בן ציון שם טוב: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (החלפת טקסט – "הרה"ח ר'" ב־"הרב") |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 6: | שורה 6: | ||
הרב בנציון שמטוב נולד בשנת [[תרס"ב]] בעיר [[דרויא]]. למד בישיבת [[תומכי תמימים פולטובה|תומכי תמימים בפולטבה]] משנת [[תרע"ה]] עד שנת [[תרפ"ה]]. ר' בנציון עשה חיל בלימודים ונמנה עם מצטייני התלמידים וכך כותב עליו [[הרבי הריי"צ]]: "בנציון שי' הוא בחור למדן וירא שמים בעל כשרון נעלה בלימוד הנגלה והדא"ח, בקי בגמרא ובהרבה הלכות ב[[יורה דעה|יו"ד]] ו[[חושן משפט|חו"מ]], ועתידות טובות בעילוי הלימוד ניבאו לו". | הרב בנציון שמטוב נולד בשנת [[תרס"ב]] בעיר [[דרויא]]. למד בישיבת [[תומכי תמימים פולטובה|תומכי תמימים בפולטבה]] משנת [[תרע"ה]] עד שנת [[תרפ"ה]]. ר' בנציון עשה חיל בלימודים ונמנה עם מצטייני התלמידים וכך כותב עליו [[הרבי הריי"צ]]: "בנציון שי' הוא בחור למדן וירא שמים בעל כשרון נעלה בלימוד הנגלה והדא"ח, בקי בגמרא ובהרבה הלכות ב[[יורה דעה|יו"ד]] ו[[חושן משפט|חו"מ]], ועתידות טובות בעילוי הלימוד ניבאו לו". | ||
==עסקנותו ושליחותו== | ===עסקנותו ושליחותו=== | ||
היה בין עשרה התמימים ש[[אדמו"ר הריי"צ]] כרת איתם ברית להתמסר עד טיפת דמם האחרונה לעניני יהדות וחסידות. ומסר נפשו בפועל. | היה בין עשרה התמימים ש[[אדמו"ר הריי"צ]] כרת איתם ברית להתמסר עד טיפת דמם האחרונה לעניני יהדות וחסידות. ומסר נפשו בפועל. | ||
| שורה 15: | שורה 15: | ||
בין השאר הוא גם היה מעורר על עריכת [[סעודה שלישית|שלוש סעודות]] והי' מספר [[סיפורי צדיקים]] וחיזק את החסידות בכלל. ובכל עיר שהיו מגיעים, היו מדווחים לרבי הריי"צ בנוגע למצב הרבנים, החדרים, המקוואות ובתי הכנסת. פעם באמצע הפעילות אסרו אותו, וכאשר לא ענה על שאלותיהם ולא היה לו תעודה מזהה - שחררו אותו. | בין השאר הוא גם היה מעורר על עריכת [[סעודה שלישית|שלוש סעודות]] והי' מספר [[סיפורי צדיקים]] וחיזק את החסידות בכלל. ובכל עיר שהיו מגיעים, היו מדווחים לרבי הריי"צ בנוגע למצב הרבנים, החדרים, המקוואות ובתי הכנסת. פעם באמצע הפעילות אסרו אותו, וכאשר לא ענה על שאלותיהם ולא היה לו תעודה מזהה - שחררו אותו. | ||
==מאסרו== | ===מאסרו=== | ||
בסוף שנת [[תרפ"ז]] עלו אנשי ה[[יבסקציה]] על עקבותיו ואסרוהו, וכך כותב הרבי הריי"צ: {{ציטוטון|כשלושה חדשים הרגיש, אשר יש לו צל השומר את עקבותיו, וסופר צעדיו, אמנם להיותו מסור ונתון לעבודתו, לא מצא די כח בעצמו לעזוב את המלאכה, ולנסוע על איזה חדשים בנגב אחר, ובאחד הימים בחודש אד"ר פ"ז לכדוהו בעיר [[אוורוטש]], וישלחוהו אסור בכבלי ברזל בשמירה מעולה לעיר חרקוב, וישימוהו בכלא, ה[[תפילין]] נתנו לו, וישב שם כשני חדשים... וימלאו את בקשתו, לתת לו חופש על ימי החג... ובבואו חזרה אמרו לו אשר חפשי הוא לשבת בחרקוב עד אשר יתירו לו לנסוע