השל"ה: הבדלים בין גרסאות בדף
| שורה 50: | שורה 50: | ||
"התוספות יום טוב" בהסכמתו "..אמרי שפר אשר חיבר הרב הגאון החסיד המפורסם כמהור"ר ישעיה.... כי הלא איש קדוש ונורא הוא אשר היה אור תורתו זורח מלפנים בישראל....שבלי ספק נאצל בו רוח ממרום אשר העידו עליו מן השמיים". | "התוספות יום טוב" בהסכמתו "..אמרי שפר אשר חיבר הרב הגאון החסיד המפורסם כמהור"ר ישעיה.... כי הלא איש קדוש ונורא הוא אשר היה אור תורתו זורח מלפנים בישראל....שבלי ספק נאצל בו רוח ממרום אשר העידו עליו מן השמיים". | ||
"המגני שלמה"(סבו של "הפני יהושע") כותב "...ובאשר ששלח ה׳ לפנינו אחד קדוש מדבר דברים שהם כבשונו של עולם כי דודי אש מפיו יהללו וזקוקי דינור' נפקיה מפיהו....והחסיד הקדוש הגאון זלה"ה פותח לנו שער התפילה...והראה לבלתי ספק כי מכח חסידותיו ויראתו הטהורה אשר כל מעשיו היו לשם שמים כידוע לכל שער עמינו והאריכות בזה אך למותר זכה לכל אלה". | "המגני שלמה" (סבו של "הפני יהושע") כותב "...ובאשר ששלח ה׳ לפנינו אחד קדוש מדבר דברים שהם כבשונו של עולם כי דודי אש מפיו יהללו וזקוקי דינור' נפקיה מפיהו....והחסיד הקדוש הגאון זלה"ה פותח לנו שער התפילה...והראה לבלתי ספק כי מכח חסידותיו ויראתו הטהורה אשר כל מעשיו היו לשם שמים כידוע לכל שער עמינו והאריכות בזה אך למותר זכה לכל אלה". | ||
==ספריו== | ==ספריו== | ||
גרסה מ־22:56, 22 ביוני 2015
ערך זה עוסק במחבר ספר 'שני לוחות הברית' (השל"ה). אם התכוונתם לאדם אחר, ראו ישעיהו הורביץ (פירושונים).
רבי ישעיה הלוי הורוביץ הידוע בכינוי השל"ה הקדוש, (ה'שי"ח - ה'ש"צ). ספרו "השל"ה" הינו מספרי היסוד של תנועת החסידות.
תולדות חיים
נולד בפראג בשנת ה'שי"ח (1558) לרבי אברהם הלוי הורוויץ, שהיה תלמיד הרמ"א, וחיבר את הספר "חסד לאברהם".
עוד מילדותו הצטיין השל"ה בלימודיו, למד בלובלין בישיבה שבה לימד אביו, אצל רבי שלמה לוריא (מהרש"ל) ורבי מאיר מלובלין (המהר"ם מלובלין) שהיו מגדולי רבני פולין במאה ה-16.
לאחר מכן שימש ברבנות, וכאב בית דין במקומות רבים בפולין, ליטא, גליציה, אוסטריה וגרמניה בקהילות פוזנן, מץ ופרנקפורט דמיין, ונחשב כרב מחמיר. בתקופת כהונתו בווינה נישא לחיה (בתו של ר' אברהם מויל).
לאחר שגורשו היהודים מפרנקפורט על נהר המיין, בשנת ה'שע"ד חזר לפראג ושימש שם ברבנות. אשתו הרבנית חיה נפטרה בשנת ה'ש"פ, ואז החליט לעלות לארץ ישראל, כדי לבסס ולהרחיב את היישוב היהודי בארץ, שלמען החזקתה טרח ואסף כספים עוד קודם לכן, וכן לאור אמונתו בביאת המשיח שעתידה להתרחש במאה החמישית של האלף השישי.
השל"ה יצא למסע רגלי ארוך, והגיע דרך העיר חאלב שבסוריה לירושלים, בשנת ה'שפ"א, ונתקבל בכבוד רב. בירושלים נשא אשה שנייה. לאחר שמוחמד אבן פרוק עצר חמישה עשר מנכבדי העיר ובהם השל"ה, עד שנפדו בסכום כסף גדול, עבר להתגורר בצפת שבה גר כשלוש שנים, ובטבריה שבה חי עוד חמש שנים, ובה נפטר ונקבר. צפת וטבריה היו באותם ימים מרכזים ללימוד הקבלה והשל"ה התמסר גם הוא ללימוד הקבלה ופנימיות התורה שימשה יסוד לחיבורו הגדול "שני לוחות הברית".
בארץ ישראל ערך השל"ה את סידורו המפורסם "שער השמים". הוא נתן לסידורו שם זה היות ששמו ישעיהו עולה בגימטריה כמילת 'השמים' וכן בגלל שבשבוע בואו לירושלים קראו בתורה את פרשת השבוע ויצא שבה אמר יעקב "וזה שער השמים". כשנתיים לאחר בואו לארץ ישראל השלים את חיבורו "שני לוחות הברית", שנכתב כצוואה לבני משפחתו, ובו הוא מצווה להנזר מתענוגות העולם.
לפני הסתלקותו צווה השל"ה שלא יספידוהו. נפטר בי"א ניסן לשנת ה'ש"צ ומקום מנוחתו בטבריה (ליד קברו של הרמב"ם).
במשנת חסידות חב"ד
אדמו"ר הזקן בשנות צעירותו, למד תדיר את ספרי השל"ה והתנהג לפי מנהגי השל"ה, וכן התפלל בסידור של השל"ה.[1] וכיוון את הכוונות של השל"ה.
