כח העצמות – הבדלי גרסאות
| שורה 72: | שורה 72: | ||
:(בפרט האמור שמציאותם מנגדת לאלקות וישראל מבררים אותם כמה פרטים: | :(בפרט האמור שמציאותם מנגדת לאלקות וישראל מבררים אותם כמה פרטים: | ||
:'''א'''שהתנגדותם לאלוקות היא מציאות אמיתית שמכיוון ש"כל הנמצאים לא נמצאו אלא מאמיתית הימצאו"{{הערה|משנה תורה לרמב"ם הלכות יסודי התורה א, א.}} והוא - הקב"ה - מציאות אמיתית, ממילא אף כל הנמצא ממנו אמיתי וגם מציאות המנגד הוא אמיתי. והוא מיכולתיו של הקב"ה שהוא "נמנע הנמנעות" הן להחיות בכל רגע הנברא ויחד עם זאת ש הוא יהיה מציאות מנגד (ואמיתית!). | :'''א.''' שהתנגדותם לאלוקות היא מציאות אמיתית שמכיוון ש"כל הנמצאים לא נמצאו אלא מאמיתית הימצאו"{{הערה|משנה תורה לרמב"ם הלכות יסודי התורה א, א.}} והוא - הקב"ה - מציאות אמיתית, ממילא אף כל הנמצא ממנו אמיתי וגם מציאות המנגד הוא אמיתי. והוא מיכולתיו של הקב"ה שהוא "נמנע הנמנעות" הן להחיות בכל רגע הנברא ויחד עם זאת ש הוא יהיה מציאות מנגד (ואמיתית!). | ||
:ויוצא שעבודתו של היהודי לברר המנגד הוא מלחמה נגד מציאות אמיתית שתוקפה וחזקה ב"לנגד" נובע מצד הקב"ה שהוא נמנע הנמנעות וביכולתו לברוא מציאות אמיתית שתנגד לו. וממילא מודגש יותר גודל ה'חידוש' שבעבודה זו להפוך מנגד אמיתי לקדושה.{{הערה|ראה בכל זה שיחת פרשת כי תצא תשמ"ט (תורת מנחם - התוועדויות תשמ"ט חלק ד עמוד 268).}}{{הערה|בפשטות אילו לא היה מציאות אמיתית (אלא דמיון בלבד שמציאותו האמיתית היא אלוקות) לכאורה לא היה צורך בכח העצמות דווקא מפני שאז העבודה היתה בלגלות את מציאותה האמיתית של הנברא ודווקא משום שמציאותו מנגדת באמת לאלוקות ממילא הבירור בו הוא חידוש לגמרי ביחס למציאותו והוא כמציאות חדשה ממש}} | :ויוצא שעבודתו של היהודי לברר המנגד הוא מלחמה נגד מציאות אמיתית שתוקפה וחזקה ב"לנגד" נובע מצד הקב"ה שהוא נמנע הנמנעות וביכולתו לברוא מציאות אמיתית שתנגד לו. וממילא מודגש יותר גודל ה'חידוש' שבעבודה זו להפוך מנגד אמיתי לקדושה.{{הערה|ראה בכל זה שיחת פרשת כי תצא תשמ"ט (תורת מנחם - התוועדויות תשמ"ט חלק ד עמוד 268).}}{{הערה|בפשטות אילו לא היה מציאות אמיתית (אלא דמיון בלבד שמציאותו האמיתית היא אלוקות) לכאורה לא היה צורך בכח העצמות דווקא מפני שאז העבודה היתה בלגלות את מציאותה האמיתית של הנברא ודווקא משום שמציאותו מנגדת באמת לאלוקות ממילא הבירור בו הוא חידוש לגמרי ביחס למציאותו והוא כמציאות חדשה ממש}} | ||
:'''ב.''' גם זה שישראל מבררים את | :'''ב.''' גם זה שישראל מבררים את היש על ידי שמגלים בו את כח העצמות שבו (וכאמור לעיל בערך, שמציאותו של היש הגשמי הוא מהיש האמיתי ועבודתם של ישראל לגלות זאת) היא 'חידוש' ביש הגשמי על אף שכח העצמות הוא עיקר מציאותה. לפי שזה מה שהיש הגשמי הוא מציאות העצמות הוא בהעלם לגמרי בהיש שאינו עומד לגילוי מצד עצמו ולכן כלפי העבודה הרי זה נחשב לחידוש גמור{{הערה|ראה ספר המאמרים מלוקט חלק ג עמוד ה הערה 23 (מהדורה החדשה -[http://chabadlibrary.org/books/admur/mlukat/1/6/43.htm חלק א עמוד 43]) וראה גם תורת מנחם התוועדויות תשמ"ט עמוד 727 הערה 60.}}{{הערה|ראה לקוטי שיחות חלק יב עמוד 75 הערה 30. שמבאר שם את החידוש שבגילוי אחדותו בעולם ולכאורה הוא הדין בנידון זה שכח העצמות שבו אינו מצד עצם מציאותה של היש שהיא עצמה היפך מאלקות, אלא שמצד העצמות שהוא כל יכול ונושא הפכים ויכול לשאת גם מציאות שמנגדת לאלוקות. וכמובן שהשייכות של היש הנברא אל העצמות הוא, שממנו כל מציאותו אבל לא בתוכנו שהרי אדרבה בתוכנו הוא ההיפך מאלוקות.}} | ||
'''ב.''' מצד גדר '''מציאות הקליפה''' עצמה: (נוסף לזה שקליפה מנגדת לקדושה ולכן עצם ההפיכה מחושך הקליפה לקדושה הוא 'חידוש')מציאות הקליפה היא 'העדר'{{הבהרה|יש להבהיר זאת על פי 'תורת שלום' המובא בהערה בחלק ו שם.}} וא"כ מציאות העולם כפי שהיא מצד הקליפה היא מציאות של העדר ועל ידי העבודה שמהפכים את המציאות לקדושה 'מחדשים' את מציאותה. {{הערה|שם=לקו"ש ו 73|לקוטי שיחות חלק ו עמוד 23 הערה 73.}} | '''ב.''' מצד גדר '''מציאות הקליפה''' עצמה: (נוסף לזה שקליפה מנגדת לקדושה ולכן עצם ההפיכה מחושך הקליפה לקדושה הוא 'חידוש')מציאות הקליפה היא 'העדר'{{הבהרה|יש להבהיר זאת על פי 'תורת שלום' המובא בהערה בחלק ו שם.}} וא"כ מציאות העולם כפי שהיא מצד הקליפה היא מציאות של העדר ועל ידי העבודה שמהפכים את המציאות לקדושה 'מחדשים' את מציאותה. {{הערה|שם=לקו"ש ו 73|לקוטי שיחות חלק ו עמוד 23 הערה 73.}} | ||