כח העצמות – הבדלי גרסאות
| שורה 44: | שורה 44: | ||
===מצד הכוונה שביש=== | ===מצד הכוונה שביש=== | ||
הסיבה לכך שבריאת היש הגשמי הוא בכח העצמות, הוא מצד כוונת העצמות שבה ש[[סוף מעשה עלה במחשבה תחילה]] ועיקר הכוונה מתגלה דווקא בסוף וסיום העשייה ולכן עיקר הכוונה היא דווקא במציאות הגשמי שעל ידה יושלם הכוונה העליונה של [[דירה בתחתונים]] ולכן יש בה כח העצמות בכדי שעל ידי העבודה של המשכת אלוקות יתגלה בה שרשה האמיתי הוא כח העצמות ויתגלה שמציאות "היש הנברא הוא היש האמיתי" ושמציאות "הגשמי הוא אלוקות" {{הערה|ביאורי הזהר לאדמו"ר האמצעי מג, ג. | הסיבה לכך שבריאת היש הגשמי הוא בכח העצמות, הוא מצד כוונת העצמות שבה ש[[סוף מעשה עלה במחשבה תחילה]] ועיקר הכוונה מתגלה דווקא בסוף וסיום העשייה ולכן עיקר הכוונה היא דווקא במציאות הגשמי שעל ידה יושלם הכוונה העליונה של [[דירה בתחתונים]] ולכן יש בה כח העצמות בכדי שעל ידי העבודה של המשכת אלוקות יתגלה בה שרשה האמיתי הוא כח העצמות ויתגלה שמציאות "היש הנברא הוא היש האמיתי" ושמציאות "הגשמי הוא אלוקות" {{הערה|ספר ביאורי הזהר לאדמו"ר האמצעי מג, ג. ספר המאמרים תרע"ח עמוד קיג, תורת מנחם התוועדויות תשי"ג חלק א עמוד 235, מאמר דיבור המתחיל נר חנוכה תשל"ח (ספר המאמרים - מלוקט חלק ב עמוד 27 ובהערה 36 שם.}} | ||
זה שדווקא מציאות הגשמי הוא בכח העצמות מכריח שבו דווקא הוא עיקר הכוונה, לפי שעולמות העליונים הואיל ומציאותם היא על ידי גילוי אורו, ממילא הרי הם "ירידה מאור פניו יתברך".{{הערה|תניא פרק לו.}} ולכן אי אפשר לומר שבהם היא כוונת העצמות, שאי אפשר לומר שהעצמות הוא בשביל גילויים.{{הערה|נוסף לזה שאי אפשר שהכוונה היא לירידה.}} משאין כן במציאות היש הואיל ומציאותו היא מהעצמות (והוא עצמו אינו 'גילוי' כי אם 'עצמי') ועל ידי עבודה מתגלה בו העצמות שייך לומר שכוונת העצמות הוא בו.{{הערה|ספר המאמרים תרע"ח שם. מאמר באתי לגני תשי"א פרק ד (ספר המאמרים מלוקט חלק א עמוד ו) ועוד.}} | זה שדווקא מציאות הגשמי הוא בכח העצמות מכריח שבו דווקא הוא עיקר הכוונה, לפי שעולמות העליונים הואיל ומציאותם היא על ידי גילוי אורו, ממילא הרי הם "ירידה מאור פניו יתברך".{{הערה|תניא פרק לו.}} ולכן אי אפשר לומר שבהם היא כוונת העצמות, שאי אפשר לומר שהעצמות הוא בשביל גילויים.{{הערה|נוסף לזה שאי אפשר שהכוונה היא לירידה.}} משאין כן במציאות היש הואיל ומציאותו היא מהעצמות (והוא עצמו אינו 'גילוי' כי אם 'עצמי') ועל ידי עבודה מתגלה בו העצמות שייך לומר שכוונת העצמות הוא בו.{{הערה|ספר המאמרים תרע"ח שם. מאמר באתי לגני תשי"א פרק ד (ספר המאמרים מלוקט חלק א עמוד ו) ועוד.}} | ||