בעקבות זאת הגדיר אדמו"ר הרש"ב את אדמו"ר הזקן בתואר "של"ה - יוד" (איש - של"ה.)
המנהג החב"די להמתין לאחר חלבי במשך שעה, הוא על פי מנהגי השל"ה.
בשער ספר התניא כותב אדמו"ר הזקן כי הוא נכתב מפי ספרים וסופרים. מקובל בפי חסידים כי במילה "ספרים" התכווין אדמו"ר הזקן לספרי המהר"ל והשל"ה.
הרבי אמר, כי אדמו"ר הריי"צ לא הקפיד לומר "השל"ה הקדוש",[2] אולם הרבי עצמו אכן השתמש בביטוי 'השל"ה הקדוש'.[3]
באחת ההזדמנויות התייחס הרבי למה שמובא בספרים הקדושים שהשל"ה הוא אחד משלושה מגדולי ישראל שקראו את שמותיהם בשמות נעלים (הרמב"ם שקרא לספרו בשם בו נקרא ספר דברים - 'משנה תורה', רבי משה אלשיך שקרא לספרו 'תורת משה', והשל"ה שקרא לספרו 'שני לוחות הברית') והשמות לא התקבלו בתפוצות ישראל בתור 'עונש' על שנטלו לעצמם עטרה שאינה ראויה להם, אך הרבי שלל דברים אלו ואמר שאינם מתקבלים על הדעת[4].
ציטוטים
כתב השל"ה (יג, א) "שמי שאינו יכול ללמוד יאמר את שמות החומשים והפרשיות, ספרי תנ"ך ומסכתות הש"ס". אבל תורת חסידות חב"ד פעלה - אומר הרבי - שלא מסתפקים באמירת אותיות, על-דרך השבעת שמות, אלא יש צורך ב"יחוד נפלא" בין השכל של הפשוט שבפשוטים עם רזין דרזין דאורייתא
בשיחות הרבי מוזכרים יסודות רבים על פרשיות השבוע. אחת מהן היא שגם שם של פרשה הוא בדיוק![5]. "המועדים של כל השנה כו' בכולן יש שייכות לאותן הפרשות שחלות בהן"[6]. "אדם" מלשון "אדמה לעליון"[7] "התורה מדברת בעליונים ורומזת בתחתונים", ועוד.
מאז החל הרבי את דרכו ושיטתו הייחודית בפירוש רש"י (בתשכ"ה), ביסס זאת על דברי השל"ה - שבפירוש רש"י לתורה יש "עניינים מופלאים". עניין זה שב ונזכר בשיחות פעמים רבות.
גדולי ישראל על השל"ה הקדוש
רבי יואל סירקש "הב"ח" כותב בהסכמתו לשער השמיים וזלה"ק "אשא עיני ואראה איש קדוש ונורא מדבר מתיך האש ושותה מים קדושים ממקור קדוש יהלכו מצנורות הקדושים קדש קדשים מרווים הצמאים ומשתוקקים לדברים קדושים הלא הוא הרב הגדול בכל התורה הגאון כמהר"ר ישעיה הלוי זצ"ל...והניח אחריו ברכה בחיבוריו הקדושים וכאשר ראינו וקרינו בהם הרגשנו השפעת הקדושה מרום המעלות בכל אברינו וזה האות שחיבוריו הם מחוברים לשם שמיים".
רבי יעקב מלובלין אביו של הרבי רבי העשיל מקארקא כותב בהסכמתו "המפורסמות אין צריכין ראייה כי היה רב מובהק נשיא בישראל גדול שמו וקדוש יאמר לו...שחיבר הגאון מהור"ר ישעיה סג״ל זצ״ל הורביץ".
"התוספות יום טוב" בהסכמתו "..אמרי שפר אשר חיבר הרב הגאון החסיד המפורסם כמהור"ר ישעיה.... כי הלא איש קדוש ונורא הוא אשר היה אור תורתו זורח מלפנים בישראל....שבלי ספק נאצל בו רוח ממרום אשר העידו עליו מן השמיים".
"המגני שלמה" (סבו של "הפני יהושע") כותב "...ובאשר ששלח ה׳ לפנינו אחד קדוש מדבר דברים שהם כבשונו של עולם כי דודי אש מפיו יהללו וזקוקי דינור' נפקיה מפיהו....והחסיד הקדוש הגאון זלה"ה פותח לנו שער התפילה...והראה לבלתי ספק כי מכח חסידותיו ויראתו הטהורה אשר כל מעשיו היו לשם שמים כידוע לכל שער עמינו והאריכות בזה אך למותר זכה לכל אלה".
ספריו
- סידור שער השמיים
- שני לוחות הברית
קישורים חיצוניים
- הרב מרדכי מנשה לאופר, השל"ה - בעל שני לוחות הברית, לקט מהתייחסויות הרבי בנוגע לספר ולמחברו, במדור 'ניצוצי רבי' שבשבועון התקשרות גליון 672
הערות שוליים
- ↑ בית רבי.
- ↑ שיחות קודש תש"י עמ' ו'.
- ↑ ראה לדוגמא תורת מנחם התוועדויות תשמ"ג חלק ב' עמ' 942.
- ↑ התוועדויות ש"פ וארא מברכים החודש שבט תשמ"ח, עמוד 255.
- ↑ תורת מנחם כרך כד עמ' 207
- ↑ מאמר מפורסם אותו הרבה הרבי לצטט.
- ↑ הוזכר על ידי הרבי פעמים רבות.