[רוח הקודש]] הינה הארה מיוחדת, ולכן יהודים שהרגישו את קדושת הסוכה לא יכלו להירדם בסוכה.
הרבי מבאר כי אורות [[אור מקיף|מקיפין]] של [[ספירת הבינה]] שורה בסוכה. הארה זו המשרה על האדם [[רוח הקודש]] הינה הארה מיוחדת, ולכן יהודים שהרגישו את קדושת הסוכה לא יכלו להירדם בסוכה.