ניגון ע"ז (אמנם כן): הבדלים בין גרסאות בדף

ניגון זה הוא ניגון ע"ז ב[[ספר הניגונים]].

ר' [[אברהם פריד]] כתב מילים לניגון זה. המילים באידיש 'טאטעניו'. השיר מספר על האבה העצומה שיש לאבינו שבשמים לכל יהודי ואפילו שגורשנו משולחנו הוא עוד עתיד להביא אותנו כולם יחד לירושלים, ללא יוצא מן הכלל נהיה כולנו יחד עם אבותינו.

בדרך כלל הרבנית הקפידה שאף אחד לא יהיה נוכח בשעת הדלקת נרות, אפילו באי הבית הקרובים. בעדינותה מעולם לא ביקשה מהנוכחים לעזוב את החדר, אך בתבונתה חיכתה עד שיעשו זאת מעצמם. אבל שמעתי מאחת שראתה את הרבנית בערב ראש השנה תשמ"ו, בזמן הדלקת הנרות, ושמעה אותה מפזמת בדביקות רבה את השיר אבינו אב הרחמן, רחם עלינו . . געוואלד טאטעניו... אכן, בעת רצון מיוחדת זו, התפללה הרבנית לא על צרכיה האישיים, אלא על ישועת כלל ישראל!

'א טאטע ביסטו גאר א געטרייער,

דיין ליבשאפט צו אונז איז דאך אין לשער,