פורטל:גאולה ומשיח/מבוא: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(ביטול גרסה 202024 של די העכסטע צייט (שיחה))
מ (הגהה)
שורה 1: שורה 1:
<table align=left><tr><td>[[קובץ:אייקון גאולה ומשיח.png|none|100px|הדמיה של בית המקדש השני, אחד מהדברים שיתרחשו בגאולה זו בנית בית המקדש)]]</td></tr></table>
<table align=left><tr><td>[[קובץ:אייקון גאולה ומשיח.png|none|100px|הדמיה של בית המקדש השני, אחד מהדברים שיתרחשו בגאולה זו בנית בית המקדש)]]</td></tr></table>


ה'''[[הגאולה האמיתית והשלימה|גאולה העתידה]]''' היא אחת מהעיקרי הדת, הנבואה אודותיה נאמרה ונשנתה ריבוי פעמים ב[[תורה]] ב[[נביאים]] וב[[כתובים]] תיאורו של [[מלך המשיח]] הגואל ושל תקופת הגאולה תוארה על ידי הנביאים והתפרשו יותר על ידי חכמי ישראל במשך הדורות. ועדיין אמרו על חלקם של פרטי הדברים "וכל אלו הדברים וכיוצא בהן לא ידע אדם איך יהיו עד שיהיו".  
ה'''[[הגאולה האמיתית והשלימה|גאולה העתידה]]''' היא אחת מעיקרי הדת. ה[[נבואה]] אודותיה נאמרה ונשנתה ריבוי פעמים ב[[תורה]] ב[[נביאים]] וב[[כתובים]]. תיאורו של [[מלך המשיח|הגואל]] ושל תקופת הגאולה תוארו על ידי הנביאים, והתפרשו יותר על ידי חכמי ישראל במשך הדורות. ועדיין אמרו על חלקם של פרטי הדברים - "וכל אלו הדברים וכיוצא בהן לא ידע אדם איך יהיו עד שיהיו".  


ה[[צפייה לגאולה]] היא חלק מהאמונה בבואו. שעל האדם לעורר עצמו לצפות ולבקש את ביאת המשיח בנין המקדש וקיבוצם של ישראל. מתפלל ומבקש על כך מדי יום ביומו בהזדמנויות רבות.
ה[[ציפיה לגאולה]] היא חלק מ[[אמונה בביאת המשיח|האמונה בבואו]]. על האדם לעורר עצמו לצפות ולבקש את ביאת המשיח, [[בית המקדש השלישי|בנין המקדש]] ו[[קיבוץ גלויות|קיבוצם של ישראל]]. בנוסח ה[[תפילה]] נקבעה התפילה והבקשה לגאולה עשרות פעמים, עקב היותה מהחשובים ביותר בצרכי היהודי המתפלל.


אולם עם התגלותה של [[תורת החסידות]] נוספה בהירות חדשה בכל הנושאים הקשורים לגאולה. הסיבה לכך נעוצה בכך שהתגלותה של החסידות אף היא חלק מהתגלות אור הגאולה. שזו אף הסיבה שבתורת נשיאי החסידות הדגישו את הזיקה של התורה והמצוות לגאולה ולצפייה והשתוקקות תמידית לגאולה.
אולם עם התגלותה של [[תורת החסידות]], נוספה בהירות חדשה בכל הנושאים הקשורים לגאולה. הסיבה לכך נעוצה בכך שהתגלותה של החסידות אף היא חלק מהתגלות אור הגאולה. שזו אף הסיבה שבתורת נשיאי החסידות הדגישו את הזיקה של התורה והמצוות לגאולה ולצפייה וההשתוקקות התמידית לגאולה.


התאולוגיה האמורה באה לידי ביטוי אצל נשיאי החסידות, אשר הכמיהה לגאולה חדורה היתה בכל עצמותם ובלטה בהנהגתם, ובמיוחד בדורות האחרונים, החל מ[[אדמו"ר הרש"ב]] שהקים את ישיבת "[[תומכי תמימים]]" ועורר [[שיחה|בשיחותיו]] שתלמידי הישיבה הם "[[חיילי בית דוד]]" הלוחמים כנגד המחרפים את עקבות המשיח. התעוררות זו התחזקה על ידי בנו [[אדמו"ר הריי"צ]], במיוחד בתקופת השואה שהיוותה – לפי דבריו – "חבלי משיח". [[נשיא דורנו]], השביעי לשושלת נשיאי חב"ד, הודיע עם קבלת נשיאותו כי דורנו הוא [[בשורת הגאולה|הדור האחרון לגלות והדור הראשון לגאולה]], הוא – המלך המשיח. מכך מובן שהגאולה אינה ענין נוסף על מציאותו והנהגתו אלא שזורה כחוט השני בכל פרט מהם.  
התאולוגיה האמורה באה לידי ביטוי אצל [[נשיאי החסידות]], אשר הכמיהה לגאולה חדורה היתה בכל עצמותם ובלטה בהנהגתם; אך במיוחד בדורות האחרונים - החל מ[[אדמו"ר הרש"ב]] שהקים את ישיבת "[[תומכי תמימים]]" ועורר [[שיחה|בשיחותיו]] שתלמידי הישיבה הם "[[חיילי בית דוד]]" הלוחמים כנגד המחרפים את עקבות המשיח. התעוררות זו התחזקה על ידי בנו [[אדמו"ר הריי"צ]], במיוחד בתקופת השואה שהיוותה – לפי דבריו – "חבלי משיח". [[נשיא דורנו]], השביעי לשושלת נשיאי חב"ד, הודיע עם קבלת נשיאותו כי דורנו הוא [[בשורת הגאולה|הדור האחרון לגלות והדור הראשון לגאולה]], ומכך מובן שהוא – המלך המשיח. מובן מאליו, אם כן, שהגאולה אינה ענין נוסף על מציאותו והנהגתו אלא שזורה כחוט השני בכל פרט מהם.


