אתחלתא דגאולה – הבדלי גרסאות
רוב האנשים מכירים את המובן ע"י השימוש במילה "הקלות" |
|||
| שורה 14: | שורה 14: | ||
במכתבים רבים ה[[רבי]] שלל בחומרה את הטוענים שכעת כבר התחילה ה[[גאולה]]. המצב ב[[ארץ ישראל]] מהבחינה של קיום [[תורה ומצוות]] לא נעשה טוב יותר על ידי הקמת [[מדינת ישראל]], ולהיפך, ממילא לא ייתכן שזוהי התחלת ה[[גאולה]], שמטרתה [[שלימות התורה ומצוות]]. ב[[מכתב]] שכתב לרב [[שלמה יוסף זוין]], הוא כותב שהדבר גורם להתרופפות בקיום [[תורה ומצוות]] ולדחיית ה[[קץ]]{{הערה|"כיון שלדעתי {{מונחון|עי"ז|על ידי זה}} דוחין את ה[[קץ]] {{מונחון|ח"ו|חס וחלילה}}, נוסף {{מונחון|ע"ז|על זה}} שהדברים על דבר אתחלתא ד[[גאולה]] בזמן זה מביאים לקולא בקיום ה{{מונחון|תומ"צ|תורה ומצוות}}..." (אגרות הקודש, אגרת ג'קד)}} "הביאור היחידי שנופלים קורבנות ב[[ארץ ישראל]] הוא בגלל ההכרזה של אתחלתא ד[[גאולה]].{{הערה|וגם עתה לא הייתי כותב את כל הנ"ל באם לא ראיתי בזה - הכרזת "אתחלתא דגאולה" - עניין של סכנה. כי זהו הביאור היחידי ש({{מונחון|לע"ע|לעת עתה}}) מצאתי על עניין הקרבנות והחללים ב{{מונחון|אה"ק|ארצנו הקדושה}} {{מונחון|ת"ו|תיבנה ותכונן}} וביניהם אפילו כאלו ש[[ניצולי השואה|ניצולו מהשואה]] וראו [[נסים]] גלויים בזה, ובכל זה נפלו ב{{מונחון|אה"ק|ארצנו הקדושה}} {{מונחון|ת"ו|תיבנה ותכונן}} ו{{מונחון|ג"כ|גם כן }} באופן בלתי טבעי כנ"ל, הי"ד" (אגרות הקודש, אגרת ט'תריג).}}. פרופ' [[ישראל אלדד]] כתב במאמר ב"[[ידיעות אחרונות]]" על ביקורו בחצר הרבי מליובאוויטש: "כאשר ניסיתי להעלות את הנוסחה המקובלת בציונות הדתית שהציונות היא אתחלתא ד[[גאולה]]... חל מפנה מפתיע בטון דיבורו, אף הלם באגרופו על השולחן והפטיר: הרב קוק טעה". הרב [[שלום דב וולפא]], כתב בנושא זה את הספר '''בין אור לחושך'''. | במכתבים רבים ה[[רבי]] שלל בחומרה את הטוענים שכעת כבר התחילה ה[[גאולה]]. המצב ב[[ארץ ישראל]] מהבחינה של קיום [[תורה ומצוות]] לא נעשה טוב יותר על ידי הקמת [[מדינת ישראל]], ולהיפך, ממילא לא ייתכן שזוהי התחלת ה[[גאולה]], שמטרתה [[שלימות התורה ומצוות]]. ב[[מכתב]] שכתב לרב [[שלמה יוסף זוין]], הוא כותב שהדבר גורם להתרופפות בקיום [[תורה ומצוות]] ולדחיית ה[[קץ]]{{הערה|"כיון שלדעתי {{מונחון|עי"ז|על ידי זה}} דוחין את ה[[קץ]] {{מונחון|ח"ו|חס וחלילה}}, נוסף {{מונחון|ע"ז|על זה}} שהדברים על דבר אתחלתא ד[[גאולה]] בזמן זה מביאים לקולא בקיום ה{{מונחון|תומ"צ|תורה ומצוות}}..." (אגרות הקודש, אגרת ג'קד)}} "הביאור היחידי שנופלים קורבנות ב[[ארץ ישראל]] הוא בגלל ההכרזה של אתחלתא ד[[גאולה]].{{הערה|וגם עתה לא הייתי כותב את כל הנ"ל באם לא ראיתי בזה - הכרזת "אתחלתא דגאולה" - עניין של סכנה. כי זהו הביאור היחידי ש({{מונחון|לע"ע|לעת עתה}}) מצאתי על עניין הקרבנות והחללים ב{{מונחון|אה"ק|ארצנו הקדושה}} {{מונחון|ת"ו|תיבנה ותכונן}} וביניהם אפילו כאלו ש[[ניצולי השואה|ניצולו מהשואה]] וראו [[נסים]] גלויים בזה, ובכל זה נפלו ב{{מונחון|אה"ק|ארצנו הקדושה}} {{מונחון|ת"ו|תיבנה ותכונן}} ו{{מונחון|ג"כ|גם כן }} באופן בלתי טבעי כנ"ל, הי"ד" (אגרות הקודש, אגרת ט'תריג).}}. פרופ' [[ישראל אלדד]] כתב במאמר ב"[[ידיעות אחרונות]]" על ביקורו בחצר הרבי מליובאוויטש: "כאשר ניסיתי להעלות את הנוסחה המקובלת בציונות הדתית שהציונות היא אתחלתא ד[[גאולה]]... חל מפנה מפתיע בטון דיבורו, אף הלם באגרופו על השולחן והפטיר: הרב קוק טעה". הרב [[שלום דב וולפא]], כתב בנושא זה את הספר '''בין אור לחושך'''. | ||
ה[[רבי]] אמר כי טענות אלו מביאים לקולות ב[[תורה ובמצוות]] (מכיון שמסתכלים על שלטון שאינו מאמין ב[[תורה ובמצוות]] כתחילת ה[[גאולה]]). | ה[[רבי]] אמר כי טענות אלו מביאים לקולות (הקלות) ב[[תורה ובמצוות]] (מכיון שמסתכלים על שלטון שאינו מאמין ב[[תורה ובמצוות]] כתחילת ה[[גאולה]]). | ||
ה[[רבי]] אמר שאמירה זו היא שימת חושך לאור, ואור לחושך. | ה[[רבי]] אמר שאמירה זו היא שימת חושך לאור, ואור לחושך. | ||