כלה. חפצם היה לראות במה יתעסק בעת ההיא למען אשר על ידי זה יוכלו להיוודע עם מי הוא בא בדברים, ואם כי התעסק בענייני עבודתו, כמובן בסוד גמור, בכל זה ת"ל לא יכלו למצוא דבר}}. | בסוף שנת [[תרפ"ז]] עלו אנשי ה[[יבסקציה]] על עקבותיו ואסרוהו, וכך כותב הרבי הריי"צ: {{ציטוטון|כשלושה חדשים הרגיש, אשר יש לו צל השומר את עקבותיו, וסופר צעדיו, אמנם להיותו מסור ונתון לעבודתו, לא מצא די כח בעצמו לעזוב את המלאכה, ולנסוע על איזה חדשים בנגב אחר, ובאחד הימים בחודש אד"ר פ"ז לכדוהו בעיר [[אוורוטש]], וישלחוהו אסור בכבלי ברזל בשמירה מעולה לעיר חרקוב, וישימוהו בכלא, ה[[תפילין]] נתנו לו, וישב שם כשני חדשים... וימלאו את בקשתו, לתת לו חופש על ימי החג... ובבואו חזרה אמרו לו אשר חפשי הוא לשבת בחרקוב עד אשר יתירו לו לנסוע כלה. חפצם היה לראות במה יתעסק בעת ההיא למען אשר על ידי זה יוכלו להיוודע עם מי הוא בא בדברים, ואם כי התעסק בענייני עבודתו, כמובן בסוד גמור, בכל זה ת"ל לא יכלו למצוא דבר}}. | ||
| שורה 22: | שורה 22: | ||
ר' בנציון הוחזק בכלא חודש נוסף ושוב שחררו אותו בתנאי שישאר בחרקוב. ב[[חשוון]] [[תרפ"ח]] אסרוהו ושלחו אותו בשמירה מיוחדת למוסקבה, ושם הושיבו אותו במבצר, וגם [[תפילין]] לא נתנו לו. כאות מחאה עשה שביתת רעב וכשבעה ימים (!) לא בא אוכל לפיו עד שנתנו לו תפילין. ישב בכלא במבצר שלושה חדשים, ואז נידון לשלוש שנות גלות ב[[סיביר]]. לאחר ששוחרר, אחרי מסכת תלאות ארוכה, המשיך בפעולותיו בהפצת ה[[תורה]] והמצוות בקרב יהודי [[רוסיה]] וסביבותיה. | ר' בנציון הוחזק בכלא חודש נוסף ושוב שחררו אותו בתנאי שישאר בחרקוב. ב[[חשוון]] [[תרפ"ח]] אסרוהו ושלחו אותו בשמירה מיוחדת למוסקבה, ושם הושיבו אותו במבצר, וגם [[תפילין]] לא נתנו לו. כאות מחאה עשה שביתת רעב וכשבעה ימים (!) לא בא אוכל לפיו עד שנתנו לו תפילין. ישב בכלא במבצר שלושה חדשים, ואז נידון לשלוש שנות גלות ב[[סיביר]]. לאחר ששוחרר, אחרי מסכת תלאות ארוכה, המשיך בפעולותיו בהפצת ה[[תורה]] והמצוות בקרב יהודי [[רוסיה]] וסביבותיה. | ||
==יציאתו מרוסיה== | ===יציאתו מרוסיה=== | ||
עם תום המלחמה, כאשר ניתנה הרשות לאזרחי [[פולין]] שברחו ל[[רוסיה]], לחזור למדינתם, נוצרה האפשרות גם לאזרחי רוסיה, להצטייד בתעודות מזוייפות בתור אזרחים פולניים, ולצאת את רוסיה. ר' בנציון ניצל את ההזדמנות ויצא מרוסיה בשנת [[תש"ז]] באחת מרכבות המשא שממשלת רוסיה הקצתה לפולניים. | עם תום המלחמה, כאשר ניתנה הרשות לאזרחי [[פולין]] שברחו ל[[רוסיה]], לחזור למדינתם, נוצרה האפשרות גם לאזרחי רוסיה, להצטייד בתעודות מזוייפות בתור אזרחים פולניים, ולצאת את רוסיה. ר' בנציון ניצל את ההזדמנות ויצא מרוסיה בשנת [[תש"ז]] באחת מרכבות המשא שממשלת רוסיה הקצתה לפולניים. | ||
| שורה 30: | שורה 30: | ||
ר' בנציון זכה להעמיד דור של חסידים, מקושרים, שלוחים של הרבי ברחבי תבל. | ר' בנציון זכה להעמיד דור של חסידים, מקושרים, שלוחים של הרבי ברחבי תבל. | ||
ר' בנציון נהרג | ר' בנציון נהרג ב[[ה' תמוז]] ה[[תשל"ה]] בתאונת דרכים ליד [[כפר חב"ד]], ומ"כ ב[[הר הזיתים]]. | ||
== בניו == | == בניו == | ||
| שורה 43: | שורה 43: | ||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
*[http://chabad.info/files/RavTsionChemTov.wma ר' בן ציון שר על ה[[מסירות נפש]] ברוסיה] {{אינפו}} | *[http://chabad.info/files/RavTsionChemTov.wma ר' בן ציון שר על ה[[מסירות נפש]] ברוסיה] {{אינפו}} | ||
*[http://www.teshura.com/teshurapdf/Aber-%20Shemtov%20-%20Sivan%208%2C%205775.pdf תשורה מנישואי שלום דובער וחיה מושקא אייבר, ח' סיון תשע"ה] {{PDF}} | |||
{{מיון רגיל:שם טוב בן ציון}} | {{מיון רגיל:שם טוב בן ציון}} | ||
גרסה מ־19:43, 27 במאי 2015
הרב בן ציון שם טוב (תרס"ב - ה' תמוז ה'תשל"ה) היה שד"ר וחסיד בעל מסירות נפש. היה מקושר בלב ובנפש לרבותינו נשיאנו ומסור להרבי.
תולדות חיים
הרב בנציון שמטוב נולד בשנת תרס"ב בעיר דרויא. למד בישיבת תומכי תמימים בפולטבה משנת תרע"ה עד שנת תרפ"ה. ר' בנציון עשה חיל בלימודים ונמנה עם מצטייני התלמידים וכך כותב עליו הרבי הריי"צ: "בנציון שי' הוא בחור למדן וירא שמים בעל כשרון נעלה בלימוד הנגלה והדא"ח, בקי בגמרא ובהרבה הלכות ביו"ד וחו"מ, ועתידות טובות בעילוי הלימוד ניבאו לו".
עסקנותו ושליחותו
היה בין עשרה התמימים שאדמו"ר הריי"צ כרת איתם ברית להתמסר עד טיפת דמם האחרונה לעניני יהדות וחסידות. ומסר נפשו בפועל.
בתחילת שנת תרפ"ו שלח הרבי הריי"צ את ר' בנציון ואברך נוסף לעיירות וואהלין, לחזק את היהודים שם בענייני תורה ומצוות. פלך וואהלין היה מקום שבו שלטה ה'יבסקציה' במלוא תוקפה, וברוב הערים לא היו חדרים ומוסדות תורה, והיהודים פחדו לנהל שם חיי תורה ומצוות.
ר' בנציון וחברו הגיעו למקום ו'הפכו' את וואהלין, וכך כותב עליו הרבי הריי"ץ: "הוא הראשון אשר גילה דעתו, כי חפץ הוא בעבודה, וניתן לו פלך ואהלין, לעבדה לנסוע בהעיירות ולעורר על דבר חדרים, שיעורי לימוד ברבים, תיקוני מקוואות ועוד. שתי שנים ומחצה עבד בעזה"י בחריצות גדולה, וייסד הרבה עשיריות חדרים, ונשא נאומים נלהבים על דבר קביעות עתים לתורה, לייסד חברות לומדי גמרא, משניות הלכה והגדה, תפארת בחורים, ודברי התעוררות על דבר טהרת בנות ישראל יחיו, ורוח אחרת לבשה וואהלין. בארבעה מקומות, נוסדו ישיבות גדולות (בחשאי) עם ראשי ישיבות מופלגי תורה, וכשלש מאות תלמידים למדו בהד' מקומות גמרא בעיון רב, ובהנהגה טובה"
בין השאר הוא גם היה מעורר על עריכת שלוש סעודות והי' מספר סיפורי צדיקים וחיזק את החסידות בכלל. ובכל עיר שהיו מגיעים, היו מדווחים לרבי הריי"צ בנוגע למצב הרבנים, החדרים, המקוואות ובתי הכנסת. פעם באמצע הפעילות אסרו אותו, וכאשר לא ענה על שאלותיהם ולא היה לו תעודה מזהה - שחררו אותו.
מאסרו
בסוף שנת תרפ"ז עלו אנשי היבסקציה על עקבותיו ואסרוהו, וכך כותב הרבי הריי"צ: "כשלושה חדשים הרגיש, אשר יש לו צל השומר את עקבותיו, וסופר צעדיו, אמנם להיותו מסור ונתון לעבודתו, לא מצא די כח בעצמו לעזוב את המלאכה, ולנסוע על איזה חדשים בנגב אחר, ובאחד הימים בחודש אד"ר פ"ז לכדוהו בעיר אוורוטש, וישלחוהו אסור בכבלי ברזל בשמירה מעולה לעיר חרקוב, וישימוהו בכלא, התפילין נתנו לו, וישב שם כשני חדשים... וימלאו את בקשתו, לתת לו חופש על ימי החג... ובבואו חזרה אמרו לו אשר חפשי הוא לשבת בחרקוב עד אשר יתירו לו לנסוע כלה. חפצם היה לראות במה יתעסק בעת ההיא למען אשר על ידי זה יוכלו להיוודע עם מי הוא בא בדברים, ואם כי התעסק בענייני עבודתו, כמובן בסוד גמור, בכל זה ת"ל לא יכלו למצוא דבר".
כשלקחו את הרבי הריי"צ לכלא בי"ד בסיון תרפ"ז, באותו יום לקחו אותו בחזרה לכלא (אחרי ששחררו אותו בתנאי שישאר בחרקוב כנ"ל) וחקרו אותו על הפעולות של הרבי הריי"צ והוא כמובן לא גילה כלום.
ר' בנציון הוחזק בכלא חודש נוסף ושוב שחררו אותו בתנאי שישאר בחרקוב. בחשוון תרפ"ח אסרוהו ושלחו אותו בשמירה מיוחדת למוסקבה, ושם הושיבו אותו במבצר, וגם תפילין לא נתנו לו. כאות מחאה עשה שביתת רעב וכשבעה ימים (!) לא בא אוכל לפיו עד שנתנו לו תפילין. ישב בכלא במבצר שלושה חדשים, ואז נידון לשלוש שנות גלות בסיביר. לאחר ששוחרר, אחרי מסכת תלאות ארוכה, המשיך בפעולותיו בהפצת התורה והמצוות בקרב יהודי רוסיה וסביבותיה.
יציאתו מרוסיה
עם תום המלחמה, כאשר ניתנה הרשות לאזרחי פולין שברחו לרוסיה, לחזור למדינתם, נוצרה האפשרות גם לאזרחי רוסיה, להצטייד בתעודות מזוייפות בתור אזרחים פולניים, ולצאת את רוסיה. ר' בנציון ניצל את ההזדמנות ויצא מרוסיה בשנת תש"ז באחת מרכבות המשא שממשלת רוסיה הקצתה לפולניים.
הגיע לפולין ומשם המשיך לאנגליה ושימש כשד"ר של הרבי שם. ידוע לכל, על דבר התמסרותו לרבי, במבצעיו הק', בפרסום תורתו, ובעיקר בהתמסרותו לשכנע את זקני חסידי חב"ד באירופא שיקבלו ע"ע את נשיאותו של הרבי.
הי' ממקימי 'ועד להפצת שיחות' הקים את 'מכון לוי יצחק' באה"ק להדפסת ופרסום תורתו של הרבי בלה"ק. מפורסם בקרב חסידי חב"ד ניגונו המביע רגש מיוחד על הניסים שהתחוללו בימים הקשים ההם: "ניסים ניסים האט געשען...". ר' בנציון זכה להעמיד דור של חסידים, מקושרים, שלוחים של הרבי ברחבי תבל.
ר' בנציון נהרג בה' תמוז התשל"ה בתאונת דרכים ליד כפר חב"ד, ומ"כ בהר הזיתים.
בניו
- ר' אברהם יצחק שם טוב - שליח הרבי לפילדלפיה, פנסליבניה
- ר' ישראל שמטוב - עסקן חסידי תושב קראון הייטס
- ר' מנחם מענדל ע"ה שמטוב - עסקן חסידי תושב קראון הייטס
- ר' שלום דובער שמטוב - שליח הרבי למישיגן, דטרויט
לקריאה נוספת
- יוסף אשכנזי, אוצר החסידים - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב"ד ברחבי תבל, בהוצאת חזק, תשע"ד