בשנים האחרונות דיבר בנושא זה ללא הרף, והודיע כי עבודת הגלות הסתיימה ומה שנשאר הוא רק להתכונן לקבל פני משיח תיכף ומיד ממש. ועודד את ההכרזה של קבלת מלכותו:
בשנים האחרונות דיבר בנושא זה ללא הרף, והודיע כי [[סיום עבודת הגלות|עבודת הגלות הסתיימה]] ומה שנשאר הוא רק להתכונן [[קבלת פני משיח|לקבל פני משיח]] תיכף ומיד ממש. כמו כן עודד אינספור פעמים את ההכרזה של קבלת מלכותו:
[[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]].
[[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]].

גרסה מ־05:35, 31 בדצמבר 2015

הדמיה של בית המקדש השני, אחד מהדברים שיתרחשו בגאולה זו בנית בית המקדש)
הדמיה של בית המקדש השני, אחד מהדברים שיתרחשו בגאולה זו בנית בית המקדש)

הגאולה העתידה היא אחת מעיקרי הדת. הנבואה אודותיה נאמרה ונשנתה ריבוי פעמים בתורה בנביאים ובכתובים. תיאורו של הגואל ושל תקופת הגאולה תוארו על ידי הנביאים, והתפרשו יותר על ידי חכמי ישראל במשך הדורות. ועדיין אמרו על חלקם של פרטי הדברים - "וכל אלו הדברים וכיוצא בהן לא ידע אדם איך יהיו עד שיהיו".

הציפיה לגאולה היא חלק מהאמונה בבואו. על האדם לעורר עצמו לצפות ולבקש את ביאת המשיח, בנין המקדש וקיבוצם של ישראל. בנוסח התפילה נקבעה התפילה והבקשה לגאולה עשרות פעמים, עקב היותה מהחשובים ביותר בצרכי היהודי המתפלל.

אולם עם התגלותה של תורת החסידות, נוספה בהירות חדשה בכל הנושאים הקשורים לגאולה. הסיבה לכך נעוצה בכך שהתגלותה של החסידות אף היא חלק מהתגלות אור הגאולה. שזו אף הסיבה שבתורת נשיאי החסידות הדגישו את הזיקה של התורה והמצוות לגאולה ולצפייה וההשתוקקות התמידית לגאולה.

התאולוגיה האמורה באה לידי ביטוי אצל נשיאי החסידות, אשר הכמיהה לגאולה חדורה היתה בכל עצמותם ובלטה בהנהגתם; אך במיוחד בדורות האחרונים - החל מאדמו"ר הרש"ב שהקים את ישיבת "תומכי תמימים" ועורר בשיחותיו שתלמידי הישיבה הם "חיילי בית דוד" הלוחמים כנגד המחרפים את עקבות המשיח. התעוררות זו התחזקה על ידי בנו אדמו"ר הריי"צ, במיוחד בתקופת השואה שהיוותה – לפי דבריו – "חבלי משיח". נשיא דורנו, השביעי לשושלת נשיאי חב"ד, הודיע עם קבלת נשיאותו כי דורנו הוא הדור האחרון לגלות והדור הראשון לגאולה, ומכך מובן שהוא – המלך המשיח. מובן מאליו, אם כן, שהגאולה אינה ענין נוסף על מציאותו והנהגתו אלא שזורה כחוט השני בכל פרט מהם.

בשנים האחרונות דיבר בנושא זה ללא הרף, והודיע כי עבודת הגלות הסתיימה ומה שנשאר הוא רק להתכונן לקבל פני משיח תיכף ומיד ממש. כמו כן עודד אינספור פעמים את ההכרזה של קבלת מלכותו: יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד.